אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 3196-15 יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

רע"א 3196-15 יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/08/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
3196-15
18/08/2015
בפני השופטים:
1. י' עמית
2. צ' זילברטל
3. מ' מזוז


- נגד -
המבקשת:
יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ
עו"ד ח' עמידור
עו"ד ר' ליבשין
המשיבות:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. ברעד חברה לעבודות עפר
3. פיתוח וכבישים בע"מ (פורמלית)

עו"ד אטיאס-נוה
פסק דין

 

 

השופט צ' זילברטל:

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 15.3.2015 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר שרון) בע"א 15292-12-13, בגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דפדי) מיום 23.10.2013 בת"א 12974-09-09.

 

 

רקע

 

  1. המשיבה הפורמאלית, ברעד חברה לעבודות עפר, פיתוח וכבישים בע"מ (להלן: הקבלן), ביצעה עבודות תשתית עבור משרד הבינוי והשיכון (להלן: מזמין העבודה) במרחב ניצנים (להלן: הפרויקט). העבודות בוצעו בפיקוחה של המבקשת, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ, ובוטחו על-ידי המשיבה, איילון חברה לביטוח בע"מ. במהלך ביצוע העבודות הקים הקבלן חסימות וחציצות (להלן: החסימות) בין מערכת הניקוז של הפרויקט, לבין מערכת הניקוז של פרויקט אחר שבוצע אף הוא עבור מזמין העבודה, הממוקם בסמוך, והיה גם הוא בפיקוחה של המבקשת (להלן: פרויקט פיקה). החסימות הוקמו על-ידי הקבלן על מנת למנוע את הצפת אתר העבודה של הפרויקט בסחף שמקורו במערכת הניקוז של פרויקט פיקה, הממוקם גבוה יותר מבחינה גיאוגרפית.

 

  1. ביום 28.10.2008, לאחר שהחסימות פורקו והועברו ממקומן, הוצף אתר העבודה בפרויקט במי גשמים, וסחף חדר למערכות הניקוז של הפרויקט ממערכת הניקוז של פרויקט פיקה, וגרם נזקים לפרויקט. המשיבה, אשר פיצתה את הקבלן בגין אותם נזקים בסך של 211,683 ש"ח, הגישה תביעת שיבוב בבית משפט השלום נגד המבקשת, בטענה שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנותה. המשיבה טענה, כי המבקשת היא שדרשה מהקבלן, בפגישה שנערכה ביום 8.6.2008, לפרק את החסימות. מנגד, המבקשת טענה כי יש להטיל את מלוא האחריות לנזק שנגרם על הקבלן אשר ביצע את העבודות. בית משפט השלום דחה את התביעה וקבע, כי אין בסמכויות הפיקוח שניתנו למבקשת על-ידי מזמין העבודה בכדי להפחית מאחריותו של הקבלן לנזקים שנגרמו עובר למסירת הפרויקט למזמין העבודה. נקבע, כי החסימות לא היו חלק מתוכנית הפרויקט המקורית, אלא יוזמה של הקבלן שרצה למנוע נזק למערכות התשתית של הפרויקט, וכי המבקשת דרשה להסיר את החסימות בהתאם לתוכנית המקורית. בית משפט השלום קבע כי אין מקום להטיל אחריות על המבקשת רק משום שדרשה שהמסירה תבוצע בהתאם לתכנון המקורי, ושככל שהקבלן העריך שקיימת בעייתיות בהנחיה שניתנה על-ידי המבקשת, היה עליו להתריע על הסכנה שבהסרת המחיצות באותו השלב.

 

  1. על פסק דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית משפט קמא. בפסק הדין שניתן בערעור נקבע, כי לפי ההסכם שבין מזמין העבודה לבין הקבלן (להלן: ההסכם), מוטל על הקבלן להקים את הפרויקט בהתאם להוראות ההסכם; למלא אחר הוראותיה של המבקשת; למנוע נזקים ולשפות את הנפגע בגין נזקים אלו; לתקן על חשבונו כל נזק שיגרם לפרויקט; ולנקוט בכל האמצעים הדרושים, בהתאם לדרישת המבקשת, כדי להגן על הפרויקט מנזק העלול להיגרם, בין היתר מגשמים. בנוסף, לפי ההסכם, המבקשת הייתה רשאית להורות לקבלן כיצד עבודה תבוצע, ואין בפיקוחה של המבקשת כדי לפטור את הקבלן מהתחייבויותיו. לאחר שסקר את סעיפי ההסכם קבע בית משפט קמא, כי בנסיבות המקרה אין להטיל על הקבלן, שפעל בהתאם להנחיות המבקשת, אחריות מלאה לנזקים שנגרמו. נקבע, כי מחובתה של המבקשת היה להורות על הורדת החסימות תוך נקיטת משנה זהירות ורק לאחר בחינת חלופות לסכנת ההצפה שהייתה ידועה לה באותה עת. לרקע האמור, קבע בית משפט קמא, כי האחריות לנזק תחולק שווה בשווה בין הקבלן לבין המבקשת.

 

טענות הצדדים

 

  1. על פסק דינו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה דנא. להשקפת המבקשת, ראוי ליתן לה רשות ערעור על יסוד מספר טעמים, ובכללם, שהבקשה מעלה, לגישת המבקשת, סוגיה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. המבקשת טוענת כי במקרה דנא קם הצורך להכריע בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, שעניינה אחריותו של מפקח לנזק שנגרם לקבלן עצמו, בניגוד לנזק שנגרם לצד שלישי. בנוסף, על-פי המבקשת, חלוקת האחריות בצורה שווה בין קבלן למפקח, כאשר עסקינן בהנחיית מפקח הנוגעת לחסימות שאינן חלק מתוכנית הפרויקט המקורית, גורעת מאחריות קבלנים כלפי מעשיהם באופן הדורש את התערבותו של בית משפט זה. לא זו אף זו, לגישת המבקשת יש לתת רשות ערעור גם מאחר שעל המבקשת הוטלה אחריות בגין הנזק, ללא שנערך דיון עובדתי באשר לגובה הנזק. בית משפט השלום לא דן בשאלת גובה הנזק נוכח התוצאה אליה הגיע, לפיה נדחתה התביעה נגד המבקשת, ואילו בית משפט קמא שינה את התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום, מבלי שהמחלוקות העובדתיות בעניין שיעור הנזק התבררו לגופן.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ