רע"צ 33091-01-15 פיננשל לוורג' ד.פ. בע"מ(נושה) ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל(נושה)

1. מחד, יש לתמוה ביחס להתנהלות המשיב, אשר בחר לפתוח תיק בלשכת ההוצל"פ באילת, ביחס למימוש נכס אשר כל הזיקות בעניינו מצויות במרכז הארץ. כמו כן, נראה כי בעת הגשת הבקשה למינוי כונס נכסים מטעם המשיב, ידע המשיב על הליכי הכינוס הממושכים, המתנהלים ביחס לנכס נשוא תיק ההוצל"פ.

כמו כן, מטיעוני הצדדים עולה כי כונס הנכסים מטעם המערערת הבהיר לאורך כל הדרך, כי החוב למשיב, כבעל משכנתא מדרגה ראשונה, יפרע מתמורת המכר, בהתאם להוראות כל דין, ומשכך נראה כי לא היה צורך בהגשת בקשה למינוי כונס נכסים נוסף מטעם המשיב.

2. מאידך, פתיחת הליך הערעור דנן לוקה בכשלים פרוצדורליים, היורדים לשורשו של עניין, הן בעניין חוסר הבהירות באשר לזהות המערערים, לעומת זהות הצדדים בהחלטה נשוא הערעור, והן בעניין זהות מגיש עיקרי הטיעון. כך גם ביחס להגשת בקשה למתן רשות ערעור, תחת הגשת ערעור בזכות (תוך שבעניין זה יובהר, כי אין בלשון כזו או אחרת של החלטה שניתנה מטעם ביהמ"ש, בדבר קביעת מועד להגשת עיקרי טיעון ודיון, כדי להעניק לצד, זכות ערעור, אשר אינה מוקנית לו בדין).

ועוד, נראה כי טוב היתה עושה המבקשת לו היתה פונה לרשם ההוצל"פ בהבהרה בעניין נימוקי בקשתה לסגירת התיק, אשר היא נשוא הערעור דנן, תחת פתיחת הליך זה.

בנוסף, ולאחר מעשה, מצופה היה כי לאור ההתפתחויות שחלו לאחר הגשת הערעור, כפי שיפורט להלן, תינתן הסכמת המבקשת לסילוק הערעור, מבלי לקיים בו דיון.

3.מעבר לאמור לעיל, בבואי לשקול את סוגיית ההוצאות, נתתי דעתי אף לעובדה כי בסופו של יום, בוטל מינויו של הכונס מטעם המשיב, באופן שסלל את הדרך להמשך הליכי המימוש ואישור המכר, במסגרת התיק שבו הזוכה הינה המבקשת. אף אם נעשה הדבר לאחר הגשת הערעור, עדיין היה בכך כדי לייתר את הצורך בדיון בערעור, זאת נוכח השגת התוצאה המעשית הרצויה למבקשת – מימוש הנכס במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח על ידה, כבעלת משכנתא מדרגה שניה, ולא באמצעות כונס מטעם המשיב.

בנוסף, נתתי דעתי לעובדה כי כבר בפתח הדיון שהתקיים, השכילו הצדדים להגיע להסכמה, אשר ייתרה את הצורך בהכרעה לגופו של עניין.

בשקלול כל זאת, מצאתי לנכון להורות, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.