רשות השידור/המשרד הראשי נ' כדור

החלטה

בפניי מונחת בקשה מטעם המבקשת להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, אשר הוגשה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב-יפו. התביעה הוגשה על ידי המשיבה בגין אי תשלום אגרת החזקת מקלט טלוויזיה עבור תקופות התשלום שבין שנת 2005 לשנת 2009.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת לא קיבלה היא את האזהרה מלשכת ההוצל"פ ואף לא מכתבי דרישה שנשלחו ע"י המשיבה לאחר שעברה מהעיר אילת לעיר נתניה במהלך חודש אוגוסט 2010, ואף ילדי המבקשת עברו למוסדות חינוך בנתניה. לטענתה, התגוררה היא בעיר אילת בדירה שכורה עד לחודש אוגוסט 2010 ולא צברה כל חוב כלפי המשיבה לאחר שהצהירה כי מטעמי דת הוציאה את מכשירי הטלוויזיה מביתה שנים רבות לפני כן.

2. בדיון שנערך בפני ביום 15/7/12, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המבקשת תגיש למשיבה תצהיר משלים ומסמכים נוספים וזו תעביר את עמדתה לגבי המשך ההליך כנגד המבקשת. כמו כן, סוכם כי במידה והצדדים לא יגיעו לכלל הסכמה אזי יסכמו את טענותיהם בכתב ותינתן הכרעה על סמך טענות וסיכומי הצדדים.

3. לנוכח אי הגעת הצדדים להסכמה, הגישו הם את סיכומיהם לתיק. במסגרת סיכומיה חזרה המבקשת על טענותיה שלעיל, וכן הוסיפה היא, כי חזרה היא בתשובה בשנת 2004 והוציאה את מכשירי הטלוויזיה מביתה מטעמי דת, ואילו ילדיה לומדים במוסדות חינוך חרדים באילת עוד משנת 2003. עוד טענה, כי בשנת 2005 התבקשה לרכוש 2 מכשירי טלוויזיה עבור אחיה המתגורר בבאר שבע בשל מבצע באילת ותשלום ללא מע"מ. על כך אף צירפה היא הצהרה מטעמו של אחיה. כן נטען, כי התנהלותה של המשיבה בהגשת התביעה בהוצאה לפועל לאחר 7 שנים אינה ראויה ובלתי סבירה לרשות מכובדת.

4. המשיבה טוענת בסיכומיה כי קיבלה דיווח סוחרים כי המבקשת רכשה בשנת 2005 2 מקלטי טלוויזיה וכי בהתאם לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א-1981, חלה על המחזיק במקלט טלוויזיה חובת תשלום אגרה. עוד לטענתה, אין בחוק רשות השידור ובתקנותיו כל חובה חקוקה למשלוח הודעת תשלום, אלא שהדבר מבוצע כשירות לאזרח בנוסף על פרסומים במדיה, ולטענתה, למרות דרישות התשלום שנשלחו למבקשת לא שילמה היא את חובה ואף מעולם לא טענה כנגדן. כמו כן נטען, כי המבקשת מעולם לא הודיעה על הפסקת החזקה במקלט הטלוויזיה.

דיון והכרעה

5. תחילה יש להדרש לשאלת הארכת המועד להגשת ההתנגדות, כאשר לטענת המבקשת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לא הומצאה לה כדין אלא שזו בוצעה בהדבקה לאחר שזו העתיקה את מקום מגוריה מהעיר אילת לעיר נתניה עוד בחודש יולי 2010, כמופיע על גבי תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, אותה צירפה היא לסיכומיה. ואילו ההדבקה בוצעה בחודש ספטמבר 2011 באילת.

נוכח טענה זו של המבקשת, אשר לא נסתרה על ידי המשיבה, ואף לא הועלתה כנגדן כל טענת נגד בסיכומים, מצאתי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ולדון בטענות ההתנגדות לגופן.

6. אכן, כטענת ב"כ המשיבה, חלה על המחזיק במקלט טלוויזיה החובה לתשלום האגרה. אולם, לא מצאתי כל תימוכין לטענת ב"כ המשיבה, לפיה אין היא חבה במשלוח הודעת תשלום למבקשת מבעוד מועד, וכי עושה היא כן רק כשירות לאזרח. דהיינו, שמשלוח הודעת התשלום נתונה, לשיטתה של ב"כ המשיבה, להחלטתה השרירותית של המשיבה. טענה זו יש לדחות מכל וכל, שהרי באין המשיבה, שהינה רשות מינהלית וציבורית, שולחת הודעת תשלום לאזרח, כיצד יעלה בידו לשלמה במועד וכדין?! וכטענת ב"כ המבקשת, כיצד ינתן למבקשת יומה, לטעון מבעוד מועד, כי אין היא חבה בתשלום האגרה ו/או להודיע כנדרש בחוק ובתקנותיו על אי אחזקה במקלט טלוויזיה?!

7. יתר על כן, במסגרת סיכומיה לא הציגה המשיבה כל אסמכתא המעידה על משלוח הודעת תשלום למבקשת, כפי טענתה, ואשר מתייחסות לתקופות החיוב נשוא תיק זה מאז המחצית השניה של שנת 2005 ועד למחצית הראשונה של שנת 2009. לפיכך, מצאתי לקבל את טענת המבקשת באשר לאי קבלתה כל הודעה מאת המשיבה לתשלום האגרה המבוקשת, בטרם שהגישה כנגדה את תביעתה בלשכת ההוצאה לפועל ובכלל.

8. בנסיבות אלו, אי שליחת הודעת תשלום למבקשת כדין והגשת התביעה מספר שנים לאחר תקופות התשלום הנתבעות על ידי המשיבה, חושפת את המשיבה לטענה בדבר שיהוי בהגשת התביעה ואולי גם לטענה התיישנות כנגד חלק מתקופות התשלום הנדרשות. טענות אלו מתחזקות נוכח הנזק הצפוי למבקשת מתפיחתו של החוב בגין ריביות, קנסות ופיגורים המצטרפים לקרן החוב המקורית, ככל שיהיה על המבקשת לעמוד בתשלומם, ורק מטעם זה יש מקום לקבל את ההתנגדות.

9. בהתאם להלכה הפסוקה, על המבקשת להצביע בתצהירה על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, כדי שתינתן לה הרשות להתגונן. בשלב זה של ההתנגדות, אין בית המשפט בוחן את אמיתות האמור בתצהירה ואף לא כיצד תצליח להוכיח את הגנתה. לפיכך, די בטענת המבקשת, כי לא החזיקה במקלטי טלוויזיה מאז שנת 2004 מטעמי דת, כדי לקבוע כי למבקשת הגנה אפשרית כנגד תביעה המשיבה, ואין המבקשת אף נדרשת להוכיח טענה זו בשלב זה של הדיון. ומשלמבקשת הגנה אפשרית, אזי הנני נותן לה את הרשות להתגונן מפני תביעת המשיבה.

לפיכך, הנני מורה למזכירות לפתוח תיק אזרחי בסדר דין מהיר. הצדדים יפעלו לפי פרק טז1 (תקנות 214א- 214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שעניינן תובענות בסדר דין מהיר ובכפוף להוראות שלהלן:

א. הבקשה לביצוע התביעה תיחשב ככתב תביעה, והתצהיר התומך בהתנגדות ייחשב ככתב הגנה.

ב. הצדדים יגישו לבית המשפט וימציאו האחד לרעהו בתוך 30 ימים מהיום רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה והעתקם.

ג. בתוך 45 ימים מהיום יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית ולהם יצורפו המסמכים הנזכרים בהם.

ד. המזכירות תקבע ישיבה מקדמית בפני שופט/רשם בכיר, במעמד בעלי הדין.

ה. תשומת לב הצדדים, שדין אי התייצבות לישיבה המקדמית, כדין אי התייצבות למשפט.