אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 6744/15 עיריית חיפה נ' אמנון הולצמן

רע"א 6744/15 עיריית חיפה נ' אמנון הולצמן

תאריך פרסום : 26/06/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
6744-15
26/06/2016
בפני השופטים:
1. ס' ג'ובראן
2. ' דנציגר
3. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין


- נגד -
המבקשת:
עיריית חיפה
עו"ד גלית אקרמן
המשיב:
אמנון הולצמן
אורי שמש; עו"ד מיטל פיקר
פסק דין

בשם היועץ המשפטי לממשלה:                                               עו"ד דינה דומיניץ

 

 


  

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

 

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ד' סלע) מיום 9.8.15 בתיק ע"א 9399-10-14, בו התקבל בחלקו ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת מ' צור) מיום 4.7.14 בת"א 21660-09-10. עניינה של הבקשה פרשנות חוק עזר לחיפה (תיעול), תשמ"ג-1983 (להלן חוק העזר). ההליכים הקודמים כללו סוגיות נוספות, אך אקדים ואומר כי בקשת רשות הערעור נוגעת רק למחלוקת באשר להיטל התיעול, ועל כן לא אתייחס לסוגיות אחרות שעלו בבתי המשפט הקודמים.

 

            רקע והליכים קודמים

ב.          המשיב היה, במשותף עם בתו, בעלים של 4 דירות בבניין מגורים בחיפה. דירות אלה נמכרו על ידיהם במשך הזמן. בתאריך 13.2.08 שילם המשיב, לדרישת המבקשת, אגרות בניה והיטלי פיתוח בסך 35,321.80 ש"ח בעבור תוספת בניה בשטח 154.25 מ"ר. השטח הכולל בעבורו שילם המשיב אגרות בניה והיטלי פיתוח היה 1,511.75 מ"ר. האגרות וההיטלים ששולמו כללו אגרות בניה, היטל סלילה, היטל ביוב, אגרת הנחת צנרת מים והיטל תיעול. המשיב סבר כי חויב ביתר בגין אגרות הבניה והיטלי הפיתוח, וכי הוא זכאי להחזר כספים בשל כך.

ג.          לאחר ששיג ושיח עם המבקשת לא צלח, הגיש המשיב ביום 15.9.10 לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כספית, במסגרתה ביקש לחייב את המבקשת להשיב לו סך 25,055 ₪ בגין סכום שגבתה, לטענתו, שלא כדין. נוכח מורכבותו של הנושא, העבירה השופטת צור את הדיון לבית משפט השלום, בפניה. עיקר המחלוקת בין הצדדים היתה באשר לאופן ההתייחסות להיטלים בהם חויב המשיב לגבי המרפסות הפתוחות בבנין.

ד.          לעניין היטל התיעול, פסק בית משפט השלום כי היה מקום לחייב את המשיב בתשלומו מכוח חוק העזר המפנה לתקנות הקובעות, כי חלק חיצוני של בנין המוקף מעקה נחשב כמרפסת. נפסק כי הנטל להוכיח שהמעקה הנטען אינו קיים מוטל על המשיב, והוא לא עמד בו. לפיכך מהוה השטח במחלוקת מרפסת, וניתן לחייב בגינו בהיטל תיעול. כנגד פסק דינו של בית משפט השלום הגישו המבקשת והמשיב ערעור וערעור שכנגד לבית המשפט המחוזי.

ה.         המשיב טען בערעורו כי הכרעתו של בית משפט השלום בסוגיית היטל התיעול הסתמכה אך ורק על טענת המבקשת כי השטחים במחלוקת מוקפים מעקה, ולכן הם בגדר "מרפסת", ואילו תכנית מצב קיים, חוות הדעת והתחשיב שערך המומחה מעידים באופן ברור על היעדרו של מעקה.

ו.           לחלופין טען המשיב – וכאן העיקר לענייננו – כי אפילו היו השטחים שבמחלוקת מוקפים מעקה, חוק העזר מפנה במפורש לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן תקנות התכנון והבניה (היתר)), אשר נוסחן במועד דרישת התשלום לא כלל עוד הגדרת "מרפסת", והן מוציאות מרפסות בלתי מקורות מתחולת השטחים החבים בהיטלי פיתוח. מנגד, טענה המבקשת כי יש להחיל את תקנות התכנון והבניה (היתר) כנוסחן במועד חקיקתו של חוק העזר.

ז.           בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב וקבע, כי לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 (להלן חוק הפרשנות או החוק) המועד הקובע הוא המועד בו נדרשים אל החיקוק אליו מפנים, ולא מועד חקיקתם של חוקי העזר. בית המשפט המחוזי פסק כי כאשר חוקי העזר של רשות מקומית מפנים להגדרות הקבועות בתקנות התכנון והבניה (היתר), יש לפעול בהתאם לתקנות החלות במועד דרישת התשלום. נפסק כי ככל שהרשות המקומית מעוניינת לתקן את חוק העזר באופן שיסייג את ההגדרות הקבועות בתקנות התכנון והבניה (היתר), עליה לפעול לתיקונו, וכל עוד לא עשתה כן – זכאי האזרח להסתמך על נוסחן של התקנות במועד גביית ההיטל.

בקשת רשות הערעור

ח.         כלפי פסק הדין האמור הגישה המבקשת ביום 12.10.15 את בקשת רשות הערעור דנא. כאמור, בקשת רשות הערעור מתמקדת רק בפסיקת בית המשפט המחוזי בכל הקשור לחישוב שטחי בניין בהיטל תיעול, ולפרשנות המסגרת המשפטית הרלבנטית. המבקשת טוענת כי להחלטה זו השפעה נורמטיבית וציבורית על כלל הנישומים בתחום שיפוטה, שכן היא משנה את דרך חישוב ההיטל, ולכן מצדיקה קבלת הבקשה. בנוסף טוענת המבקשת, כי טרם נפסקה הלכה בסוגיה זו על-ידי בית משפט זה.

ט.         לגופם של דברים טוענת המבקשת, כי לעורך התחשיב שבבסיס חוק העזר אסור להתחשב בשינויים עתידיים בחקיקה, וכי קביעתו של בית המשפט המחוזי נכונה – אולי – למקרים אחרים של פרשנות חקיקה, אך לא לפרשנות דיני ההיטלים. לטענת המבקשת, שיטת ההיטל רואה במערכת התשתית העירונית כולה מכלול אחד, המשרת את כלל הנכסים בתחום הרשות המקומית, ועל כן אמורה היא לעמוד בבסיסו של החיוב, וממנה אמור הוא להיגזר. שיטה זו מנתקת את הקשר בין התשלום על-ידי החייב לבין עלותה הריאלית הספציפית המשמשת אותו או הגובלת בנכסו. בבסיס כל חוק היטלי ניצב תחשיב כלכלי, שמרכיביו הם המונה והמכנה. במונה ייכללו עלויות התקנתה של מערכת התיעול; במכנה ייכלל אומדן שטחי הקרקע והשטחים המבונים ושיעוריהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ