ר.נ. נ' ע.נ.

1.פסק דין זה עניינו הכרעה בשאלות הבאות: האם יש לפסוק לתובעת, הגב' ר. נ. (שתיקרא להלן: "האישה"), תשלום בגין פערי כושר השתכרות והאם זכאית האישה לסכום כלשהו נוכח הוראת סעיף 7 להסכם ההעסקה של הנתבע, מר ע. נ. (שייקרא להלן: "האיש"), במקום עבודתו.

2.עקרי העובדות

2.1הצדדים הם בני זוג לשעבר שהיו נשואים זל"ז מיום 2001.__.___ ועד ליום 5.9.2024, ולהם שני ילדים שהינם כיום בגירים: ד. ילידת 2002 ו-י. יליד 2004.

2.2בחודש ינואר 2020 הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך, ומשלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, הגישה ביום 19.7.2020 תביעה רכושית כנגד האיש.

2.3במסגרת ההליכים בתיק זה, הסכימו הצדדים כי מועד הקרע הוא 18.1.2020, והסכמתם זו קיבלה תוקף של החלטה ביום 15.2.2021. כמו כן, באותה החלטה מונה רו"ח יניב בוכניק לצורך עריכת חוות דעת בעניין איזון המשאבים וההתחשבנות ברכוש על כל היבטיו.

2.4חוות דעת המומחה הוגשה ביום 29.6.2023. בהמשך לכך, כל אחד מהצדדים שלח למומחה שאלות הבהרה והמומחה השיב על שאלות אלה.

2.5ביום 30.4.2024 התקיים דיון הוכחות, שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות במרבית המחלוקות שביניהם, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. בהתאם להסכמות הצדדים באותו דיון, הבונוס שקיבל האיש בסך 132,000 ליש"ט בחודש ינואר 2020 יחולק בשווה בין הצדדים, הבונוס שקיבל האיש בחודש יוני 2020 יישאר בידי האיש. כנגד זה, מוותר האיש על כל טענה בעניין הכספים בסך של 106,000 ליש"ט המצויים בחשבון האישה (רא' עמ' 67 לפרוט' ש' 23-25, עמ' 73 לפרוט').

2.6בשלב זה נותר להכריע בשתי השאלות הבאות:

2.6.1האם יש מקום לפסוק לאישה תשלום בגין הפרשי כושר השתכרות, ואם כן, מה שיעורו?

2.6.2האם יש לפסוק לאישה סכום כלשהו נוכח הוראת סעיף 7 להסכם ההעסקה של האיש בחברת "XXXXXXX", שעניינו חלוקת רווחים אישיים?

2.7ביום 17.9.2024 התקיים דיון הוכחות, שבו נחקר המומחה בשני העניינים שנותרו במחלוקת, ולאחר מכן נחקרו הצדדים.

2.8הצדדים הגישו את סיכום טענותיהם בכתב בעניין הסוגיות שבמחלוקת, ועתה ניתן פסק דין זה.

3.הפרשי כושר השתכרות

3.1רקע עובדתי

3.1.1האיש יליד ___ כיום כבן 52. בין השנים 1996-1993, השלים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובין השנים 1998-1996 השלים תואר שני בכלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 1997-1995 עבד בתפקיד מנהל תיקי השקעות בחברת "YYYYYY". בין השנים 1999-1997 עבד כמנהל קופות גמל בחברת "ZZZZZZ". בין השנים 2000-1999, עבד כסוחר באופציות פיננסיות בחברת QQQ בשנת 2003 החל לעבוד כסמנכ"ל בחברת "XXXX. לאחר שחברת בת של "HHHHHHH", AAA, רכשה מניות של חברת נדל"ן הולנדית "NNN", מונה האיש כמנכ"ל חברת הבת של "XXXX". בשנת 2007 עברו הצדדים להולנד, שם ניהל האיש את חברת הבת, וזאת עד אשר החברה פשטה רגל. בשנת 2013 העתיקו הצדדים את מגוריהם ללונדון, ומאז הוא עובד כמנהל תפעול בחברת XXXXXXX. יצוין כי בשנת 2009 הקים האיש חברה בשם "DDDDDD" לשם תקבול הכנסות.

3.1.2האישה ילידת _____, כיום כבת 57 שנים. בין השנים 1991-1988 השלימה האישה לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה. בין השנים 1994-1992 השלימה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 2008-1995 עבדה האישה ב"____ ", תחילה כאנליסטית ולאחר מכן כמנהלת השקעות. לאחר מכן, הצדדים עברו להולנד, שם הועסקה האישה בין השנים 2013-2012 ב"____" אמסטרדם. באפריל 2013 העתיקו הצדדים את מגוריהם ללונדון. במהלך שנת 2018 עבדה האישה למשך מספר חודשים בבנק לאומי בלונדון בתפקיד relationship manager.

3.2חוות דעת המומחה

3.2.1המומחה העריך בחוות דעתו את השכר הממוצע נטו של האיש לתקופה שמשנת 2006 עד 2019 בסך של 45,250 ליש"ט לחודש, ואילו את כושר השתכרותה של האישה נכון למועד הקרע בסך של 3,876 ליש"ט נטו לחודש.

3.2.2פערי כושר ההשתכרות שבין הצדדים חושבו בחוות דעת המומחה על פי שתי שיטות: תחשיב א' - "השיטה הקניינית", שלפיה חושב חלקה של האישה בהפרשי המשכורות בין הצדדים בסך של 274,496 ליש"ט. תחשיב ב' - שיטת "גישת צמצום פערי הכנסות", שלפיה חושב חלקה של האישה בגין פערי השתכרות בסך של 267,085 ליש"ט.

3.3טענות האישה

3.3.1האישה טוענת כי במקרה זה מתקיימים הקריטריונים לפסיקת הפרשי כושר השתכרות. לטענתה, השיפור בכושר ההשתכרות של האיש הוא פרי מאמץ משותף. האישה הפכה מקרייריסטית לביתית, וויתרה והלכה אחר הקריירה של האיש, דבר שתרם לכושר השתכרותו ואפשר לו להתפתח ולהעלות את רמת שכרו בעשרות מונים. מדובר בנישואין ארוכים שנמשכו 19 שנים ופער ההשתכרות הוא עצום, העומד על 185,574 ₪ לחודש. האיש הוא עובד בכיר, שאינו רק שכיר, אלא עצמאי ובבעלותו חברת "DDD", שבמסגרתה השתכר מאות אלפי יורו ואף חולקו דיווידנדים בחברה. האישה כילתה את רוב חלקה באיזון המשאבים והתקיימה ממנו בחמש השנים האחרונות. היא נאלצה לכלות את חלקה בכספים המשותפים בחשבונה הנפרד בלונדון למחייה שוטפת (מחצית מסך של 1,093,004 ליש"ט), ועל כן היא תישאר עם סכום של 370,000 ליש"ט באיזון הכולל ולפני תשלום פער כושר ההשתכרות. אין לחשב את שווי דירת הצדדים בשיכון דן כחלק מאיזון המשאבים, שכן מימושה תלוי בהליכי פירוק שיתוף ומנוגד לרצון הצדדים להשאירה לילדיהם.

3.3.2האישה טוענת כי את תרומתה לכושר ההשתכרות של האיש יש לכמת באיזון בתשלום חד פעמי המנתק את הקשר הכלכלי בין הצדדים, ובפרט שהצדדים נפרדו לפני כ- 4.5 שנים.

3.3.3האישה חולקת על אופן חישוב פערי כושר ההשתכרות שבחוות דעת המומחה, הן בכל הנוגע לשיעור ההיוון שנקבע בתחשיב המומחה, הן בנוגע להפחתת אחוז השיתוף והן בכל הנוגע לקיזוז תשלומי המזונות מהשתכרות האיש. כמו כן, האישה טוענת כי פיצוי פערי ההשתכרות צריך לעמוד על 4-5 שנים, וגם זאת לאחר יישום נכון של כל הפרמטרים על פי הפסיקה.

3.4טענות האיש

3.4.1האיש טוען כי אין לפסוק לאישה תשלום בגין הפרשי כושר ההשתכרות, משום שבמקרה דנא לא מתקיימים השיקולים לפסיקת תשלום הפרשי כושר השתכרות.

3.4.2לטענת האיש, האישה מעולם לא הייתה "בן הזוג הביתי" ולא ויתרה על קריירה על מנת לאפשר לו לפתח את הקריירה שלו. האישה בוגרת תואר ראשון ושני, אשר עבדה במהלך השנים כאנליסטית וכמנהלת השקעות, וביכולתה להשתכר סכומים לא פחות גבוהים מאלו שמשתכר האיש. לטענתו, האישה לא הייתה ההורה העיקרי. שני הצדדים גידלו את הילדים יחד, כשלעיתים היה זה האיש אשר שימש כהורה עיקרי. עוד טוען האיש, כי גיל הילדים במועד הקרע (16 ו- 18) וחלקה של האישה במחצית הרכוש המוחשי - העומד על סך של כ- 2.129 מיליון ליש"ט - מצדיקים אף הם שלא לפסוק לה תשלום בגין הפרשי כושר השתכרות.

3.4.3האיש מוסיף וטוען, כי גם אם היה מקום להתחשב בהפרשי כושר השתכרות, הרי שהסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה היו צריכים להיות נמוכים משמעותית, וזאת בשים לב לכך שכושר השתכרותה של האישה חושב בחוות דעת המומחה על בסיס עבודתה בחצי משרה בלבד ואף לנוכח העובדה כי במסגרת השתכרות האיש נכללו גם בונוסים ששולמו לו, התלויים בשיקול דעת המעסיק, ואינם מהווים את שכרו הבסיסי.

3.5דיון והכרעה

3.5.1הצדדים נישאו ביום 1.11.2001 ואין ביניהם הסכם ממון, ומכאן שעל יחסיהם הרכושיים חל הסדר איזון המשאבים הקבוע בפרק השני בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

3.5.2סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע כי עם פקיעת הנישואין (או במועד מוקדם יותר כמפורט בסעיף 5א לחוק יחסי ממון), זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

3.5.3במסגרת סעיף 8 לחוק יחסי ממון הוענקו לבית המשפט סמכויות מיוחדות אותן הוא רשאי להפעיל בהתקיים "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". בגדר כך, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק רשאי בית המשפט "לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר השתכרות של כל אחד מבני הזוג".

3.5.4לא אחת, נפסק כי כושר ההשתכרות אינו נכס בר-איזון אלא יבוא במסגרת השיקולים שבית המשפט בוחן את השאלה האם יש הצדקה לסטות מחלוקה שוויונית. רא' עמ"ש (ת"א) 25798-02-21‏  פלונית נ' פלוני (23.02.2022).

3.5.5החוק אינו קובע רשימה של שיקולים אותם על בית המשפט לשקול בבואו לבחון האם יש מקום להפעיל את סמכותו להורות על איזון בחלקים לא שווים, מלבד התחשבות בנכסים עתידיים וכושר השתכרות של כל אחד מבני הזוג, שיקולים אותם מונה החוק מפורשות. הפעלת סמכות בית המשפט לפי סעיף 8(2) לחוק, תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד - אחרת היוצא מן הכלל יהפוך לכלל והכלל יהפוך ליוצא מן הכלל. לעניין זה רא' פסק דינו של כב' השופט א' זגורי בתיק תלה"מ (נצ') 3234-05-20‏ פלונית נ' אלמוני ואח'‏, פסקה 61 (27.03.2022).

3.5.6הסמכות להורות על חלוקת המשאבים שלא מחצה על מחצה נועדה לשם עשיית צדק כלכלי בין בני הזוג ולאותם מקרים בהם שינוי יחס האיזון דרוש על מנת לגשר על פער שנוצר בין בני הזוג ולאפשר לבן הזוג החלש כלכלית נקודת פתיחה צודקת בחייו הנפרדים (ראו דברי כב' השופט י' עמית בבג"ץ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (26.10.2011)).

3.5.7הגם שפער בכושר ההשתכרות של בני הזוג הוא שיקול שיש להביא בחשבון בעת בחינה האם להפעיל את הסמכות המיוחדת הקבועה בסעיף 8(2) לחוק, אם לאו, לא בכל מקרה ומקרה בו קיים פער בכושר השתכרות יש לקבוע בהכרח כי האיזון לא ייעשה מחצה על מחצה. לצורך הכרעה בשאלה האם יש להעניק פיצוי בגין הפרשים בכושר ההשתכרות יש לבחון שלושה מרכיבים: (א) קיומו של בן זוג "ביתי" מחד גיסא ובן זוג "קרייריסטי" מאידך גיסא; (ב) קיומו של "פער דרמטי" בכושר ההשתכרות של בני הזוג; (ג) נישואים לאורך זמן (ראו למשל: תמ"ש (ת"א) 47769-01-12 פלונית נ' אלמוני (26.8.2014); תמ"ש (ת"א) 52231-09 מ.ב נ' ע.ב. (1.11.2011); עמ"ש (חי') 31035-09-16 ש.ג נ' ד.ג (20.4.2017)).

3.5.8יש להתחשב בשאלה האם ההכשרה או ההשכלה שמכוחה נוצרו פערי ההשתכרות נרכשה במהלך הנישואין או לפני הנישואין, גיל בן הזוג הביתי ואפשרות כניסתו למעגל העבודה, האם בן הזוג הביתי נושא בנטל העיקרי של גידול הילדים וגיל הילדים שנותרו במשמורתו, היקף הרכוש שבין הזוג הביתי מקבל כתוצאה מאיזון המשאבים, היקף השכלתו של בן הזוג הביתי והמועד שהוא עתיד לקבל את חלקו בפנסיה של בן זוגו. כמו כן, יש לבחון גם האם הפער הכלכלי היחסי בין בני הזוג מקורו ב"מחיר" ששילם בן הזוג שלו הכנסה נמוכה יותר על מנת לאפשר את התפתחותו הכלכלית של משנהו. ראו גם עמ"ש (ת"א) 25798-02-21 פלונית נ' פלוני (23.2.2022).

3.5.9הכלי שניתן לבית המשפט בהוראת סעיף 8(2) לחוק הוא גמיש ודינמי ואין מטבעות קשיחות וקבועות להפעלתו. הדברים יעשו על פי שיקול דעת בית המשפט, תוך בחינת כלל הנסיבות שהוכחו לפניו. וכפי שציין כב' השופט נפתלי שילה בפסק דינו בתיק תמש (ת"א) 47769-01-12 פלונית נ' אלמוני, פסקה ה'6 (26.8.2014):

"לעמדת המחוקק, שלא לקבוע באופן גורף שכושר השתכרות מהווה נכס בר איזון וחרף זאת לאמץ את הכלי האקוויטבילי, ככלי המתאים ל"טיפול" בכושר ההשתכרות, חשיבות רבה. לו בחר המחוקק בהגדרה נוקשה של כושר ההשתכרות כנכס, התוצאה הייתה כי בית המשפט היה חייב להתייחס לכושר ההשתכרות כנכס בר איזון בכל מקרה ומקרה. לעומת זאת, הענקת שיקול דעת אקוויטבילי לבית המשפט, מביאה לכך שלא בכל מקרה שבו קיימים הפרשי כושר השתכרות יידרש בית המשפט לעסוק בהם".

3.5.10בנסיבות המקרה דנא, מתקיימים שני הפרמטרים שנקבעו בפסיקה: המדובר בתקופת נישואין ארוכה, שהרי ממועד הנישואין, 2001 ___, ועד למועד הקרע, 18.1.2020, חלפו למעלה מ- 18 שנים. כמו כן, בין הצדדים ישנם פערי השתכרות משמעותיים, שהועמדו בחוות הדעת על 45,250 ליש"ט נטו לחודש לאיש ו- 3,876 ליש"ט נטו לחודש לאישה. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שחלק נכבד מהשתכרותו של האיש, כפי שהובאה בחשבון במסגרת חוות דעת המומחה, מקורו בבונוסים התלויים בשיקול דעת מעסיקו (רא' דברי המומחה בעמ' 86 לפרוט' ש' 32-33) ואינם מהווים את שכרו הבסיסי. עוד יש לתת את הדעת לכך, שהמומחה חישב את שכרה של האישה לצורך חישוב פערי כושר ההשתכרות על פי השכר הממוצע במשק, בעוד ששכרה של האישה בעת עבודתה בבנק לאומי בלונדון היה גבוה מהשכר הממוצע במשק ועמד על 4,500 ליש"ט, וגם זאת בחצי משרה בלבד (רא' דברי המומחה בעמ' 89 ש' 21 עד 25). לפיכך, הגם שאין ספק כי פערי ההשתכרות בין הצדדים הם משמעותיים, הלכה למעשה המדובר בפערי השתכרות קטנים יותר מאלו שנקבעו בחוות דעת המומחה.

3.5.11מנגד, הפרמטר שעניינו "בן זוג ביתי" אינו מתקיים באופן מובהק במקרה זה. ראשית יצוין, כי האישה היא אישה משכילה בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים. האישה לא שימשה לאורך רבות משנות הנישואים כעקרת בית בלבד, אלא שבצד עבודות הבית, עבדה גם מחוץ לבית – כאנליסטית וכמנהלת השקעות. גם בתקופת שהיית הצדדים בחו"ל, האישה עבדה תקופות מסוימות (הגם שלא ארוכות). לפיכך, לא ניתן להגדיר את המשיבה "כבן זוג ביתי", במלוא מובן המילה, ואף לא ניתן לומר כי האישה ויתרה לחלוטין על קריירה.

3.5.12הרושם הוא כי האישה לא עבדה תקופות ארוכות במהלך תקופת שהות הצדדים בחו"ל, גם מתוך בחירה אישית ונוחות. האישה אישרה בעדותה כי בתקופת שהות הצדדים בחו"ל, האיש "מאוד עזר עם הילדים", "הוא עשה הרבה עם הילדים" (רא' עמ' 126, ש' 27, 30). עצם העובדה שהאישה עבדה תקופות מסוימות בזמן שהצדדים התגוררו בחו"ל, מלמדת על כך שהיה זה באפשרותה לעבוד ולהמשיך לפתח את הקריירה שלה גם שם, לו רצתה בכך - ובפרט שהאישה אישרה כי היא דוברת את השפה האנגלית (אף אם לא כשפת אם).

3.5.13ויוזכר כי האישה הינה בעלת דרכון בריטי ובתקופת שהיית הצדדים בלונדון, גם הוריה התגוררו שם. מעדות האישה, עולה כי האיש הביע רצון לעזוב את לונדון ולחזור להתגורר בישראל, אך היא לא הייתה מעוניינת בכך, ועל כן הצדדים נשארו להתגורר בלונדון (רא' עדות האישה בעמ' 124 לפרוט' ש' 1 עד 11, עמ' 125 ש' 15-16). למותר לציין, כי גם כיום, כארבע שנים לאחר הפירוד שבין הצדדים, האישה ממשיכה להתגורר בלונדון ואף רכשה לעצמה דירה שם (עמ' 138 ש' 32, עמ' 140 ש' 8, 26-27).

3.5.14בשים לב לכך שבמקרה שלפניי מתקיימים שניים מתוך שלושת הפרמטרים שנקבעו בפסיקה (נישואים ממושכים ופערי השתכרות משמעותיים) ואילו הפרמטר השלישי ("בן זוג ביתי" אשר ויתר על פיתוח קריירה) מתקיים, אך לא באופן מובהק, אני מוצאת כי יש לפסוק לאישה פיצוי כספי בגין פערי כושר השתכרות. עתה, יש לבחון מה יהא שיעורו של הפיצוי בגין פערי כושר ההשתכרות.

3.5.15פערי כושר ההשתכרות שבין הצדדים חושבו, כאמור, בחוות דעת המומחה על פי שתי שיטות: תחשיב א' - "השיטה הקניינית", הממוקדת בחישוב התוספת לכושר ההשתכרות, שלפיה המומחה חישב את חלקה של האישה בסך של 274,496 ליש"ט. תחשיב ב' - שיטת "גישת צמצום פערי הכנסות", שלפיה המומחה חישב את חלקה של אישה בסך של 267,085 ליש"ט.

3.5.16במקרה שלפניי אין הבדל משמעותי בסכומי הפיצוי שאליהם הגיע המומחה על פי כל אחת משיטות החישוב. עם זאת, יצוין כי גישת צמצום פערי ההשתכרות היא גישה מקובלת בפסיקה (רא' תמש (ת"א) 47769-01-12 פלונית נ' אלמוני (26.8.2014)).

3.5.17גישת צמצום פערי ההשתכרות נותנת ביטוי להסתמכותו של אחד מבני הזוג על כושר ההשתכרות של בן זוגו, על ידי מתן "הגנה" לתקופה מסוימת לאחר גירושין. בשיטה זו בוחנים את פערי ההשתכרות בין בני הזוג ומפצים את בן הזוג בעל ההשתכרות הנמוכה, גם אם לא ניתן להוכיח שכושר השתכרותו של בן הזוג בעל ההשתכרות הגבוהה צמח במהלך הנישואין.

3.5.18במקרה שלפניי, המומחה חישב בחוות דעתו את שיעור הפיצוי על פי גישת צמצום פערי כושר ההשתכרות למשך תקופה של 3 שנים. עם זאת, הפסיקה המשפטית קובעת כי השאלה במשך כמה שנים ישולם סכום זה, תהיה תלויה בין היתר, בגודל הפער בהכנסות וכן בשאלה האם האישה קיבלה במסגרת האיזון הרכושי הכולל, סכומי כסף משמעותיים או רכוש, אשר יאפשרו לה קיום סביר וכן ביכולתה להשתכר לאחר הגירושין באופן משמעותי (רא' תמש (ת"א) 47769-01-12 פלונית נ' אלמוני, פסקה ה' 20 (26.8.2014).

3.5.19בנסיבות המקרה דנא, אני סבורה כי יש לחשב את שיעור הפיצוי למשך תקופה של שנתיים בלבד, ולהעמיד את סכום הפיצוי על 2/3 מהסכום שנקבע בתחשיב ב' שבחוות הדעת – קרי, סך של 178,057 ליש"ט (267,085 ליש"ט X 2/3) - וזאת מהטעמים שאפרט להלן.

3.5.20ראשית יצוין, כי במקרה שלפניי, האיש רכש ניסיון מקצועי והשכלה בתקופה שקדמה לנישואי הצדדים.

3.5.21שנית, הגם שפערי ההשתכרות בין הצדדים הם משמעותיים, הלכה למעשה המדובר בפערי השתכרות קטנים יותר מאלו שנקבעו בחוות דעת המומחה, וזאת בשים לב לאמור בסעיף 3.5.10 לעיל.

3.5.22טעם נוסף נעוץ בכך שבמסגרת חלוקת הרכוש שבין הצדדים, האישה מקבלת רכוש בהיקף משמעותי, הנאמד בלמעלה מ- 2 מיליון ליש"ט (רא' דברי האישה בעמ' 136 לפרוט' ש' 9-12 ; כמו כן, רא' חוות דעת המומחה). עובדה זו אפשרה לאישה לרכוש לעצמה דירה בלונדון, לפני כשנתיים, בעבור סך של כ- 900,000 ליש"ט (רא' דברי האישה בעמ' 138 ש' 32, עמ' 140 ש' 8, 26-27). כך שלמרות פער ההכנסות המשמעותי שבין הצדדים, לא ניתן לראות באישה "צד חלש" מבחינה כלכלית. ויוזכר, כי כפי שנקבע בעמ"ש (מרכז) 56634-06-20 פלוני נ' פלונית (15.2.2021): "... אפשר שגם אם קיימים פערים משמעותיים ביכולות הכלכליות של הצדדים הרי שאחר חלוקת הרכוש יקבל הצד החלש זכויות ורכוש בשיעור ניכר שיהא בו להעמידו על רגליו ויהא מוצדק בנסיבות העניין להסתפק בחלוקה מחצה על מחצה, ככלות הכול אין מטרת חלוקת הרכוש להשוות את כושר השתכרותם של הצדדים אלא אך ורק למנוע עוול לצד החלש יותר".

3.5.23זאת ועוד, כפי שציינתי לעיל, במקרה שלפניי לא ניתן להגדיר את המשיבה "כבן זוג ביתי", במלוא מובן המילה. האישה היא אישה משכילה בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, אשר לא ויתרה לחלוטין על פיתוח הקריירה. גם בתקופת שהות הצדדים בחו"ל, האישה עבדה תקופות מסוימות מחוץ לבית, והרושם הוא כי בתקופות שלא עבדה, לא היה זה מחמת אילוץ, אלא בשל בחירה אישית ונוחות.

3.5.24הגם שהאישה הינה כבת 57 כיום, לא מן הנמנע כי יהא זה באפשרותה לחזור למעגל העבודה, גם אם לא בתחום ניהול השקעות - ובפרט בשים לב להשכלתה ולניסיונה המקצועי. רא' לעניין זה דברי המומחה בעמ' 112 ש' 9-10: "האישה משכילה, ברוך השם בריאה. אני לא חושב שזה יכול למנוע ממנה משהו יכול למנוע ממנה לעבוד ולהרוויח שכר ממוצע במשק".

3.5.25יצוין, כי כיום, ילדי הצדדים בגירים, כך שאין המדובר באישה הנושאת בנטל העיקרי של גידול ילדים קטינים המצויים במשמורתה – מה גם שהאישה העידה כי הבת ד. מתגוררת עם האיש ואילו הבן י. אינו בקשר עמה (רא' עמ' 127 ש' 27-28, ש' 33-34).

3.5.26פיצוי כספי בשיעור 178,057 ליש"ט בגין פערי כושר השתכרות משקף לטעמי את הפיצוי הנכון והצודק בנסיבות המיוחדות של המקרה דנא ומהווה איזון ראוי, בין כלל השיקולים שמניתי לעיל.

3.5.27בשולי דברים אלה, אציין כי לא נעלמו מעיני טענות הצדדים בנוגע לאופן חישוב פערי כושר ההשתכרות בחוות דעת המומחה - ובכלל זאת, ככל שהן נוגעות לשיעור ההיוון שנקבע בתחשיב המומחה, הפחתת אחוז השיתוף וקיזוז תשלומי המזונות מהשתכרות האיש וכו'. עם זאת, משעה שקבעתי כי אין מקום לפסוק לאישה את מלוא הסכום שנקבע בחוות הדעת ואף בשים לב לכך שסכום הפיצוי שקבעתי משקף, על פי התרשמותי, את סכום הפיצוי הצודק בנסיבות העניין – לא מצאתי כי יש צורך להידרש לטענות אלה. יש לזכור כי רכיב פערי כושר ההשתכרות הוא רכיב קשה להערכה באמצעות מומחה, וכי הפסיקה המשפטית עצמה קובעת כי במקרים רבים, לא מדובר בחישוב מתמטי וחשבונאי גרידא, אלא יש להתחשב בשיקולים רבים נוספים – שיקולים אשר מטים את הכף, במקרה שלפניי, לפסיקת הפיצוי הכספי בסכום האמור לעיל.

3.5.28אשר על כן, אני קובעת כי על האיש לשלם לאישה פיצוי כספי בגין הפרשי כושר השתכרות בסך של 178,057 ליש"ט.

4.חלוקת רווחים אישיים על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה

4.1במסגרת חוזה העסקה של האיש בחברת "XXXXX" (להלן: "הסכם ההעסקה"), כפי שתורגם לעברית, נקבע בין השאר, כדלקמן:

סעיף 6

"לאחר 12 חודשי העסקה תהיה זכאי להשתתף בתוכנית הבונוס שבשיקול דעת של החברה. תשלומי בונוס משולמים אחת לשנה, בדרך כלל מתקבלים לא יאוחר ממועד תשלום משכורת אפריל. בנוסף, תהיה זכאי להשתתף בתוכנית חלוקת רווחים אישית כמפורט בסעיף 7".

סעיף 7

"אם לא תוקם תכנית בונוס/חלוקת רווחים קבוצתית, אתה תהיה זכאי לחלוקת רווחים בשיעור 5% מהרווחה (כהגדרתו להלן) מעסקאות נכסים שהוצגו על ידך, למעט עסקאות נכסים שהיו בידי החברה או מי מהגופים הקשורים אליה במועד מינויך שנרכשו לאחר מכן, בעקבות הצגה על ידי עובד אחר של החברה או כל עובד של מי מהגופים הקשורים אליה.

חלוקת הרווח תקום במועד העברת הנכס הרלוונטי או אחרון הנכסים, אם מדובר ביותר מנכס אחד..."

4.2המומחה מטעם בית המשפט בחן האם קיבל האיש ממעסיקו סכומים הקשורים לתכנית הרווחים האישית על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה, ומסקנתו הינה כי "בהתאם להתכתבות דוא"ל בין מר נ. לבין מנהלת משאבי אנוש בחברה בה מועסק עולה, כי מר נ. לא קיבל סכומים הקשורים להשתתפותו בתוכנית רווחים אישית, כפי שמופיע בסעיף 7 לחוזה העבודה. כמו כן, בהתאם להתכתבות, קבלת אחוזים מרווחי החברה תלויה בהכנסות החברה ובשיקוליה..." (רא' תשובות לשאלות ההבהרה מיום 16.4.2024, תשובה לשאלה מס' 2 עמ' 3).

4.3טענות האיש

4.3.1האישה נכשלה מלהוכיח את טענתה כי האיש קיבל או זכאי לקבל רווחי עבר לפי סעיף 7 להסכם העסקה. המומחה דחה מפורשות הן בחוות הדעת והן בחקירתו טענה זו. האיש הוכיח כי כל הכספים שקיבל מעבר לשכרו ניתנו כבונוס לפי סעיף 6 להסכם העסקה, לפי שיקול דעת בלעדי של מעסיקו ולעיתים לוו ב"מכתב בונוס" ולעיתים לא. מכתבי מנהלת משאבי האנוש הגב' ל. ר. ומנהלו הישיר של האיש מר א. ו. מלמדים על כך. המומחה הבהיר כי אין כל רלוונטיות לשאלה האם הכסף שהתקבל הינו רווחי המעביד או בונוס.

4.3.2למרות האמור לעיל, האיש מסכים לשיתוף האישה ברווחי העבר שהתקבלו או ברווחי עבר שיתקבלו בעתיד על ידי המעביד עבור עסקאות עד למועד הקרע.

4.4טענות האישה

4.4.1יש להבחין בין הוראות סעיף 6 להסכם ההעסקה, שעניינו בונוס על פי תכנית מוגדרת, לבין סעיף 7 להסכם ההעסקה, שעניינו תשלום אחוזים מרווחים בגין מכר נכסים. בונוס על פי סעיף 6 להסכם, משולם פעם בשנה והוא נתון לשקול דעת החברה, בעוד שתשלומים לפי סעיף 7 להסכם ההעסקה (5% מרווח בגין מכר), אינם תלויים בשיקול דעת של החברה, אינם מוגבלים לפעם בשנה והם אינם מגובים במכתב בדבר קבלת בונוס.

4.4.2המומחה מטעם בית המשפט לא נתן דעתו לכך שרוב הרווחים הנוספים ששולמו לאיש, אינם תשלומים בשיקול דעת, אלא תשלומים באחוזים מרווח של מכר, ומכאן שהם תשלומים לפי סעיף 7 להסכם ההעסקה.

4.4.3קיימים חמישה תשלומים בסכום ברוטו של 1,645,214 ₪ ליש"ט ששולמו לאיש במהלך השנים הרלוונטיות ואינם בונוס שבשקול דעת ולא הופק בגינם מכתב בונוס, דבר המצביע בבירור על כך שתשלומים אלה הם לפי תכנית חלוקת רווחים אישיים בהתאם לסעיף 7 להסכם ההעסקה. האיש הודה בחקירתו כי קיימים תשלומים ללא מכתבי בונוס. האיש נתן פרשנויות משלו לסעיף 6 להסכם העסקה, שהם פרי דמיונו. הודעת מייל שהתקבלה ממנו בתאריך 7.12.2020 לפיה "אקבל קצת כסף במשכורת הקרובה... מכרנו בית אבות בגרמניה והרווחנו קצת כסף..." מהווה ראייה לתשלום לפי סעיף 7.

4.5דיון והכרעה

4.5.1סוגיית תכנית הרווחים האישית על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה של האיש נבדקה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, ומסקנתו הינה כי בהתאם למידע שהיה בפניו, האיש לא קיבל סכומים הקשורים להשתתפותו בתוכנית רווחים אישית ע"פ בסעיף 7 להסכם ההעסקה (רא' תשובות לשאלות ההבהרה מיום 16.4.2024, תשובה לשאלה מס' 2 עמ' 3).

4.5.2גם בחקירתו בבית המשפט, ציין המומחה כי על בסיס כל המידע שהיה בפניו, לא נמצא שהתקבלו לידי האיש רווחים על פי סעיף 7 להסכם האמור. רא' עדותו בעמ' 84 לפרוט' ש' 11 עד 20:

"כב' הש' רון: "...עכשיו, באשר לסוגיה של סעיף 7 להסכם העסקה בנוגע לתוכנית חלוקת הרווחים, זה גם נושא שבדקת?

העד, מר בוכניק: בדקתי, תחת המידע שהיה בפניי גברתי.

כב' הש' רון: או-קיי. יש לזה ביטוי בחוות הדעת?

העד, מר בוכניק: אני חושב שיש לזה ביטוי בשאלות ההבהרה,

עו"ד פרלמן גלעדי: ב-2,3 שאלות הבהרה,

העד, מר בוכניק: וגם במסגרת,

עו"ד פרלמן גלעדי: שהוא אמר שהוא לא דן בזה כי,

כב' הש' רון: כן.

העד, מר בוכניק: כי אין,"

4.5.3ואומנם בתכתובת הדוא"ל שבין האיש לבין הגב' ל.ר., מנהלת משאבי האנוש של חברת XXXXXXX, ציינה הגב' ל.ר.:

"In relation to participation in any profit share scheme, I'm afraid I was not aware of this clause in your contract or whether the agreement is still in place. The contract was written by my predecessor. I haven't seen or been aware of aprofit share being calculated. I can't recall aprofit share being paid to you, otherwise I would have been aware of it. I have been working for XXX for 10 years. The profit share clause hasn't existed in any new contracts i have issued to XXXXXXXX enployees". 

4.5.4האישה טוענת אומנם כי המומחה לא נתן דעתו לכך שרוב הרווחים הנוספים ששולמו לאיש, אינם תשלומים בשיקול דעת, אלא תשלומים באחוזים מרווח של מכר, ומכאן שלטענתה המדובר הלכה למעשה בתשלומים לפי סעיף 7 לחוק ההעסקה. אולם, לדברי המומחה, גם בדיקה מול מנכ"ל החברה מר א. ו. העלתה כי תשובתה של גב' ל.ר. נכונה ומהימנה. רא' דברי המומחה בעמ' 101 ש' 26 עד עמ' 102 ש' 3:

"... גברת ל.ר., לפי הבנתי, אחראית על משאבי האנוש, על כוח אדם בחברה, ואני חושב שהיכולת שלה לתת מידע בכל מה שקשור לעניין הזה הוא בתחום האחריות שלה, גם אם היא כפופה אליו, אני לא יודע אם היא כפופה אליו במישרין, אני לא יודע, לא בדקתי את זה. אבל מה שכן, לאור החשש הזה שאתם הצגתם וכל נתוני הרקע שהעלית עכשיו פנינו ישירות למר א.ו. כדי לאמת שאכן תשובתה של גברת ל.ר. היא מהימנה ונכונה ותואמת את הסדרי העסקה שלו בהתאם למה שההנהלה יודעת, והוא אישר את זה. כלומר, בסופו של דבר לקחנו בחשבון שההנהלה מאשרת שזה הסכם העסקה שלו ואין בלתו, ולקחנו את כל נתוני השכר שלו לפי מה שהוא מדווח, אני לא ראיתי שום בסיס להניח שיש לו הסכמים עלומים או הכנסות לא מדווחות שנמצאות באיזשהו מקום באיזשהו אחד האיים של מקלטי מס. לא היה לי שום בסיס לחשוב שזה המקרה" (ההדגשה אינה במקור – ג.ר.).

4.5.5המומחה הוסיף וציין בעמ' 104 ש' 32 105 ש' 2:

"... ראינו את ההכנסות של הנתבע כפי שהן מוצהרות ומדווחות, ראינו את התקבולים לחשבונות הבנק, ראינו שיש התאמה ויש סבירות מלאה, לא היה שום חשש שיש כספים שמוחזקים במקומות אחרים".

4.5.6ורא' גם הודעת המייל מיום 1.8.2024 של מנכ"ל החברה, מר א. ו. (אשר הוגשה לתיק ביום 15.9.2024), שבה ציין כי סעיף 7 להסכם העסקה לא יושם וכי הבונוסים ששולמו לאיש הם בונוסים שבשיקול דעת.

4.5.7לא מצאתי כי טענת האישה בדבר קיומם של תשלומים, שבגינם לא הופק מכתב בונוס, מלמדת בהכרח על כך שהבעל קיבל תשלומים על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה. בדומה לכך, לא מצאתי כי יש בהודעת המייל של האיש מיום 7.12.2020, כדי ללמד כי קיבל תשלום על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה – וזאת בפרט נוכח האמור במכתבה של הגב' ל.ר., בהודעת המייל של מר א. ו. ובתוצאות בדיקתו של המומחה.

4.5.8מכאן, שלא עלה בידי האישה להוכיח כי האיש קיבל תשלום כלשהו מהחברה על פי הוראות סעיף 7 להסכם העסקתו.

4.5.9למעלה מן הנדרש, יצוין, כי אין בהבחנה שעושה האישה בסיווג התשלומים כתשלומים ששולמו על פי הוראות סעיף 6 להסכם העסקה או כתשלומים ששולמו על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה, כדי ללמד על זכאותה לקבלת כספים נוספים מהאיש – שהרי כל הבונוסים ששולמו לאיש על פי סעיף 6 להסכם ההעסקה נכללו ממילא בחוות דעת המומחה. עובדה זו עולה היטב מדברי המומחה בחקירתו, בעמ' 102 ש' 17: "בסופו של דבר לקחנו בחשבון את כל ההכנסות שלו מכל מכלול הסיווגים".

4.5.10לאור כל האמור לעיל, תביעת האישה לקבלת חלקה על פי סעיף 7 להסכם ההעסקה של האיש - נדחית.

5.סיכום

5.1אשר על כן, אני מורה, כדלקמן:

5.1.1תביעת האישה לקבלת פיצוי בגין הפרשי כושר השתכרות מתקבלת, ועל כן על האיש לשלם לאישה פיצוי בגין רכיב זה בסך של 178,057 ליש"ט, לפי שער יציג ביום מתן פסק הדין. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

5.1.2תביעת האישה לחיוב האיש בתשלום חלקה בכספים על פי סעיף 7 להסכם העסקתו - נדחית.

5.1.3לאור התוצאה שאליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

5.1.4פסק הדין ניתן לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

5.1.5המזכירות תשלח לצדדים את העתק פסק הדין ותסגור את התיק.

ניתן היום, ד' שבט תשפ"ה, 02 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.