רע"צ 32873-05-16 ויינשטוק נ' קלורית ירושלים הנדסה וסחר בעמ

1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 518777-12-15 ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 9.5.16 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' הילה דקל צמח אשר חייבה את המבקש לשאת בחלק מהוצאות תפיסת הרכב ואחסנתו בסך של 1,187 ₪.

סה"כ הוצאות התפיסה ששילמה המשיבה 3,334 ₪ והמבקש חוייב בתשלום מחצית הסכום ובהפחתה של 480 ₪ חלקה של המשיבה בדמי האחסנה.

2.ב"כ המשיבה הגיש תגובה מפורטת לבר"ע בצירוף נספחים ומהנימוקים שפרט סבור כי החלטתה של הרשמת מאוזנת בין הצדדים ואין להתערב בה.

תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע פסק דין שניתן כנגד המבקש. בתאריך 10.2.16 עתר המבקש לעיכוב הליכים וציין כי פנה לבית המשפט לביטול פסק הדין.

בהחלטה מיום 13.2.16 קבעה הרשמת כי תעכב הליכים ככל שימציא המבקש החלטה של בית המשפט המורה על עיכוב הליכים ודחתה בקשתה של המשיבה מיום 11.2.16 לתפוס הרכב.

3.המבקש התעלם מהחלטתה של הרשמת למרות שבתאריך 11.4.16 בוטל פסק הדין כך שביום 19.4.16 נעתרה הרשמת לבקשה חוזרת של המשיבה לתפיסת הרכב.

הרכב נתפס ביום 3.5.16.

המבקש שלח את החלטת בית המשפט על ביטול פסק הדין לב"כ המשיבה שנמסרה במשרדו של ב"כ המשיבה ביום 21.4.16.

המבקש לא טרח לעדכן את לשכת ההוצל"פ בדבר ביטול פסק הדין ולמרות החלטת הרשמת מיום 13.2.16.

4.במועד בו נתפס הרכב ובמועד בו ניתנה החלטה לתפיסת הרכב, היה כבר פסק דין מבוטל ולו טרח המבקש לעדכן, לא היה מתבצע הליך התפיסה.

המבקש אינו יכול לסמוך על חזקת המסירה כאשר הוא עצמו מצרף אישור מסירה לב"כ המשיבה מיום 21.4.16. יחד עם זאת, לא ברורה טענת ב"כ המשיבה בסעיף 7 לתגובה לפיה בפועל נודע לו על ביטול פסק הדין רק לאחר ביצוע הפעולה כאשר בו בעת מודה בקבלת אישורהמסירה מיום 21.4.16 ולא מבהיר כיצד מתישבות שתי הטענות המנוגדות.

5.נראה כי שני הצדדים שגו בהתנהלותם באופן שנגרם נזק כספי מיותר ושלא לצורך ובדין חלקה הרשמת הנכבדה את ההוצאות הכספיות בין הצדדים.

לא מצאתי להתערב בשיקול דעתה של הרשמת ולשנות מהוראות החלטתה.