רשות הפיתוח נ' אלמגרבי ואח'

פסק דין

מבוא

1.התובעת, רשות הפיתוח באמצעות עמידר (להלן: "התובעת" או "עמידר"), היא הבעלים של המקרקעין והדירה הנמצאים ברחוב באר שבע 21 ו-23 בתל אביב, חלקה 31 בגוש 7057. התובעת הגישה ארבע תביעות נגד מחזיקים שונים במקרקעין, כולם בני משפחת אלמגרבי. שתיים מהתביעות מתבררות במאוחד לפני מותב זה.

2.התביעה בת.א. 46484/08 (להלן: "התביעה הראשונה") הוגשה ביום 23/09/08, נגד אלמגרבי פאיז (להלן: "פאיז"), ואלמגרבי רג'א (להלן: "רג'א"). בתביעה זו מבקשת התובעת להורות על סילוק ידם של הנתבעים מיחידת מגורים פלושה ומסככה, שנבנו ברחוב באר שבע 23, בתל אביב, ולחייבם בתשלום סך של 143,640 ₪.

3.התביעה בת.א. 51181/08 (להלן: "התביעה השניה") הוגשה ביום 10/11/08, נגד אלמגרבי אשרף – אחיו של פאיז הנ"ל (להלן: "אשרף"), ואלמגרבי סוקיה (להלן: "סוקיה"). בתביעה זו מבקשת התובעת להורות על סילוק ידם של הנתבעים מיחידת מגורים פלושה ברחוב באר שבע 21, בתל אביב, ולחייבם בתשלום סך של 176,400 ₪.

אלא אם נאמר אחרת, נתבעי התביעה הראשונה ונתבעי התביעה השניה, יכונו להלן: "הנתבעים".

העובדות הצריכות לענין

4.בתאריך 29/05/86, השכירה התובעת לאלמגרבי זינב - אמם של פאיז ואשרף - בשכירות מוגנת, דירה בת שלושה חדרים, מטבח לחוד וחדר נוחיות לחוד ברחוב באר שבע 21 בתל אביב (נספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) (להלן: "הדירה המוגנת").

5.בין השנים 1996-2000, ביצעו הנתבעים או מי מטעמם בניה בלתי חוקית בסמוך לדירה המוגנת, והתקינו במקום יחידות מגורים לשימושם. היחידות נבנו על מקרקעין השייכים לתובעת, ללא הסכמת התובעת וללא היתר בנייה.

התביעה הראשונה

6.פאיז או מי מטעמו ביצע בניה בלתי חוקית של יחידת מגורים הכוללת כניסה, חדר, הול, מטבח, חדר נוחיות וחדר רחצה. יחידה זו מסומנת בספרה 4 בתרשים ת/1 (להלן: "יחידה 4"). בסמוך ליחידה 4 התקין פאיז חצר, שסומנה באותיות יא בתרשים ת/1 (להלן: "חצר יא'"), וסככה שסומנה באותיות יב באותו תרשים (להלן: "סככה יב'"). יחידה 4, חצר יא וסככה יב, הוקמו כולן תוך פלישה לשטח שבבעלות התובעת, ברח' באר שבע 23.

7.פאיז ורג'א מחזיקים ביחידה 4, בחצר יא ובסככה יב', שלא כדין, ללא רשותה של התובעת וללא הסכמתה, וללא הסכם או בסיס חוקי. על פי חוות דעת שמאי מטעם התובעת, מיום 31/07/08, דמי השימוש הראויים בגין יחידה 4 וסככה יב' עומדים על 1,710 ₪ לחודש.

8.התובעת מבקשת לסלק את ידם של פאיז ורג'א מיחידה 4, מחצר יא ומסככה יב, ולחייב אותם בתשלום דמי שימוש ראויים עבור 7 השנים שקדמו להגשת התביעה, דהיינו, 143,640 ₪. כמו כן, מבוקש להורות לפאיז ולרג'א להרוס את כל שבנו במקרקעין ללא רשות וללא היתר כדין.

התביעה השניה

9.אשרף או מי מטעמו ביצע בניה בלתי חוקית של יחידת מגורים הכוללת חדר אחד מהדירה המוגנת, ובניה בלתי חוקית של שני חדרים נוספים, הול, סלון, מטבח, חדר נוחיות וחדר רחצה בשטח של רחוב באר שבע 21 יחידה זו מסומנת בספרה 1 בתרשים ת/1 (להלן: "יחידה 1"). אשרף וסוקיה מחזיקים ביחידה 1 ללא רשותה של התובעת וללא הסכמתה, ללא הסכם או בסיס חוקי לכך. על פי חוות דעת שמאי מטעם התובעת, מיום 31/07/08, דמי השימוש הראויים בגין יחידה 1 עומדים על 2,100 ₪ לחודש.

10.התובעת מבקשת לסלק את ידם של אשרף וסוקיה מיחידה 1, ולחייב אותם בתשלום דמי שימוש ראויים עבור 7 השנים שקדמו להגשת התביעה, דהיינו, 176,400 ₪. כמו כן, מבוקש להורות לאשרף ולסוקיה להרוס את כל שבנו במקרקעין ללא רשות וללא היתר כדין.

ההגנה

11.הנתבעים טוענים כי התובעת איחרה לפעול בעניין בניית היחידות ותביעתה התיישנה. עוד טוענים הנתבעים כי לא ניתן להם זמן מספיק לפעול להכשרת הבניה ולרכישת הזכויות במקום. לשיטת הנתבעים, כל שעשו היה להכשיר למגורים חלקים בחצר, אשר מלכתחילה נראה היה, כי היא נתונה לשימוש הדיירת החוזית וילדיה. אף אם נעשתה הפרה של חוזה השכירות המוגנת, הרי כל שזכאית התובעת הוא לבטל את החוזה. התובעת אינה זכאית לפגוע בזכויות המוקנות לנתבעים על פי ההסכם ועל פי דין. התובעת מחוייבת להעמיד לאזרחים הערבים ביפו פתרונות דיור, בהתאם לה"פ (ת"א-יפו) רשימת כולנו למען יפו נ' מינהל מקרקעי ישראל (30/11/97). בנוסף, מבקשים הנתבעים "סעד מן הצדק".

12.בעניין התביעה הראשונה –

פאיז מאשר כי הוא נשוי לרג'א וכי להם חמישה ילדים. לדבריו, הוא מתגורר בדירה המוגנת מאז גיל 13 ואין לו דירה אחרת מלבדה. בחצר הדירה המוגנת היה מחסן ישן ורעוע, ועל מנת להקל על מצוקת הדיור, לפני יותר מ-11 שנים הסב אותו למגורים לו ולמשפחתו, והוסיף לו חדר, מטבח, שירותים וחדר רחצה. החצר אליה מתייחסת התובעת בתביעה נגדו, חצר יא, אינה חצר שהוא הקים, אלא חצר שהייתה במקום.