אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"ב 5398/15 לוי נ' מ"י

רע"ב 5398/15 לוי נ' מ"י

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
5398-15
17/08/2015
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקש:
לירן לוי
עו"ד ליה פלוס
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה


 
           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בעת"א 5505-06-15 מיום 20.7.2015 בו נדחתה עתירתו של המבקש לשילובו בסבב חופשות.

  1. המבקש מרצה עונש מאסר בפועל של 32 חודשים בגין ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, גניבה ממעביד, מרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, התחזות, זיוף בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב. המבקש החל לרצות את עונשו ביום 1.7.2014 והוא צפוי להשתחרר ביום 28.2.2017. במסגרת שהותו בבית הסוהר "ניצן" ולאחר שסיים לרצות רבע מתקופת מאסרו, פנה המבקש לגורמים המוסמכים במשיב (להלן: שב"ס) בבקשה לאשר לו לצאת לחופשה, ומשבקשתו סורבה פנה בעניין זה אל העובדת הסוציאלית בבית הסוהר. לאחר פנייה זו הועבר למבקש פתק מאת מפקדת האגף בו שהה (להלן: מפקדת האגף) ועליו רשומה ההודעה הבאה: "צדקת בנושא החופשות טוב שהתעקשת... אני מריצה לך טופס לחופשה ראשונה. יפה בן עוזי [מפקדת האגף]" (להלן: ההודעה). סמוך לאחר מכן הועבר המבקש לבית הסוהר "צלמון" ושם פנה בבקשה נוספת לאשר לו יציאה לחופשה. בקשה זו סורבה אף היא וביום 2.6.2015 הגיש המבקש נגד החלטה זו עתירה לבית המשפט המחוזי בטענה כי היא בלתי סבירה. בתגובתו לעתירה טען שב"ס כי המבקש כבר ריצה בעברו שני מאסרים קודמים ועל כן אינו עומד בתנאי הסף ליציאה לחופשה הקבועים בסעיף יז(2) לפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.40.00 "חופשות אסירים" (12.9.2002) (להלן: הפקודה) המורה כי "אסיר המרצה את מאסרו השלישי, וטרם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי מאסרו הקודם – הוצאתו לחופשה תישקל רק לאחר שריצה מחצית מתקופת מאסרו ...". המשיב הוסיף וציין כי המבקש יסיים לרצות מחצית מתקופת מאסרו ביום 30.10.2015 וכי רק לאחר מועד זה יהיה ניתן לשקול את יציאתו לחופשה.

 

  1. בדיון שהתקיים בעתירה ביום 7.7.2015 טען בא כוח המבקש כי אף שהוא אינו עומד בתנאי הסף הקבועים בפקודה לצורך יציאה לחופשה, יש להתיר לו להשתלב בסבב חופשות כבר עתה נוכח ההודעה שניתנה לו מאת מפקדת האגף בבית הסוהר "ניצן" המהווה לטענתו הבטחה מנהלית. בעקבות טענה זו הורה בית המשפט קמא לשב"ס להגיש תגובה משלימה לעתירה, וביום 16.7.2015 הגיש שב"ס תגובה משלימה כאמור, בה אישר את עצם מתן ההודעה למבקש ואת תוכנה אך הכחיש שמדובר בהבטחה מנהלית להוציא את המבקש לחופשה. לטענת שב"ס כל שהובטח למבקש על ידי מנהלת האגף בהודעה האמורה היה כי יוכל להגיש בקשה לצאת לחופשה וכי בקשה זו תיבחן בהתאם לנהלי שב"ס. עוד ציין שב"ס בתגובתו המשלימה כי מנהלת האגף כלל אינה מוסמכת לאשר לאסירים לצאת לחופשה וכל תפקידה הוא לקשר בינם לבין הגורמים המוסמכים בשב"ס להחליט בעניין זה. כמו כן, טען שב"ס כי אף אם הובטח למבקש בטעות על ידי מנהלת האגף לצאת לחופשה אין משמעות הדבר כי יש להתיר לו יציאה לחופשה בניגוד לנהלים שכן אין מתקנים טעות בטעות. להשלמת התמונה יצוין כי בטיעונים המשלימים מטעם המבקש נטען על ידו כי לפני הדיון בעתירה נאמר לו על ידי באת כוח שב"ס כי הוחלט לאשר לו לצאת לחופשה ביום 19.7.2015, וכי לאחר יומיים התברר לו שהודעה זו נמסרה בטעות.

 

  1. ביום 20.7.2015 דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו של המבקש בקבעו כי ההודעה שהעבירה לו מפקדת האגף אינה מהווה הבטחה שלטונית, שכן היא אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. בית המשפט קמא קבע כי לא ניתן ללמוד מתוכן ההודעה על קיומה של הבטחה להוציא את המבקש לחופשה ולכל היותר ניתן ללמוד ממנה כי הובטח לו שבקשתו לצאת לחופשה תיבדק ותיבחן. עוד קבע בית המשפט קמא כי הפתק שעליו נכתבה ההודעה אינו מסמך משפטי מחייב וכי המבקש לא הוכיח שמפקדת האגף התכוונה לתת להודעה תוקף משפטי מחייב ואף לא הוכיח כי הייתה לה סמכות להבטיח לו לצאת לחופשה או לקיים הבטחה כזו. בנסיבות אלו, כך קבע בית המשפט קמא, אין הצדקה לחרוג מתנאי הסף שנקבעו בפקודה ולאפשר למבקש לצאת לחופשה בניגוד לאמור בהם. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי יציאה לחופשת אסיר אינה זכות מוקנית וכי כללי הסף שנקבעו בפקודה נועדו להבנות את שיקול דעתו של שב"ס בתחום זה ולמנוע אי שוויון בין אסירים. מתן היתר חריג למבקש לצאת לחופשה אף שאינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בפקודה, עלולה לגרור אחריה בקשות רבות נוספות של אסירים שיטענו כי יש להתיר להם לצאת לחופשה על אף שאינם עומדים בתנאים אלו ואף מטעם זה, כך נקבע, יש לדחות את העתירה.

 

  1. מכאן בקשת רשות הערעור בה טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי ההודעה שהועברה לו ממפקדת האגף אינה מהווה הבטחה שלטונית להתיר לו לצאת לחופשה. לטענת המבקש, מתוכן ההודעה עולה כי מפקדת האגף סברה כי בקשתו לצאת לחופשה היא מוצדקת ולפיכך העבירה לו את הטפסים הנדרשים, ולשיטתו הפרשנות לפיה מדובר בהבטחה לבחון את בקשתו בלבד הינה פרשנות מאוחרת שניתנה על ידי מפקדת האגף, והיא אינה מתיישבת עם כוונתה המקורית ועם תוכן ההודעה. המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט קמא התעלם מטענתו לפיה ההודעה שנמסרה לו בטעות מאת באת כוח שב"ס לפיה בקשתו ליציאה לחופשה אושרה, מהווה אף היא הבטחה שלטונית להוציאו לחופשה. עוד טוען המבקש כי בית המשפט קמא שגה בקבעו כי אין הצדקה לחרוג בעניינו מתנאי הסף ליציאה לחופשה שנקבעו בפקודה. זאת, לגישתו, נוכח נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן והסתמכותו על ההבטחות שניתנו לו על ידי שב"ס.

 

  1. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור על עתירות אסירים אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (רע"ב 5049/13 עודה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (15.8.2013)). בקשת רשות הערעור דנן אינה מעלה כל שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ועל כן אין מקום להיעתר לה. זאת ועוד, שיקול הדעת בעניין מתן חופשות לאסירים מסור לשב"ס וכבר נפסק כי ככלל לא יחליף בית משפט זה את שיקול דעתו של שב"ס בשיקול דעתו שלו (ראו: רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי, פ"ד נב(2) 743, 747-746 (1998)), וכי בית המשפט לא יתערב בהחלטות הנוגעות ליציאתו של אסיר לחופשה אלא במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"ב 4658/07 שמן נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (17.9.2009). במקרה דנן לא הצביע המבקש על נימוק שיש בו להצדיק התערבות בהחלטות שב"ס בעניינו ומקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה ההודעה שנמסרה למבקש על ידי מנהלת האגף בכלא "ניצן" אינה מהווה הבטחה שלטונית להתיר לו לצאת לחופשה, בהינתן המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה (ראו והשוו: ע"א 4228/11 מנצור נ' מדינת ישראל, פס' 20 (15.12.2014); עע"מ 3478/07 ביקל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה/מחוז מרכז, פס' 34 (29.6.2009)), וכן בהינתן תוכנה של ההודעה אשר אינו תומך בטענות שהעלה המבקש. הוא הדין באשר לטענת המבקש לפיה ההודעה שהועברה אליו בטעות על ידי באת כוח המשיב ולפיה אושרה בקשתו לצאת לחופשה, מהווה הבטחה שלטונית. שיקולי המדיניות שצוינו בהחלטתו של בית המשפט קמא מקובלים עליי אף הם וכמוהו אף אני סבורה כי אין לקבל מצב בו המבקש יצא לחופשה ממאסרו בניגוד לקבוע בפקודה בשל טעות של גורם במערכת, ככל שהייתה כזו, על כל השלכות הרוחב הגלומות במהלך כזה לגבי אסירים אחרים.

 

           אשר על כן הבקשה נדחית.

 

 

           ניתנה היום, ‏ב' באלול התשע"ה (‏17.8.2015).

 

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ