רע"א 13514-07-14 גולדברג נ' בנק לאומי חיפה סניף הדר 10878

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בחיפה מיום 18.06.14 (כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא ברנע) בתא"ק 55390-04-13, (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה קבע בית משפט קמא, כי בקשת הרשות להתגונן שהגיש מר גולדברג צבי (להלן: "המבקש"), ביחס לתביעה על סכום קצוב שהוגשה נגדו על ידי בנק לאומי, (להלן: "המשיב"), במסגרת הליך של סדר דין מקוצר תתקבל בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית משפט מזומן או ערבות בנקאית בסכום של 150,000 ₪.

בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש, בקשה לעיכוב ביצוע. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה החלטתי ליתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד למתן החלטה אחרת.

2.עניינו של ההליך כאמור בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקש בגין יתרת חוב בסך כולל של 376,997 ₪ נכון ליום 30.04.13, בשני חשבונות שניהל המבקש אצל המשיב. בהמשך להגשת התביעה הנ"ל הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן מפני תביעתו של המשיב. טענתו העיקרית של המבקש הייתה, כי המשיב נתן לו פעם אחר פעם ואף עודד אותו לקחת הלוואות רבות שמטרתן רכישת ניירות ערך וזאת למרות שידע המשיב, כי אין למבקש יכולת לעמוד בהחזרים החודשיים של ההלוואות. לתמיכה בטענותיו הגיש המבקש במסגרת ההליך בבית משפט קמא תצהיר כללי, סתמי ובלתי מפורט, במסגרתו הודה המבקש במפורש, בקבלת ההלוואות, באי החזרתן ובסכום החוב.

המבקש טען בפני בית משפט קמא, כי למשיב תרומת אחריות לחוב שנוצר, מאחר ובניגוד לחובת הנאמנות שלו מכוח מעמדו כגורם החזק והמנוסה בין השניים, נתן למבקש שוב ושוב הלוואות שאינן תואמות את יכולתו הכלכלית וללא בטוחות מתאימות.

3.בית משפט קמא, קיבל כאמור את בקשת המבקש למתן רשות להתגונן בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת בית משפט מזומן או ערבות בנקאית בסכום של 150,000 ₪.

בית משפט ציין בהחלטתו, כי טענת המבקש נידונה רבות בפסיקה השונה, חלקן גרסו, כי יש לדחות את הטענה מכל וכל מהנימוק שהבנק אינו אפוטרופוס של הלקוחות, וכי שאלת מתן אשראי הינה בשיקול דעת הבנק, בהקשר זה הפנה בית משפט קמא בין היתר לע"א (מחוזי- חיפה) 140/00 אברגיל נ' בנק לאומי, תש"ס (3) 673. לצד זאת ציין בית משפט קמא, כי היו מקרים שהוכרה אחריותו החלקית של הבנק במקרה של מתן אשראי לצורך ניהול תיק ניירות ערך וללא בטחונות מתאימות של הלקוח בשיעור של שני שליש וכי היו מקרים של חלוקת אחריות של חמישים אחוז, לעניין זה הפנה בית משפט קמא לת"א (מחוזי – ת"א) 2150/08 מזרחי נ' הרן, [פורסם בנבו], (09.07.13).

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי המבקש לא כימת את נזקו ובחקירתו הנגדית התגלתה גרסתו כמותאמת לנסיבות, כאשר לפתע מסר המבקש, כי רכש בכספים שקיבל כהלוואות מהבנק בחלקם מניות של בנק לאומי, בעוד בדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, לצרכי פשרה, השיב, כי לא כך היה.

עוד ציין בית משפט קמא בהחלטתו, כי המבקש לא הצהיר את שכתב בא כוחו בבקשה לפיה, קיים בבנק תיק ניירות ערך בשווי כ- מאה אלף ₪, ולהיפך המבקש אמר בפה מלא, כי הוא לא עמד על השארת תיק ניירות הערך ואף מסר לראשונה בדיון, כי הבנק מכר את התיק.

הוסיף וקבע בית משפט קמא, כי אין בסמכותו בשלב הנוכחי לקבוע ממצאים ביחס להתרשמותו ממהימנות המבקש, אך די בסתירות עליהם הצביע בית משפט קמא, כדי לקבוע, כי הגנתו של המבקש הינה הגנת בדים או קרובה לכך. יחד עם זאת, נקבע, כי מאחר ובשלב זה של הדיון על בית המשפט ליתן רשות להתגונן ולו בתנאי הפקדת ערבות, גם במקרה שהגנת המבקש כמעט ונסתרת מתוכה ונותרת קלושה ודחוקה, מצא בית משפט קמא להיעתר לבקשה בכפוף כאמור להפקדת הסך האמור במזומן או בערבות בנקאית, שאם לא כן תידחה בקשת הרשות להתגונן מכל הנימוקים לעיל. לבסוף הבהיר בית משפט קמא, כי החלטתו הנ"ל ניתנה הרבה לפנים משורת הדין. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.