ת"א
בית משפט השלום רמלה
|
2326-08
04/11/2010
|
בפני השופט:
זכריה ימיני
|
- נגד - |
התובע:
רשות הפיתוח במו
|
הנתבע:
1. משה מחבש 2. זהבה רביק 3. אריה רביק
|
פסק-דין |
פסק דין
השאלות העומדות לדיון הן:
האם יש ליתן כנגד הנתבע 1 צו פינוי מהנכס הנמצא ברחוב שפירא 2 ברמלה, והידוע כחלקה 5 בגוש 4432?
האם יש לחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בסך 142,800 ₪?
כללי:
התובעת הינה הבעלים של נכס מקרקעין הנמצא בגוש 4432 חלקה 5, המצוי כיום ברחוב שפירא 2 ברמלה (להלן-"הנכס").
הנכס הינו בנין מגורים הכולל כניסה משותפת, ארבעה חדרי מגורים, הול, מרפסת מקורה שירותים ומטבח.
ביום 29.1.1070 השכירה התובעת לנתבע 1 בשכירות מוגנת, לאחר שהנתבע 1 שילם דמי מפתח, חלק מהנכס הכולל חדר בשטח 14.08 מ"ר, מטבחון נוחיות וכניסה משותפת (להלן-"המושכר"). הכניסה הייתה משותפת לחדר המושכר ולשאר החדרים במבנה. תרשים המבנה צורף לכתב התביעה, וחלק המבנה שאינו מסומן בקווים אדומים הוא המושכר. יש לציין שגם חדר הכניסה המשותף (הול) צבוע בקווים אדומים, אך לנתבע 1 הייתה זכות משותפת לשימוש בו.
ביום 29.10.2000 חתם הנתבע 1 על הצהרת דייר יוצא לפיו מבקש הוא להעביר לנתבעת 2, שהיא בת אחותו, את זכות הדיירות המוגנת ללא תמורה. באותו מועד חתמה הנתבעת 2 על הצהרת דייר מוצע לקבל את זכויות הדיירות המוגנת של הנתבע 1. התובעת דרשה את דמי המפתח מהנתבע 2, אך הנתבעת 2 סירבה לשלם את דמי המפתח אותם דרשה התובעת. על כן הגישה התובעת את תביעתה זו כנגד הנתבעים. בעת הגשת תצהירי דייר יוצא ודייר מוצע התגוררו הנתבעים 2 ו-3 יחד עם הנתבע 1.
בתאריך בלתי ידוע לתובעת, פלש הנתבע 1 לחדרים האחרים בנכס ובנה עליהם תוספות של מרפסות מקורות, ובכך הגדיל את השטח שבחזקתו.
כתב התביעה הוגש בשנת 2002. כנגד הנתבע 1 ניתן פסק-דין בהעדר הגנה בחודש ספטמבר 2003. הנתבע 1 הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, פסק הדין כנגדו בוטל, ועניינו נדון מחדש.
כנגד הנתבעים 2 ו-3 ניתן פסק-דין ביום 28.12.05.
לנתבע 1 מונה עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי. ביום 19.5.09 ניתנה החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 3.11.10. התובעת הגישה את תצהיריה, אך הנתבע לא הגיש את תצהיריו.
ביום 3.11.10 לא התייצב הנתבע 1 לישיבת ההוכחות. בא כוחו בקש לשחררו מייצוג, אך בקשתו נדחתה. לאחר מכן שמעתי את ראיות התביעה, ואת סיכומי הצדדים.
תצהיר העדות הראשית וחוות דעת המומחה מטעם התובעת לא נסתרו בחקירה הנגדית של ב"כ הנתבע 1.
דיון ומסקנות:
עילת הפינוי:
התובעת הוכיחה באמצעות עדותה של גב' מירי ארז את טענותיה העובדתיות אודות העברת המושכר לנתבעים 1 ו-2 וכן את פלישתו של הנתבע 1 לחדרים סמוכים בנכס, חדרים אשר לא הושכרו לו. עדותה של גב' מירי ארז לא נסתרה.
סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], ה'תשל"ב-1972 קובע כי קיימת עילת פינוי כאשר הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות, אשר אי קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי. על מנת לבדוק האם קיימת עילת פינוי זו לתובעת, יש לבדוק את חוזה השכירות.
בסעיף 6 לחוזה השכירות התחייב הנתבע 1 כדלקמן: