רשות השידור/ המשרד הראשי נ' צירלין

פסק דין

לפניי תובענה לתשלום חוב שעניינו אגרת טלויזיה על פי חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965.

אין חולק כי הנתבעת, מאז שנת 2003, מודיעה מעת לעת לתובעת שהיא אינה מחזיקה במקלט טלויזיה והנתבעת עצמה הסבירה במהלך הדיון שמשנת 2007 בכל שנה היא שולחת מכתב לנציג של התובעת ומודיעה לו שאין ברשותה מקלט טלויזיה ושהם מוזמנים לבצע ביקור. אלא שבשנת 2012 ביצעה התובעת ביקור כאמור בביתה של הנתבעת (ביקור אקראי) והתגלה שדווקא יש בביתה מקלט טלויזיה.

הנתבעת טוענת שהיא קיבלה את המקלט במתנה ביוני 2011 וכי אינדיקציה לכך הינה שהיא התחברה לחברת "הוט" רק ביוני 2011.

התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בתשלום אגרת הטלויזיה בסך כולל של כ-2,400 ₪ בהתייחס לשנים 2008 עד 2012.

ב"כ התובעת מסבירה כי לפי הוראות החוק, שעה שהנתבעת לא הודיעה על קבלת מקלט הטלויזיה פועלת כנגדה חזקה לפיה היא רכשה את המקלט ממועד הייצור של המקלט, והואיל ולפי הרישומים המדובר במקלט שנקנה בשנת 2008, אזי שיש לחייב את הנתבעת לשלם את האגרה משנת 2008 ואילך.

במהלך הדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת לפני שעבר לטיפולי הוסכם שעל הנתבעת לשלם סך של 300 ₪, בכל הנוגע לתשלום המחצית השניה של שנת 2011, שכן למעשה אף הנתבעת לא מכחישה שהמקלט היה ברשותה ובשימושה בכל המחצית השניה של 2011. סכום זה שולם ועל כך אין מחלוקת.

לגבי המחצית הראשונה של שנת 2012 – טוענת הנתבעת שהיא שילמה את הסכום, אך נציגי התובעת טוענים שהם ביצעו בדיקה ברישומים שלהם והסכום לא שולם. הנתבעת לא הציגה בביהמ"ש כל ראיה לגבי כך שהיא שילמה את המחצית הראשונה של שנת 2012 ולא חשבה שיש צורך להתייצב בביהמ"ש עם מסמכים או קבלות לגבי הסכומים ששנויים במחלוקת.

הצעתי לצדדים להגיע לפשרה ולצערי הדבר לא הסתייע.

התלבטתי מאוד אם אכן יש לקבל את טענתה של הנתבעת לגבי כך שהיא קיבלה את המכשיר רק ביוני 2011, שכן, לא הוצג כל מסמך בהקשר הזה.

עם זאת, ועל מנת שלא להחמיר יתר על המידה עם הנתבעת אשר לא היתה מיוצגת, אצא מנקודת הנחה שאכן המכשיר התקבל אצלה וכי היא עשתה בו שימוש החל מיוני 2011 וכי מי שרכש אותו ונתן לה אותו במתנה, כפי שהיא מציינת, הוא זה שעשה בו שימוש משנת 2008 ועד שהוא מסר אותו לנתבעת.

לכן, ובהעדר כל אסמכתאות לגבי תשלומים בשנת 2012, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

בגין המחצית הראשונה של שנת 2011 – 272.70 ₪ (ויש לראות כי גם אם הנתבעת קיבלה את המקלט רק ביוני, אז שהמחצית משתלמת לגבי ששת החודשים הראשונים של כל שנה).

בגין המחצית הראשונה של שנת 2012 – 278.52 ₪.

הוצאות משפט בגין שכר טרחתה של התובעת (אשר נאלצה להגיש את התביעה בשל ביקור הפתע שבוצע בביתה של הנתבעת אשר לא מצאה לנכון לדווח על רכישת המקלט) בסך של 500 ₪ (כולל מע"מ).

כל התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.

הואיל והתובעת הינה רשות ממשלתית ופועלת מכח חוק, אזי שככל שהנתבעת תצליח להציג אסמכתאות לגבי כך שהיא אכן שילמה את המחצית הראשונה של שנת 2012 או חלקה, אזי שיש לנכות את הסכום מסכום פסק הדין המתואר מעלה ואני יוצאת מנקודת הנחה שנציגי התובעת יפעלו בהתאם להנחיה זו.

במקביל, אני מצפה מהנתבעת להמשיך ולשלם את התשלומים הסדירים באופן שוטף מעתה והלאה.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים.