רע"פ 4951-15 בוכריס נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיאה ד' ברלינר, סגן הנשיאה ג' קרא והשופטת מ' סוקולוב) בע"פ 10860-05-14 (להלן: ההליך העיקרי) מיום 8.7.2015, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לבטל את פסק הדין בהליך העיקרי מיום 4.2.2015 (להלן: פסק הדין).

רקע והליכים קודמים

2. ביום 3.2.2014, המבקש הורשע על ידי בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ד' שריזלי) בת"פ 19973-09-09, בכך שייבא לישראל שלא כדין, ותוך דיווח כוזב, מכולה ובה 599 ארגזי סיגריות מזויפות מסוג "מרלבורו", אשר סומנו באופן מטעה כסיגריות שיוצרו על ידי חברת "פיליפ מוריס", בעלת סימני המסחר הרשומים. על המבקש הושת עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים, לצד מאסר מותנה וקנס.

3. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי במסגרת ההליך העיקרי. בדיון אשר התקיים ביום 4.2.2015, בית המשפט המחוזי הרחיק את המבקש מהאולם, לאחר שהפריע למהלך הדיון בהערות ביניים ובמחיאת כף – ובאולם נותר לייצגו בא-כוחו בהליך העיקרי, עו"ד סולומון. בהמשך הדיון, בעוד המבקש מצוי מחוץ לאולם, הציע בית המשפט המחוזי לצדדים מתווה להכרעה בערעור, במסגרתו תיוותר הכרעת דינו של בית משפט השלום על כנה; ערעור המשיבה על קלות העונש בע"פ 28043-05-14 יימחק; ועונשו של המבקש יופחת ל-9 חודשי מאסר בפועל (להלן: ההסדר המוצע). הצדדים קיבלו את ההסדר המוצע, ובית המשפט המחוזי פסק כאמור בו.

1. ביום 23.6.2015, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי לא הבין את ההסדר המוצע ולא הסכים לו. המבקש הדגיש כי בית המשפט המחוזי לא החזירו לאולם הדיונים ולא וידא כי הוא מבין את ההסדר שהוצע, ועל כן ביקש כי פסק הדין יבוטל וכי הדיון בערעורו יימשך מהנקודה בה הופסק. בהוראת בית המשפט המחוזי, הוגשה תגובתו של עו"ד סולומון לבקשה. עו"ד סולומון הדגיש כי ההסדר המוצע הועבר על ידו למבקש כלשונו, "ללא כחל וסרק", וכי המבקש אישר אותו. עו"ד סולומון דחה את הטענה כי לא דייק בהסבריו מחוץ לאולם, וסבר כי עשה ככל אשר ביכולתו עבור המבקש.

2. ביום 8.7.2015, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק דין. בהחלטתו, בית המשפט הדגיש כי מדברי המבקש ועו"ד סולומון עלה בבירור כי המבקש הבין את ההסדר המוצע ואת משמעות הסכמתו. נקבע כי אין כל יסוד לטענת המבקש כי סבר שההסדר המוצע הוא הסדר כולל – הנוגע גם לתיק אחר אשר התנהל נגדו בבית משפט השלום, ת"פ 9694-09-11 (להלן: התיק הנוסף) – וזאת משום שהתיק הנוסף כלל לא עלה בדיונים בפני בית המשפט המחוזי. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר – כארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין – ומצא כי המבקש נהג כך משום שבשלב זה הבין כי המשיבה מתכוונת לעמוד על הטלת עונשים מצטברים בהליך העיקרי ובתיק הנוסף. על יסוד כל האמור, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה מהווה ניצול מובהק לרעה של הליכי משפט, וכאמור דחה אותה. החלטה זו היא מושא הבקשה שלפניי.

הבקשה למתן רשות הערעור

3. בבקשה שלפניי, עותר המבקש מבית משפט זה ליתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, לבטל את פסק הדין ולהורות על החזרת הדיון להשלמת טיעונים בערעורו על הכרעת דינו של בית משפט השלום, במסגרת ההליך העיקרי. המבקש חוזר על טענתו כי הסכמתו להסדר המוצע ניתנה רק משום שסבר כי הסדר זה כולל גם את התיק הנוסף. לפי גרסתו, כאשר המתין מחוץ לאולם, הודיע לו סנגורו כי המתווה הוא "9 חודשים", וכי נציגת המשיבה ציינה שאם יסכים לו, הרי בניכוי שליש מעונשו "יהיה בחוץ" תוך חצי שנה. מכך, בצירוף העובדה כי באולם הדיונים נכחה גם התובעת אשר טיפלה בתיק הנוסף, המבקש הבין, לטענתו, כי ההסדר הוא הסדר כולל המתייחס לשני התיקים נגדו. לעמדתו, הוא לא היה מסכים להסדר אילו היה יודע שהוא מתייחס להליך העיקרי בלבד. באשר לשיהוי בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, המבקש סבור כי לא השתהה, שכן עמד על כך שלא הבין את ההסדר בפני ערכאות שיפוטיות שונות בארבע הזדמנויות לאחר שניתן פסק הדין, כמו גם בפני עו"ד סולומון. לטענתו, עו"ד סולומון הודיע לו כי אם יעמוד על כך שלא הבין את ההסדר, ייאלץ להתפטר מייצוגו, ועל כן ויתר על טענתו לתקופה מסוימת. על סמך כל האמור, המבקש טוען כי טענתו בדבר אי-הבנת ההסדר הועלתה בסמוך לאחר פסק הדין, וכי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור לא נבעה מכבישת טענה או מניסיון לנצל את הליכי המשפט לרעה.

4. עוד טוען המבקש כי נפלו שני פגמים דיוניים בעניינו, המצדיקים את ביטול פסק הדין. ראשית, המבקש סבור כי הרחקתו מהאולם נעשתה שלא כדין, משום שלא הובהר לו כי יהיה זכאי לשוב ולהיות נוכח בדיון אם יפסיק להפריע למהלך הדיון. שנית, לשיטת המבקש, היה על בית המשפט המחוזי להחזיר אותו לאולם הדיונים ולהציג לו את ההסדר המוצע באופן ישיר – ועל ידי כך להבטיח כי הבין את פרטי ההסדר ואת התיק שאליו הוא מתייחס.