פול פרץ ברקאי נ' ניל גולדמן ואח'

1. בקשת רשות ערעור "בגלגול רביעי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' לינדנשטראוס) ברצ"פ 22902-06-16 מיום 21.7.2019, בגדרו אישר בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה ואת החלטתו של רשם ההוצאה לפועל בנצרת עליהם ביקש המבקש לערער, ובגדרם נקבעו תנאים לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ בעניינו של המבקש. 

רקע

2. המבקש נולד בשנת 1956 בישראל, והוא מחזיק באזרחות ישראלית ובאזרחות בלגית. בשנת 1978 עזב המבקש את ישראל והתגורר באירופה, בשנת 1992 נישא בשוויץ ובשנת 1996 נולדה בתו המגוררת שם. בשנת 2007 הגיע המבקש עם בתו לבקר את אמו בישראל, ועם נחיתתו בארץ נעצר עקב תלונה שהוגשה נגדו על-ידי המשיבות.
   
   
3. בסופו של ההליך הפלילי שהתנהל נגדו, הורשע המבקש בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, זאת בגין כספים שקיבל מהמשיבות על יסוד מצג שווא לפיו יושקעו הכספים עבורן בחו"ל. המבקש נדון לחמישים חודשי מאסר בפועל. בעקבות הרשעתו, הגישו המשיבות תביעות אזרחיות נגד המבקש בגין סכומי הכסף שנטל מהן, ולאחר שניתנו פסקי דין בתביעות אלה, פתחו המשיבות בשנת 2011-2010 תיקי הוצאה לפועל נגד המבקש לשם גביית חובותיו כלפיהן מכוח פסקי דין אלו. יתרת חובו של המבקש כלפי כל אחת מהמשיבות נאמדת במיליוני ש"ח.

4. במסגרת ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל נקבע כי המבקש הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, ומשכך בשנת 2010 ובשנת 2012 הוצאו נגד המבקש צווי עיכוב יציאה מן הארץ (להלן: צווי עיכוב היציאה מהארץ או הצווים) מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק). יצוין כי המבקש שוחרר ממאסרו בחודש אוגוסט 2011 ומאז נבצר ממנו לצאת מהארץ בשל הצווים האמורים.

הבקשה הראשונה לביטול הצווים

5. ביום 29.4.2015 הגיש המבקש בקשה ראשונה לביטול הצווים, מהטעם שההגבלה גורמת לפגיעה בלתי-סבירה בחירותו, שכן הוא תושב חוץ הנעדר זיקה לישראל (להלן: הבקשה הראשונה). המשיבות התנגדו לבקשה, ולחילופין עתרו לקביעת תנאים לביטול ההגבלה.

6. רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה לביטול הצווים בקבעו כי למבקש זיקה הדוקה לישראל, וכי מכל מקום אין מניעה גורפת שתוטל על תושב חוץ הגבלה של עיכוב יציאה מהארץ מכוח סעיף 66א לחוק. עוד נקבע כי המבקש אינו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. לנוכח האמור, קבע רשם ההוצאה לפועל כי המבקש יוכל לצאת מהארץ אם יעמוד בתנאים המצטברים הבאים: (1) תשלום סך 600,000 ש"ח שיתחלק באופן יחסי בין תיקי ההוצאה לפועל; (2) כיסוי יתרת החוב בתשלומים חודשיים בסך של 1,500 ש"ח לכל אחד מהתיקים; (3) העמדת שני ערבים שיערבו לתשלומים החודשיים בתיקי ההוצאה לפועל, ויצורפו כחייבים נוספים בתיקים במקרה שהמבקש לא יעמוד בתשלומים החודשיים, כאשר יציאתם של אותם ערבים לחו"ל תעוכב כל עוד המבקש נמצא מחוץ לישראל (להלן: ההחלטה הראשונה של הרשם).

7. המבקש ערער על החלטה זו, וערעורו נדחה בבית משפט השלום. כן נדחו בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור שהגיש לבית משפט זה. בהחלטת בית משפט זה (השופט צ' זילברטל) מיום 15.1.2017 נקבע כי המבקש היה צריך להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום על החלטתו הראשונה של הרשם, ולא ערעור, וזאת בהתאם להוראת סעיף 80ב לחוק. משלא עשה כן, כך נקבע, לא ניתן לרפא את הפגם בשלב זה, ומשכך נדחתה בקשת רשות הערעור. לצד זאת נקבע כי בית משפט זה טרם אמר את דברו בעניין הטלת הגבלה על תושבי חוץ בדרך של עיכוב יציאה מהארץ, מכוח סעיף 66א לחוק, וכי סוגיה זו היא בעלת חשיבות רבה הנוגעת לאיזון הראוי בין זכויותיהם החוקתיות של הצדדים – הן חייבים והן זוכים – בהליכי הוצאה לפועל. עוד נקבע כי מדובר בשאלה כבדת משקל הראויה לדיון בבית משפט זה לפי אמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול רביעי". אשר לעניינו של המבקש, השופט זילברטל הוסיף וקבע כלהלן:

"אני סבור כי מכלול הנסיבות מוליך למסקנה לפיה מדובר בתושב חוץ שלא העתיק באופן מלא את מרכז חייו לארץ במהלך השנים האחרונות, בהן נמנעה יציאתו ממנה. על כן נראה, כי אין להתייחס אל המבקש כאל 'תושב ישראל' לכל דבר ועניין, ויש ליתן משקל הולם לזיקתו הברורה לחו"ל. משמעות הדבר היא, כי ההגבלה שהוטלה על המבקש גורמת לפגיעה בחירותו ובזכותו לנהל אורח חיים כרצונו ובמקום בו יבחר, מעבר לפגיעה במי שמושבו הקבוע בישראל. נוכח האמור, ככל שהמבקש יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה נוספת לביטול ההגבלה, ולו עקב שינוי נסיבות הנובע מעצם חלוף הזמן או אם תהיה בפיו הצעה לסילוק החוב, ראוי לייחס משקל הולם, בין יתר הנתונים, להיותו, ביסוד הדברים, תושב חוץ (גם אם קיימת לו זיקה לישראל), בין אם בסופו של יום הדבר יוליך לתוצאה שונה מזו שאליה הגיע הרשם בהחלטתו, ובין אם לאו. כאמור לעיל, אף הילוכו של המבקש, שכפי שנפסק אינו משתף פעולה כנדרש עם הליכי ההוצאה לפועל, הוא נתון בעל משקל. לא למותר לציין, כי ראוי שהמבקש יגלה נכונות להעמיד מידע אודות הנכסים שברשותו, שכן הדבר יועיל לקידום ההליכים בתיקי ההוצל"פ, ככלל, כמו גם למציאת הפתרון הצודק ביותר עבור הצדדים, והמבקש בפרט, לניהול המשך הליכי ההוצאה לפועל בנסיבות העניין".