רע"א 4448/16

השופט צ' זילברטל:

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם) מיום 3.5.2016 ברע"א 8003-04-16, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא ג' ארנברג) מיום 6.3.2016 בעש"א 62779-10-15, אשר דחתה את ערעור המבקש על החלטת לשכת ההוצאה לפועל בירושלים מיום 27.8.2015 בתיק 03-15821-09-3 (כב' הרשם א' אבני; להלן: הרשם).

רקע והליכים קודמים

1. בתקופה הרלבנטית למחלוקת נשוא הבקשה דנא, המבקש ניהל והפעיל אולם אירועים בבית הכנסת הגדול בירושלים שאותו שכר מבעליו (להלן:האולם). המשיבה היא אחת מבעלי הזכויות בקרקע שעליה בנוי האולם. בהתאם לקבוע בהסכם השכירות, הצדדים פנו להליכי בוררות בעקבות מחלוקת משפטית שהתגלעה ביניהם באשר להשכרת האולם, וביום 12.2.2009 ניתן פסק בוררות על-ידי בית הדין לענייני ממונות בקריית אונו (להלן: פסק הבוררות). פסק הבוררות קבע כי המבקש הפר את הסכם השכירות בהפרה יסודית, בין היתר בשל אי-תשלום דמי שכירות, ומשכך היה מקום להורות על פינויו מהאולם. עם זאת, מחמת שיקולים כאלו ואחרים, נקבע כי תינתן למבקש הזדמנות להמשיך את השכירות בכפוף למילוי מספר תנאים, ובכללם תשלום יתרת דמי השכירות נכון למועד מתן פסק הבוררות בשיעורים שנקבעו בהסכם (סעיף 47(א) לפסק הבוררות). עוד נקבע, כי במקרה שהמבקש יחליט לסיים את הסכם השכירות או שלא יעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 47(א) לפסק הבוררות לצורך המשך השכירות, עליו לפנות את האולם תוך תשעים יום ממועד מתן פסק הבוררות, וכן "[עליו – צ.ז.] לשלם את מלוא דמי השכירות ... שעד למועד הפינוי של [המבקש – צ.ז.] בפועל מאולם האירועים" (סעיף 47(ב) לפסק הבוררות).

           ביום 6.4.2009 אישר בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, את פסק הבוררות (פסק דינו של כב' סגן הנשיא ד' חשין בה"פ 8143/09). משסברה המשיבה כי המבקש לא עמד בתשלומי יתרת דמי השכירות כפי שנקבע בפסק הבוררות, היא פתחה ביום 11.5.2009 בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש לצורך פינויו מהאולם, וכן לשם גביית חוב בסך 307,124 ש"ח – יתרת דמי השכירות נכון למועד בו ניתן פסק הבוררות (להלן: תיק ההוצל"פ). במסגרת ההליכים בתיק ההוצל"פ, פינויו של המבקש מהאולם נקבע ליום 31.8.2009.

2. ביום 14.7.2009 הגיש המבקש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לסגור את תיק ההוצל"פ בטענה שפרע את חובו למשיבה. לשכת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה בקבעה כי על-סמך הראיות שהובאו בפניה, לא הוכח שהמבקש פרע את חובו למשיבה בגין דמי השכירות (החלטה מיום 29.7.2009).

           כלפי החלטת לשכת ההוצאה לפועל הגיש המבקש ערעור לבית משפט השלום בירושלים, ובצד זאת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל בתיק ההוצל"פ, לרבות הליכי הפינוי מהאולם. ניתן עיכוב ביצוע של הליכי הפינוי עד למתן הכרעה בערעור. בית משפט השלום דחה את הערעור, וקבע כי אין מקום להתערב בממצאים שנקבעו על-ידי לשכת ההוצאה לפועל ובמסקנתה כי לא ניתן לסגור את תיק ההוצל"פ משום שהחוב טרם סולק (פסק דינה של כב' השופטת א' שניידר מיום 4.5.2011 בעש"א 113/09). בצד זאת בוטל צו עיכוב ביצוע הליכי הפינוי.

           כלפי פסק דינו של בית משפט השלום הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצד זאת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי פינויו של המבקש מהאולם. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת רשות הערעור, בקבעו כי הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ואין מקום להתערב בקביעה עובדתית לפיה המבקש טרם פרע את החוב בתיק ההוצל"פ (החלטתו של כב' השופט א' פרקש מיום 20.6.2011 ברע"א 9624-06-11). בצד זאת נקבע, כי משנדחית בקשת רשות הערעור, מתייתר הצורך בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי. בהתחשב באירועים שהיו עתידים להיערך באולם על-ידי המבקש ועל-מנת למנוע פגיעה בצדדים שלישיים, בית המשפט הורה למבקש לפנות את האולם ביום 26.7.2011, יום לאחר האירוע האחרון שאמור להתקיים באולם (להלן: החלטת הפינוי).

3. אגב ההליך המתואר לעיל, ביום 11.5.2011 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ, וזאת, לשיטתה, בגין דמי שכירות נוספים שהמבקש חייב לה בגין התקופה שלאחר מתן פסק הבוררות, שכן האחרון טרם פינה את האולם. בקשה זו היא מקור המחלוקת עליה נסובה בקשת רשות הערעור דנא.