אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 794/16 יעקב ג'ריס נ' שלמה פורת ואח'

רע"א 794/16 יעקב ג'ריס נ' שלמה פורת ואח'

תאריך פרסום : 23/02/2016 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
794-16
23/02/2016
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקש:
יעקב ג'ריס
עו"ד מראן ח'טיב
המשיבים:
1. שלמה פורת
2. מוניר שיבלי
3. כונס הנכסים

עו"ד ג'מיל נעאמנה
החלטה והכרעה

על החלטתו של בית המשפט המחוזי  בחיפה בתיק רע"א 55193-10-15 שניתנה ביום 11.1.2016 ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת רשמת ההוצאה לפועל

                                          

 

 

 

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.1.2016 ברע"א 55193-10-15 (כב' השופטת ב' בר-זיו), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 20.10.2015 ברע"צ      12547-10-15 (כב' השופטת מ' קלמפנר נבון), אשר דחה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת א' אזולאי חנוביץ; להלן: הרשמת) בתיק איחוד 08-99525-12-7, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לאישור הסדר פשרה ונקבע כי יש להמשיך בהליכי מכר זכויותיו של המבקש בנכס מקרקעין. עסקינן אפוא, בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי".

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 29.12.2005 נפתח על-ידי המשיב 1 (להלן: הזוכה) תיק הוצאה לפועל נגד המבקש. בהמשך, במהלך שנת 2012, נפתח תיק איחוד נגד המבקש, במסגרתו מונה המשיב 3 ככונס נכסים (להלן: הכונס) על מקרקעין שלמבקש יש בהם זכויות (להלן: המקרקעין). כל זאת, לאחר שכבר בגדרי התיק הפרטני של הזוכה מול המבקש ביצע הכונס תפקיד זה, קיים הליך התמחרות והגיש בקשה לאישור מכר המקרקעין למשיב 2 (להלן: הקונה), אשר הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר תמורתם – 280,000 ש"ח. במסגרת תיק האיחוד, הגיש הכונס בקשה לאישור המכר אשר החל בתיק הפרטני מול הזוכה. ביום 15.9.2014 התקיים דיון בנוכחות הכונס, בא-כוח המבקש והקונה, ובסיומו ניתנה החלטה במעמד הצדדים לפיה נקבע כי יש להמשיך בהליכי מכירת המקרקעין לקונה. בהמשך, ובהתאם להוראות הרשמת, המציא הכונס למבקש הודעה במסירה אישית, במסגרתה ניתנה לו ההזדמנות לפדות את הנכס בסכום שאושר למכירתו (להלן: הודעת הפדיון). המבקש לא הגיב להודעה. בהמשך, הגיש המבקש בקשה לאישור הסדר פשרה בינו ובין הזוכה ולפיו ישלם המבקש מידי חודש 10,000 ש"ח לתיק האיחוד והליכי הכינוס יבוטלו. הכונס בתגובה התנגד לאישור ההסדר וביקש להורות על המשך הליכי מכר המקרקעין.

 

  1. ביום 21.9.2015 דחתה הרשמת את הבקשה לאישור הסדר הפשרה, לאחר שקבעה כי אישורו יהיה משום "העדפת נושים ברורה ומובהקת". באשר להליכי מכר המקרקעין נקבע, כי לא יתכן שהמבקש יחזיק בבעלותו זכויות במקרקעין בשווי 280,000 ש"ח למצער, כאשר גובה החוב בתיק האיחוד עומד על כמיליון ש"ח. בהקשר זה אף הובהר, כי לא הוגש כל ערעור על ההחלטה לאישור המשך הליכי המכר שניתנה כשנה קודם לכן, כאשר המבקש אף לא מימש את זכות הפדיון שניתנה לו. בנסיבות אלה נקבע, כי יש להמשיך בהליכי המכר שאחרת יהיה בכך משום פגיעה בלתי מידתית בקונה. 

 

  1. כלפי החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום. בבקשתו טען, בין היתר, כי יש להורות על ביצוע התמחרות חוזרת, בה יוכל להשתתף אף הוא, שכן לגישתו נרקמה קנוניה נגדו על-ידי הכונס, וכי התמורה שעל הקונה לשלם עבור המקרקעין אינה תואמת את שוויים. ביום 20.10.2015 דחה בית משפט השלום את הבקשה. בפסק הדין צוין, כי הבקשה מהווה למעשה השגה על ההחלטה מיום 15.9.2014 להמשך הליכי המכר, ולכן מדובר בניסיון מלאכותי להאריך את המועד לכך, כאשר זו כבר הפכה לחלוטה. נקבע, כי הליך ההתמחרות בוצע כדין, ועל-פי שומה עדכנית, ולכן יש לדחות את טענות המבקש ביחס לשווי המקרקעין, אשר לא נתמכו בשמאות מטעמו. בהקשר זה הובהר, כי אף טענות המבקש לעניין תרמית שביצע הכונס לא נתמכו בראיות מתאימות. נוכח האמור נקבע, כי החלטת הרשמת איזנה כראוי בין אינטרס המבקש להגנה על קניינו על-ידי השגת תמורה אופטימלית, לבין אינטרס ההסתמכות של הקונה, ועל כן אין מקום להתערב בה. לבסוף העלה בית המשפט תהיות באשר להתנהלות המבקש בתיק האיחוד המתנהל נגדו, כאשר זה מבכר שלא לפרוע חובותיו, אף שיש ביכולתו לעשות כן בהתאם להצהרותיו.

 

  1. כלפי פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, כמו גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשה להתיר לו לעיין בכל המסמכים שבידי הכונס. לאחר קיום דיון בבקשה לעיכוב הביצוע במעמד הצדדים, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החלטת הרשמת ועל הגשת תגובות המשיבים, וזאת לאחר שהביע חשש באשר להקפדה על תקינות ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם למסמכים שעמדו לפניו. ואולם, לאחר הגשת תשובות המשיבים לבקשת רשות הערעור, ביום 11.1.2016 דחה בית המשפט את בקשת המבקש, לאחר שהשתכנע כי אין בסיס לטענות המבקש בדבר העוול שנגרם לו, וכי כל מטרתו היא לעכב ולטרפד את מימוש המקרקעין שבבעלותו.

 

           כלפי החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא.

 

הבקשה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ