אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ ואח'

סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/04/2017 | גרסת הדפסה
רצ"פ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
3398-08
25/04/2017
בפני השופט:
ד''ר מנחם רניאל

- נגד -
מבקשים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון

משיבים:
1. הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
2. יונתן סונדרס
3. רינה הול
4. דונפורד הול

החלטה


 
1.זו "בקשה לביטול החלטות מיום 26.1.09 ו-8.3.09 לכאורה מחמת תרמית שנחשפה לאחרונה ואשר למבקשים לא היתה כל דרך לדעת אודותיה עד כה". ההחלטה מיום 26.1.09 היא החלטה בבקשה לפטור מערבון בבקשת רשות הערעור בטענה לחוסר יכולת כלכלית. בהחלטה זו קבעתי שסיכויי הבקשה לרשות ערעור אינם מזהירים, שכן מכר המקרקעין אושר זה כבר ועמד לבחינה חוזרת ונשנית, לרבות בבית המשפט העליון, והבקשה לרשות ערעור היא על החלטת ראש ההוצאה לפועל בקשר, למכר שבוצע זה כבר, להשלימו ברישום כדין בלישכת רישום המקרקעין (ולא, כדברי המבקשים, כאילו קבעתי שהמכר כבר נרשם, אלא שיש להשלימו ברישום). עוד קבעתי, שהמבקשים לא עמדו בתנאי שלפיו עליהם להראות סיכויי ערעור של ממש. בנוסף על כך, התייחסתי לבקשה של המבקשים לצוות על כונס הנכסים להעביר לבית המשפט את הכספים שבידו מעבר לסכום המשכנתא. קבעתי שאין ראיה שהמבקשים קיימו את החלטתי להמציא את הבקשה לתגובת המשיבים, ועל כן איני מחליט בבקשה זו עדיין. על כן דחיתי את הבקשה לפטור מערבון. מאליו מובן, שהחלטה זו לא ניתנה על פי מירמה כלשהי או על פי עובדה כלשהי שהוצגה על ידי מי מהמשיבים, אלא ניתנה על פי סיכויי הערעור, הנלמדים מטענות המבקשים. בבקשה לצוות על כונס הנכסים להעביר את הכספים שבידו, כך שישמשו כערובה במסגרת הערעור, לא החלטתי כלל במסגרת בקשה זו. על כן, דין הבקשה להידחות לגבי החלטה זו.

2.החלטתי מיום 8.3.09 היתה בבקשה מעודכנת למתן הוראות להורות למשיב הזוכה ולמשיב כונס הנכסים להפקיד בקופת בית המשפט את יתרת הכספים שיישארו בידם לאחר סילוק חוב המשכנתא. על פי תגובת המשיבים שהוגשה לבקשה זו, לא ניתן להפקיד בבית המשפט את יתרת הכספים שנותרו בקופת הכינוס, שהיא סך 82,698 ₪ נכון ליום 8.1.09, משום שעל כספים אלה הוטלו עיקולים, ואין בידי כונס הנכסים כספים השייכים למבקשים שניתן להעבירם לבית המשפט על מנת לשמש כערבון. קבעתי שהמבקשים לא הסבירו בתשובתם לתגובה, מדוע על כונס הנכסים להתעלם מהעיקולים, ואכן אין נימוק כזה, וחובה על כונס הנכסים לכבד צווי עיקול המומצאים לו, לרבות על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל המפקח על פעולותיו, לפיה ככל שתיוותר בקופת הכינוס, היא תחולק בהתאם לדין ולמתחייב מקיומם של העיקולים. על כן, בהיעדר יתרה שניתן להעביר לזכות המבקשים, דחיתי את הבקשה המעודכנת למתן הוראות להעביר סכום כסף לבית המשפט על חשבון הערבון. זו טענת המבקשים, כי ביום 13.6.16, נחשפה תרמית מצד באי כח המשיב והמשיב, במסגרתה העלימו והסתירו את כספי יתרת המכר והצהירו שיתרת כספי המכר מעוקלת באמצעות עיקולים, בעוד ביום 13.6.16 הצהירה ב"כ המשיב לראשונה כי יתרת הכספים אינה מעוקלת. לטענת המבקשים, עולה בבירור שקיימת למבקשים והיתה קיימת להם ביום מתן ההחלטה זכות קיזוז והם פטורים מהפקדת ערבון בתיק.

 

3.עוד נטען, כי נחשפה תרמית נוספת, במסגרתה נחתם צו מכר נוסף ביום 11.12.05 על ידי הרשמת גלר מלישכת ההוצאה לפועל בהרצליה, שרק לאחרונה נחשף למבקשים, והוסתר עד לאחרונה הן מהמבקשים והן מבית המשפט, שהשפיעה על ההחלטה נשוא הערעור בתיק זה, וכן על החלטת בית משפט זה, ואשר נחתם לכאורה בשוחד של רשמת ההוצאה לפועל, ולכן דין הערעור להתקבל ומבוקש לבטל את ההחלטה. כמו כן נטען שנחשפו מעשי תרמית נוספים המצדיקים כל אחד לבטל את ההחלטה ולדון לגופו של עניין בערעור דנא.

 

4.כל הטענות לתרמיות נוספות, מלבד התרמית הנטענת - בדבר הצהרה שקרית על דבר קיום עיקולים - דינן להידחות משום שאינן רלוונטיות להחלטה נשוא הדיון. ההחלטה בבקשה להורות למשיב הזוכה ולמשיב כונס הנכסים להפקיד בבית המשפט את יתרת הכספים, אינה מבוססת על כך שנחתם צו המכר, ועל עובדות נוספות שהמבקשים טוענים שנטענו בתרמית. אין לכך גם שום קשר לסיכויי הבקשה לרשות ערעור, שנדונו בהחלטה מיום 26.1.09, משום שאין חולק, שצו המכר נחתם כביצוע של החלטות קודמות בדבר אישור המכר, שנבחנו שוב ושוב לרבות על ידי בית המשפט העליון, ולא ניתנו על ידי הרשמת גלר. אציין את מה שנאמר כבר בהחלטה מיום 26.1.09, שהמבקשים אכן טענו טענות תרמית בקשר להליכים שננקטו נגדם, לרבות טענת התרמית בחתימת צו המכר על ידי הרשמת גלר, וטענות אלה נשקלו במסגרת ההחלטה בדבר סיכויי הערעור.

 

5.עומדים אנו איפוא בפני בקשה לביטול החלטתי מיום 8.3.09, בבקשה להעביר יתרת כספים מתיק ההוצאה לפועל, שנטען שניתנה על פי הצהרה שקרית בדבר קיום עיקולים, בשעה שלטענת המבקשים אף בעת מתן ההצהרה, לא היו עיקולים. בתשובת המשיבים נטען, שהדרך הדיונית הראויה לביטול פסק דין עקב תרמית אינה הגשת בקשה לביטול במסגרת אותו תיק, אלא הגשת תובענה נפרדת לביטול פסק דין עקב תרמית, בה ישמעו ראיות. נטען, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף זה כבר, והוא חלוט, וכי דין הבקשה, בהליך זה, להידחות. המבקשים נדרשו להתייחס לנושא זה, וטענו שזהו ההליך הנכון, וכי יש לבטל את פסק הדין מחמת תרמית במסגרת בקשה לביטול המוגשת באותו תיק. הדיון בעניין זה התנהל ביום 18.1.17, לרבות טיעוני הצדדים, אך לאחר מכן צורפו לתיק ראיות נוספות, ולאחר שהמשיבים ויתרו על חקירת המבקש המצהיר מבלי להודות בנכונות גירסתו, הוגשו טענות נוספות לעניין הראיות הנוספות. בהקשר זה אני דוחה את בקשת המבקשים להשיב לתשובת המשיבים, באין הצדקה לכך לפי תקנה 465, ולאור העובדה שכל הטענות היו צריכות לעלות במסגרת הטיעונים של המבקשים, ואין בטיעוני המשיבים טענות חדשות המצריכות התייחסות.

 

6."הדרך לתקוף פסק דין חלוט כבענייננו היא "על-ידי הליך של תקיפה ישירה של פסק הדין על-ידי בקשה לביטולו" (דברי השופט ת' אור בע"א 417/89 אע'בריה נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד מה(4) 641, 647 (1991)). מתוך כך, את הבקשה לביטול פסק הדין החלוט יש להגיש כהליך חדש ולא כבקשה נוספת בגדר אותו ההליך שבו ניתן פסק הדין (ראו, למשל: ע"א 9369/12 איבי נ' צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ, פסקאות 18-17 (22.7.2014), והאסמכתאות שם)." (ע"א 3648/11 ניסנוב נ' שבתאי (ניתן 13.9.16), וראה גם: ע"א 4682/92 עזבון המנוח שעיה נ' בית טלטש בע"מ פ"ד נז (3) 366, 371 (2003). אפשרתי למבקשים לסגת בהם מהבקשה על מנת להגיש תובענה נפרדת, אך הם עמדו על שמיעת הבקשה.

 

7.אין די בכך שנטען שההחלטה ניתנה לפי הצהרה שקרית. כפי שנקבע בע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר פ"ד סג (3) 612, "פסיקת בית משפט זה הכירה בכך כי כאשר מדובר בתרמית בהשגת פסק הדין, נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק, ולפיכך ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט שהושג במרמה ולערוך משפט חוזר אזרחי (עניין אינגסטר, בעמ' 455-456; המ' 445/80 אברהם נ' יוחאי, פ"ד לה(1) 505, 507 (1980) (להלן: עניין אברהם); בר"ע 58/89 משה"ב משכנות פאר בע"מ נ' מקור הנפקות וזכויות בע"מ, פ"ד מג(1) 414 (1989) (להלן: עניין משה"ב); עניין אע'בריה; ע"א 4511/91 בוהדנה נ' כונס הנכסים הרשמי ומפרק חברת אליאנס ([פורסם בנבו], 2.3.94) (להלן: עניין בוהדנה); ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 371 (2003) (להלן:

עניין בית טלטש); רע"א 261/97 רפי ומתי יהושוע שיווק והפצה בע"מ נ' שאול ([פורסם בנבו], 14.1.98) (להלן: עניין יהושוע שיווק); ע"א 3441/01 פלוני נ' פלונית, פ"ד נח(3) 1, 15-16 (2004) (להלן: עניין פלוני); עניין גת, פסקה 8; רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת נאור ([פורסם בנבו], 8.3.09) (להלן: עניין וינשטיין))...עם זאת, על מנת לא לפרוץ לחלוטין את עיקרון סופיות הדיון ועל מנת לאזן בין שני העקרונות נקבעו כללים ותנאים לביסוס עילה לביטול פסק דין בשל מרמה, ואף צוין כי היענות לבקשה מעין זו תישקל במשורה ובכפוף לתנאים מחמירים (ראו ע"א 4958/99 עין גב – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נה(2) 11, 22 (2000) (להלן: ע"א עין גב); עניין וינשטיין, פסקה 9 לפסק דינה של השופטת נאור; רע"א 194/07 פור נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור ([פורסם בנבו], 6.3.07) (להלן: עניין פור); רע"א 33/08 לוי נ' מינהל מקרקעי ישראל ([פורסם בנבו], 21.5.08) (להלן: עניין לוי)). התנאים עצמם טרם גובשו באופן מובנה, אך ניתן ללקטם מפסקי דין אשר עסקו בנושא מכיוונים שונים...

תנאי 1: אמינות לכאורית - ... אמינות לכאורית או משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה.... בדרך כלל סדר הדברים להוכחת התרמית צריך להיות כדלהלן: בשלב ראשון על מבקש הביטול להביא ראיות בעלות אמינות לכאורית המבססות את טענת התרמית. לאחר מכן יכול הצד השני לבקש את סילוק התביעה על הסף. הטענות בשלב זה יכולות להיות כי לא הוכחה תרמית אפילו לכאורה; או כי לא התקיימו תנאים אחרים כגון חיוניות הראיה או היותה חדשה (ועל כך בהמשך הדברים). אם נדחית הבקשה והתביעה נידונה לגופה יידרש התובע להוכיח את התרמית באופן סופי. רק לאחר מכן, אם אכן הוכחה התרמית ואף הוכחו יתר התנאים הנדרשים יינתן האישור להליך המשפט החוזר עצמו (ראו עניין אברהם, בעמ' 507; עניין בוהדנה). המטרה של תהליך זה הינה לחסוך בעלויות של הצדדים ובזמנו של בית המשפט ולא לקיים דיונים שלא לצורך.

תנאי 2: חיוניות הראיה... במסגרת זו נבחנת השאלה האם עשויה טענת המרמה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה בהתדיינות הראשונה במסגרת משפט חוזר שיערך (עניין פור, פסקה ו(1); עניין לוי, פסקה ז; רע"א 7746/09 טוויל כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף התחנה המרכזית, פסקה 25 ([פורסם בנבו], 26.11.09)). ברי כי גם אם היתה מרמה אך אין בכוחה לשנות את תוצאות ההליך הראשון, הרי שאין מקום לקיומו של משפט חוזר אזרחי.

תנאי 3: ראיות חדשות ושקדנות סבירה... מובן כי אם טענת המרמה הועלתה ועמדה לנגד עיניו של בית המשפט בהתדיינות הראשונה והיא נדחתה על ידו, לא ניתן לשוב ולהעלות את טענת המרמה במסגרת תביעה לביטול פסק דין (ע"א 428/74 מלבין נ' זונטג, פ"ד כט(1) 281, 285 (1974); עניין וינשטיין, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת נאור; עניין יהושוע שיווק, פסקה 3)...הפסיקה דורשת במקרה כזה להוכיח שהראיות המוכיחות את טענת המרמה מתבססות על אירוע שהתרחש לאחר פסק הדין, או על ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין ולא ניתן היה להשיגן במהלך ההתדיינות הראשונה אף בשקידה סבירה, או על ראיה החיצונית למשפט עצמו (עניין יהושוע שיווק, פסקה 2; רע"א 109/94 ברנוביץ נ' ברנוביץ ([פורסם בנבו], 13.4.94); עניין פלוני, בעמ' 17-18). לכאורה, כאשר מוכחת טענת מרמה על-ידי אחד הצדדים היה נכון, צודק וראוי לאפשר לו לפתוח את ההליך מחדש ולשנות את תוצאתו שעוותה בשל מרמת הצד השני או מי מטעמו, וזאת ללא קשר לרשלנותו של אותו צד בגילוי המרמה בעת ההליך או לאחריו. עם זאת, שיטת המשפט שלנו, על מגבלותיה ומשאביה המצומצמים, אינה יכולה לאפשר כלל כזה כמות שהוא, שכן כלל זה משמעותו דיונים חוזרים רבים בהליכים שנסתיימו וזאת על חשבון יעילות המערכת ודיון בתיקים חדשים המובאים לבית המשפט. מחיר זה מוצדק כאשר התגלתה מרמה שלא היה ניתן לגלותה במהלך ניהול ההליך עצמו, אך הוא מוצדק במידה פחותה כאשר היתה לבעל הדין המרומה אפשרות לגלות את המרמה בשקדנות סבירה עוד במהלך ההתדיינות הראשונה בין הצדדים. השלכה נוספת יש לכלל כזה גם על זכותו של הצד השני לא להיות מוטרד שנית באותו עניין לאחר שהסתיימו ההליכים בין הצדדים, וכן לא לחייבו לשמור את ראיותיו לעד. מובן כי אם המרמה נעוצה בהתנהגותו של הצד שכנגד הרי שמשקלו של שיקול זה אינו רב. ...יש לציין כי כלל כזה אף יתמרץ את בעלי הדין מלכתחילה לעשות את כל המאמצים הנדרשים למיצוי טענותיהם וראיותיהם בעת ההליך עצמו."

 

8.מכל מקום, כללים אלה צריכים להיבחן במסגרת תובענה נפרדת של המבקשים, אם תוגש, אם לא חלף המועד לכך. בקשה לביטול החלטה המוגשת באותו תיק אינה המסגרת הדיונית לדיון בטענה שההחלטה ניתנה על פי הצהרה שקרית ולכן יש לבטלה. במסגרת אותו תיק אפשר להגיש בקשות לביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד וכדומה, אך בקשה לביטול עקב הצהרה שקרית, יש להגיש על פי הדין בתובענה נפרדת, שבה יוכחו טענות המבקשים, ולא ייוותרו כטענות לכאורה בלבד. על כן, דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות, משום שלא הוגשה בהליך המתאים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ