רע"א 45950-10-17 פלוני נ' שלבאיה ואח'

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ספינזי-שניאור), מיום 26.9.17, אשר דחתה את בקשת המבקש למנות מומחה בתחום הנוירופסיכולוגי לצורך הכנת בדיקת עזר לחוות הדעת של המומחית הנוירולוגית מטעם בית המשפט.

המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו עקב תאונת עבודה מיום 30.6.11, בעת עבודתו כמסגר אצל המשיב 1, כאשר נפל מגג מבנה בגובה של 6 מטרים על רצפת בטון. כתוצאה מהנפילה נפגע המבקש פגיעה רב מערכתית ואושפז תקופה ממושכת בבית החולים.

במסגרת ההליך בבית המשפט קמא הגיעו הצדדים להסכמה למיצוע הנכויות בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי.

בין הצדדים נותרה מחלוקת בקשר לנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי אשר הוערכה על ידי המומחה מטעם המשיבים בשיעור של 5% ואילו המומחה מטעם המבקש העריך הנכות בשיעור של 20%.

נוכח הפער בקביעות המומחים מינה בית המשפט קמא את ד"ר רחל הרינג כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, אשר קבעה בחוות דעתה, כי למבקש נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 5% (להלן בהתאמה: "המומחית" ו-"חוות הדעת").

לאור קביעה זו הפנה המבקש אל המומחית שאלות הבהרה ואף קיבל את רשות בית המשפט להעביר אל המומחית עו7תק מהדו"ח הנוירופסיכולוגי אשר עמד בפני הועדה הרפואית של המל"ל.

לא היה באמור כדי להביא לשינוי בעמדת המומחית ואולם זו ציינה בשולי תשובתה כי : "במידה שיתבקש שוב עדכון, יהיה צורך באבחון נוסף בבית חולים לוינשטיין עזרת מתרגם שאינו בן משפחה ובהתחשב במצבו הפרה – מורבידי של מר סלאמה".

בעקבות זאת, עתר המבקש בפני בית המשפט קמא בבקשה לביצוע אבחון נוירופסיכולוגי כבדיקת עזר להשלמת חוות הדעת של המומחית. בין היתר השיג המבקש על כך שחוות הדעת של המומחית התבססה על מצבו הקוגניטיבי לאחר שחרורו מבית החולים ולא לאבחון נוירופסיכולוגי שעבר מאוחר יותר.