אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רת"ק 32559-07-14 חניתה דננברג נ' גילה לוי

רת"ק 32559-07-14 חניתה דננברג נ' גילה לוי

תאריך פרסום : 07/06/2015 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
32559-07-14
17/08/2014
בפני השופטת:
רויטל יפה כץ

- נגד -
המבקשת:
חניתה דננברג
המשיבה:
גילה לוי
החלטה

 


1.
המשיבה והמבקשת גרות בשכנות בבית משותף באילת. לטענת המבקשת, דוד שמש שהותקן על ידי המשיבה (על גג הבניין), גרם לנזילת מים לתוך ביתה וגרם לנזקים בפרגולה, בחוטי החשמל ובמנורה שהייתה תלויה. משבקשותיה לתיקון הדוד לא נענו על ידי המשיבה, הגישה כנגדה המבקשת תובענה לביהמ"ש לתביעות קטנות באילת ודרשה פיצוי בסך של 5,000 ₪. מנגד, המשיבה טענה, כי ברגע שהמבקשת הודיעה לה על הנזילה, היא שלחה בעל מקצוע לבדוק את הדוד, אך הלה לא מצא כל בעיה. לאחר שהמבקשת התלוננה פעם נוספת, היא הגיעה בעצמה ואף הביאה בעל מקצוע אשר החליף את הקולט, למען הסר ספק, אך נזילה או נזק לא נגרמו. לכן, ביקשה לדחות את התביעה. 

 

בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים ועיין בתמונות שהוגשו לו על ידי המבקשת, קבע, כי המבקשת לא הוכיחה את תביעתה וכי אף מהתמונות והמסמכים שהוגשו לא ניתן ללמוד כי הייתה נזילה מהדוד של המשיבה וכי נגרם מכך נזק, ועל כן דחה את תביעתה.

 

נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפני.

 

2.המבקשת טוענת בבקשתה כי בית המשפט טעה בדחותו את תביעתה וכי המשיבה טענה בדיון דברים לא נכונים, אם כי במעמד הדיון לא היו בפניה המסמכים הרלוונטיים לסתור את טענותיה. כך, לטענתה, המשיבה הכחישה כי קיבלה התראה מהעירייה, למרות שיש בידיה את מכתב ההתראה שנשלח (וצורף לבקשה); המבקשת העלתה ספק ביחס לנכונות המכתב שהוגש על ידי המשיבה מאת "קור ושמש"; טענת המשיבה על נזילת מי גשמים אינה מבוססת והבעיות החלו לאחר החלפת דוד השמש ושבירת הרעפים באפריל 2014; יחסו של בית המשפט היה עוין ובית המשפט הגיע להחלטה עוד לפני ששמע את מלוא טיעוניה; בית המשפט התעלם מטענתה, כי הדוד היחיד שנמצא על גג הבניין הוא של המשיבה; למבקשת, שהיא גננת במקצועה, אין השכלה משפטית והיא לא ידעה, כי עליה להביא את כל המסמכים לדיון; המבקשת צירפה לבקשתה מסמכים שונים, כולל חו"ד מאינסטלטור מומחה, וביקשה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה (תיקון הפרגולה, אישור טיב האינסטלציה, חידוש פרגולה ואביזרים נלווים, הוצאות עבור טלפונים, חיפוש בעלי מקצוע ומוניות, הוצאות עבור פתיחת תיקים בבתי המשפט, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש).

 

יצוין, כי המבקשת צרפה לבר"ע גם בקשה להארכת מועד, אולם הבר"ע הוגשה במועדה, ובקשה זו מיותרת.

 

3."התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).

 

היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפניו התברר העניין.

הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

 

4. ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך מצא, שהמבקשת לא הצליחה להוכיח תביעתה וכי מהתמונות והמסמכים שצירפה, לא ניתן ללמוד כי יש ממש בטענותיה. ואכן, מעיון בתיק בית משפט קמא ובטענות המבקשת בבר"ע, לא מצאתי הצדקה להתערב בקביעות אלה. בית המשפט היה צריך להכריע בין גרסת המבקשת, אשר נטל ההוכחה מוטל על כתפיה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", לבין גרסת המשיבה, אך לא מצא כל תימוכין או ראייה לחיזוק טענותיה, וגם לא מצא כי יש לקבוע, שגרסתה מהימנה עליו יותר מגרסת המשיבה. בהכרעות שכאלה, לא תמהר ערכאת הערעור להתערב, שכן לערכאה הדיונית, ששמעה את העדים והתרשמה מהם, עדיפות ברורה בכגון דא על פני ערכאת הערעור.

יש לציין עוד, כי המבקשת לא הייתה רשאית לצרף לבר"ע מסמכים חדשים שלא הוצגו בפני בית משפט קמא, מבלי לבקש רשות לכך מבית המשפט, שכן מדובר בהגשת ראיות חדשות בערעור בניגוד לקבוע בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ההלכה קובעת, כי, ככלל, בית המשפט שלערעור לא ייעתר לבקשה להבאת ראיות חדשות, אם הייתה קיימת אפשרות להגיש את הראיות בפני הערכאה המבררת, למעט חריגים מעטים, כאשר מקרה זה אינו נכלל בתוכם, שכן מטענות המבקשת עצמה עולה כי מסמכים אלו היו בידיה (ו/או יכלו להיות בידה) במועד הדיון בפני בית משפט קמא ומשלא נערכה להצגתם בפני בית המשפט, אין לה להלין אלא על עצמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ