רת"ק 17488-10-15 פרח נ' אבו עיאש ואח'

מכוניתו של המבקש נפגעה בתאונת דרכים, שלטענתו נגרמה באחריות המשיב. לפי שתיאר בכתב תביעה שהגיש נגד המשיבים הוא טען, כי מי שנהגה במכוניתו נאלצה לצאת לנתיב השמאלי על מנת לעקוף רכב חונה עם אורות מהבהבים, היא המתינה במצב זה משך כחצי דקה בשל "פקק" שהיה לפניה, שאז הגיח המשיב ופגע בה. 

המשיב הטיל, בתורו, את האחריות לקרות התאונה על הנהגת במכוניתו של המבקש, כיוון שעברה לנתיב השמאלי בלא מוודאת כי הוא פנוי.

בית המשפט קמא דחה את התביעה כשהוא מקבל את טענתו הנ"ל של המשיב, וחייב את המבקש בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

מכאן בקשת הרשות לערער, ובה שב המבקש על ששטח לפני בית המשפט קמא, כשהוא קובל על פסיקתו השגויה, לטענתו.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, כמו גם בחומר שהונח לפני בית המשפט קמא, לא מצאתי מקום להתערבותי, ולכן אדחה את הבקשה בלא שאדרש לתשובת המשיבים. עניין לנו בבקשה, שביסודה מבקשת להתערב בממצאים שבעובדה שיצאו מלפני הערכאה המבררת, אלא שבכגון דא אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב, להוציא מקרים יוצאים מגדר הרגיל, שהמקרה שלפנינו איננו נמנה עליהם. הדברים יפים באופן מיוחד כאשר הממצאים שבעובדה מקורם בהתרשמות בלתי אמצעית מן העדים, כפי שארע בענייננו, לא כל שכן כאשר ההתדיינות הינה בבית המשפט לתביעות קטנות, שההתערבות בפסיקתו נעשית עוד יותר במשורה.

על יסוד הממצאים שבעובדה שקבע בית המשפט קמא, לא מצאתי שגגה במסקנתו המשפטית. בקצירת האומר אציין, כי משנמצא שהנהגת במכוניתו של המבקש ביקשה לעבור לנתיב השמאלי, היה עליה לוודא, קודם שתעבור לנתיב השמאלי, כי הינו פנוי. היא לא עשתה כן, ולכן ארעה התאונה מושא ההתדיינות.

בבקשתו מלין המבקש גם על פסיקת ההוצאות כנגדו, שלטענתו הינה מופרזת. ובכן שלא בלי התלבטות, בחרתי להותיר את פסיקת ההוצאות על כנה. התלבטותי מקורה בכך, שההוצאות שפסק הרשם הנכבד חורגות בשיעורן מן המקובל ומן הצריך בבית משפט לתביעות קטנות, שייעודו סיוע לאזרחים להתדיין בעניינים שראוי שלא יגיעו לבתי המשפט הרגילים. פסיקת הוצאות מופרזת עשויה להרתיעם מלפנות לבית המשפט לתביעות קטנות, ולכן חותרת תחת הרעיון שביסוד הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

משום כל הטעמים הללו הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' תשרי תשע"ו, 13 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.