רע"א 7731/16, אפרת גור ואח' נ' תמר ברעם ואח'

           בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.8.2016 (השופטת י' שבח) בהפ"ב 29965-03-16.

רקע

1. הצדדים הם בעלי זכויות בגוש 6884, חלקה 10, בנין 66 (להלן: הפרויקט). בעלי הזכויות בפרויקט חתמו על הסכם שיתוף המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה וכלפי צדדים שלישיים (להלן: הסכם השיתוף). לימים, פרץ סכסוך על רקע טענות של "נציגות" בעלי הזכויות בפרויקט (להלן: הנציגות), לפיהן המשיבים (בני זוג שבבעלותם זכויות באחת הדירות בפרויקט) נמנעו מקיום התחייבויותיהם לשלם את מלוא התשלומים הכרוכים בהקמת הפרויקט, בהתאם לחלקם היחסי בו, וכפי הקבוע בהסכם השיתוף. בהתאם לתניית בוררות בהסכם השיתוף, נפתח הליך בוררות בין הנציגות ובין המשיבים. ביום 10.11.2014 מינה ראש לשכת עורכי הדין את עו"ד רענן בר-און לשמש בורר בסכסוך (להלן: הבורר), וזאת לאחר שהצדדים לא הצליחו להסכים ביניהם על זהות הבורר. ביום 1.1.2015 נחתם הסכם בוררות (להלן: הסכם הבוררות), וזה הסמיך את הבורר "לדון ולהכריע בכל חילוקי הדעות שבין הצדדים בקשר עם ההסכם ובכל הנובע ממנו והכרוך בו". עוד נקבע בהסכם הבוררות, כי "הבורר רשאי לפי שיקול דעתו לתת פסק דין הצהרתי, צווי עשה, מניעה ו/או ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך היה לתת, וכן רשאי הוא לתת החלטות ביניים במהלך הבוררות, ליתן סעדים זמניים, למנות מומחים מטעמו, ליתן פסקי ביניים ולפסוק על דרך הפשרה".

2. במסגרת הליך הבוררות החליט הבורר מספר החלטות (להלן: החלטות הבורר): (1) החלטה מיום 25.2.2015, במסגרתה מינה הבורר, בהסכמת הצדדים, את רואת החשבון רחל קוממי (להלן: רו"ח קוממי) כמומחית, לצורך בחינת טענת המבקשים על חוסר התאמה בין התשלומים ששילמו המשיבים לבין חלקם היחסי בפרויקט; (2) החלטה מיום 19.11.2015, במסגרתה קבע הבורר כי עד להחלטה אחרת, לא יֵעשה שינוי בזכויות המשיבים במקרקעין; (3) החלטה מיום 7.1.2016, במסגרתה קבע הבורר כי לא יועברו עוד תשלומים לעו"ד דורון כוכבי (להלן: עו"ד כוכבי), ללא הסכמת המשיבים. יובהר, כי לעו"ד כוכבי יוחדו תפקידים וניתנו סמכויות במסגרת הסכם השיתוף, בתחילתו של הליך הבוררות יצג את הנציגות, אולם בשלב כלשהו התפטר מהייצוג; (4) החלטה מיום 24.2.2016, במסגרתה קבע הבורר כי יש להקצות חניית נכים לטובת בתם של המשיבים; (5) החלטה מיום 6.3.2016, במסגרתה קבע הבורר כי עד להחלטה אחרת, לא תבצע הנציגות כל פעולה למטרת מכירת זכויותיהם של המשיבים בפרויקט. יצוין, כי רו"ח קוממי הגישה במסגרת הבוררות חוות דעת שעיקרה התייחסות לחוסרים וקשיים הנוגעים להתנהלות הכספית בפרויקט, אולם נעדרת "שורה תחתונה" כספית. שכר טרחתה של רו"ח קוממי בגין הכנת חוות הדעת הסתכם בסך של כ-140,000 ₪.

טענות הצדדים בבית המשפט המחוזי

3. המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, מכוח סעיף 11(1) ו-11(2) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). המבקשים טענו, בין היתר, כי הבורר אינו בקיא בנושאים המקצועיים הרלבנטיים לבוררות; כי בין הבורר לרו"ח קוממי קיים שיתוף פעולה עסקי מתמשך, והבורר נמנע מלגלות על אודותיו לצדדים; כי שכרם של רו"ח קוממי ושל הבורר מופרז ואינו פרופורציונלי להיקף התיק; וכי הליך הבוררות עצמו נמשך למעלה משנה תוך התמקדות בסוגיות שוליות ומביא לעלויות בלתי סבירות באופן שמעקר את כדאיות הבירור. כל אלה, לשיטתם, מלמדים על כך שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, מפר את חובת הנאמנות וגורם לצדדים עינוי דין. בנוסף, עתרו המבקשים לביטול החלטות הבורר, משניתנו לטענתם בחריגה מסמכות.

4. המשיבים טענו מנגד, בין היתר, כי המבקשים נתנו הסכמתם למינויו של הבורר ונמנעו מלטעון נגד מקצועיותו, הן עובר להליך הבוררות, הן במהלכו. עוד נטען, כי ניתן היה לברר ענין זה כבר בשלביה הראשונים של הבוררות, ועל כן מושתקים המבקשים מלטעון טענה זו. בנוסף נטען, כי אין כל פגם ביחסים המקצועיים השוררים בין הבורר לבין רו"ח קוממי, וכי שכרה הגבוה נובע משעות העבודה הרבות שנגרמו, בין היתר, בשל התחמקויות המבקשים ממסירת מסמכים ומפגישות עמה. באשר להחלטות הבורר אשר פורטו לעיל, נטען כי אלה התקבלו על-ידו בסמכות, וכי ממילא ניתנו לאחר הסכמות בין הצדדים לגביהן.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

5. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשים, על כל רכיביה. בית המשפט עמד תחילה על שני קשיים בתביעה: האחד, אי-התאמה בין זהות התובעים בבוררות (הנציגות) לבין המבקשים בהליך בבית המשפט המחוזי (כלל בעלי הזכויות בפרויקט, למעט המשיבים). השני, לא ברור מדוע עו"ד כוכבי, אשר הוגדר על-ידי המבקשים כ"ראש הקבוצה" ודמות מרכזית בפרויקט ובסכסוך, לא צורף כצד להליך, ולוּ כמשיב נוסף. על אף זאת, ציין בית המשפט כי "לא יגזר דינה של התביעה לשבט" מחמת הקשיים הללו, ונפנה לבחון את טענות הצדדים לגופן.

6. באשר לטענות המבקשים נגד מינויה של רו"ח קוממי, קבע בית המשפט כי מינויה נעשה בהסכמת הצדדים, ולא נכפה על מי מהם. עוד נקבע, כי הקשר המקצועי הקודם בין הבורר לבין רו"ח קוממי אינו פסול מעיקרו, שכן "בהינתן שבורר, אף שופט, נתקל במהלך עבודתו במומחה רציני, ישר ומקצועי, שיש בחוות דעתו כדי לסייע בהכרעה נכונה בסכסוך, אין מניעה למנותו כמומחה גם בתיקים אחרים, ואין המדובר בהכרח ב'קשר עסקי'". עוד נקבע, כי הבירור בדבר כישורי המומחה צריך היה להעשות בטרם מתן ההסכמה למינוי, ולא לאחר שחוות דעת המומחה אינה נושאת חן בעיני הצד המלין. לאחר שבחן את הראיות שהביאו המבקשים, לרבות תצהיר חוקר, התרשם בית המשפט שמדובר בהפניה הדדית של לקוחות וייעוץ בשכר מקום בו נדרשת מומחיות מקצועית רלוונטית של מי מהשניים, אך לא ניתן להסיק את המסקנה החמורה ומרחיקת הלכת שלה מכוונים המבקשים.