|
|
תאריך פרסום : 09/08/2015
|  גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
|
3698-15
09/08/2015
|
בפני השופט:
י' דנציגר
|
| - נגד - |
המבקש:
עודד מל
עו"ד רפאל יולזרי
עו"ד אלון אלשלום
|
המשיב:
מיכאל ועקנין
|
| החלטה |
- בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בהפ"ב 58129-12-14, שניתן ביום 27.4.2015 (השופט י' פרסקי). בפסק הדין נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק בוררות שניתן באופן חלקי ביום 14.8.2014 ובאופן סופי ביום 13.11.2014, על ידי הבורר עו"ד משה י' שיפמן (להלן: הבורר).
רקע
- המבקש והמשיב היו שותפים עסקיים והקימו יחד את חברת "מיקי את עודד בע"מ" (להלן: החברה). החברה עסקה במשך 15 שנים בתחום עבודות עפר וסלילת כבישים, והצדדים ניהלו אותה במשותף והחזיקו במניותיה בחלקים שווים. במרוצת השנים התגלעו סכסוכים בין הצדדים, עד שלבסוף הם החליטו כי יש צורך בפירוק השותפות העסקית ביניהם. על רקע זה, פנו הצדדים לבורר. ביום 1.10.2013, חתמו הצדדים על הסכם שעניינו מתווה פירוק השותפות העסקית ביניהם (להלן: הסכם הפירוק). במסגרת הסכם זה נקבע, כי המבקש יחדל מפעילותו בחברה והמשיב ירכוש את מניותיו בה, כאשר שווי הרכישה יקבע על ידי רואה החשבון של החברה, ובכל מקרה לא יעלה על מיליון ש"ח שיהוו "סכום תקרה". כן נקבע, כי נכסי הנדל"ן שבבעלות החברה יחולקו על פי מנגנון נפרד, וכי בכל מצב של חסר או אי בהירות אשר יתגלו לגבי ההסכם, ישלים הבורר את הטעון השלמה והבהרה. לצד החתימה על הסכם הפירוק, חתמו הצדדים על הסכם בוררות, לפיו כל מחלוקת ביניהם תועבר להכרעת הבורר, אשר לא יהא כבול בהוראות הדין המהותי, סדרי הדין או דיני הראיות, והוא ייתן את הכרעתו בתוך שלושה חודשים (להלן: הסכם הבוררות).
- בהמשך לאמור, נערכו מספר ישיבות שמטרתן הייתה להוציא לפועל את המתווה שנקבע בהסכם הפירוק. כעולה מפסק הבוררות החלקי, במהלך תקופה זו התעוררו בין הצדדים מחלוקות ביחס ליישום הסכם הפירוק. כך למשל, הצדדים נחלקו בשאלה כיצד יחושב שווי מניותיו של המבקש לצורך העברת אחזקתו בחברה. בהקשר זה, בעוד שהוסכם כי המשיב יידרש לשלם עבור המניות את "סכום התקרה" שנקבע בסך מיליון ש"ח (לאחר שרואה החשבון של החברה העריך את שוויין בסכום גבוה יותר), ניטש ויכוח סביב השאלה האם סכום זה כולל גם תשלומים בסך 260,015 ש"ח ובסך 365,705 ש"ח, אשר הגיעו למבקש כפיצויי פיטורין וכיתרת זכות מהחברה. כמו כן, נחלקו הצדדים בשאלה האם יש לקבוע "תקופת אי-תחרות" לאחר השלמת ההליכים, במהלכה יימנע המבקש מלהתחרות בעסקי החברה. על רקע מצב דברים זה המשיכו הצדדים לקיים מגעים ביניהם, ובהמשך הובאו המחלוקות להכרעת הבורר.
- ביום 14.8.2014 ניתן פסק בוררות חלקי, בגדרו נדונו עיקר המחלוקות המפורטות לעיל. אשר לסכום שישולם עבור העברת המניות, קבע הבורר, כי המשיב ישלם למבקש את "סכום התקרה" בסך מיליון ש"ח, וכי בסכום זה יכללו גם הסכומים השונים אשר הגיעו למבקש כפיצויי פיטורין וכיתרת זכות מהחברה. טענת המבקש לפיה "סכום התקרה" לא נועד להוות תמורה בגין זכויותיו מחברה, נדחתה, תוך שהודגש שהצדדים הסכימו במפורש כי "סכום התקרה" ייתן מענה למכלול התשלומים המגיעים לו. עוד קבע הבורר, כי המבקש לא יתחרה בעסקי החברה לתקופות שונות (שנה באופן מלא, ושנתיים נוספות באופן חלקי). לצד זאת, קבע הבורר הוראות נוספות, תוך שציין כי הכרעתו היא חלקית בלבד וייתכן שיהא צורך בהכרעות נוספות בהמשך. לאחר מתן פסק הבוררות החלקי המשיך הליך הבוררות, עד שלבסוף ניתן ביום 13.11.2014 פסק הבוררות הסופי, במרכזו נקבע כי ההוראות שניתנו בפסק הבוררות החלקי ובהחלטות הביניים השונות תקוימנה כלשונן.
- כאמור, תובענה שהגיש המבקש לביטול פסקי הבוררות נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט דן באופן מפורט בטיעונים שהועלו, אשר התמקדו בכך שהבורר חרג מסמכותו, ובכך שנפלו פגמים שונים בהליך הבוררות, בין היתר לעניין זכות הטיעון וחובת ההנמקה. כך למשל, נדונה בהרחבה טענת המבקש כי הבורר חרג מסמכותו משום שפסק הבוררות מסדיר למעשה חיובים בינו לבין החברה למרות שלכאורה החברה לא הייתה צד להסכם. בהקשר זה נקבע, כי אין פגם בכך שפסק הבוררות מתייחס גם לתשלומים אותם החברה חייבת למבקש, וזאת משום שהצדדים הסכימו לכך שהבוררות תסדיר את מכלול היחסים העסקיים ביניהם, לרבות בשאלת החובות והזכויות כלפי החברה. זאת, מה גם שהסמכויות אשר נמסרו לבורר במסגרת הסכם הבוררות נוסחו בצורה רחבה ביותר. לצד זאת, דחה בית המשפט המחוזי גם את טענת המבקש לפיה פסק הבוררות ניתן בהיעדר סמכות בשל חריגה מהמועד שנקבע בהסכם הבוררות. נאמר, כי בנסיבות העניין העיכוב נגזר מהתנהלות ההליך, וממילא הצדדים הסכימו לו בהתנהגותם כאשר הם המשיכו בישיבות הבוררות. אף טענות אחרות שהעלה המבקש לגבי פגמים שנפלו לכאורה במסגרת ההליך, נדחו.
הבקשה
- כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה דנא, ובמסגרתה שב המבקש על מרבית הטענות שפורטו לעיל. בפרט, מתמקד המבקש בטענות שלפיהן יש לבטל את פסק הבוררות בשל חריגת הבורר מסמכות ובשל חריגה מפרק הזמן שנקבע למתן פסק הבוררות, וזאת לפי העילות הקבועות בסעיפים 24(3) ו-24(8) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. לעניין סוגיית הסמכות שב המבקש על טענתו כי הצדדים לא התכוונו להסמיך את הבורר לדון ביחסים שבינו לבין החברה. מעבר לכך, נטען כי אף אם הצדדים היו מעוניינים בכך, הרי שממילא לא ניתן היה לעשות כן, שהרי היחסים בין המבקש לבין החברה כוללים גם זכויות קוגנטיות אשר לא ניתן להתנות עליהן במסגרת הסכם בוררות (כגון הזכות לפיצויי פיטורין). עוד טוען המבקש, לעניין מועד מתן פסק הבוררות, כי הוא לא הסכים לחריגה מהמועד שנקבע בהסכם הבוררות, וכי הוא התריע על כך "בזמן אמת".
דיון והכרעה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|