רוסו ואח' נ' שגב אקספרס ראשון לציון בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית לתשלום פיצוי בהתאם להוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התש"פ – 2000 (להלן: "חוק איסור הפליה").

שלושת התובעים ה"ה עידן רוסו, טל תמיר ורן יוגב ביקרו במסעדה של הנתבעת 1 "שגב אקספרס ראשון לציון בע"מ", אשר הנתבע 2, מר משה שגב, הוא מבעליה (להלן: "הנתבעת" ו- "הנתבע" בהתאמה).

על פי כתב התביעה, בערב יום ראשון 1.7.2018 בשעה 21:30 לערך, הגיעו התובעים אל המסעדה לאחר שהזמינו בה מקום מראש. התובעים הושבו על ידי המארחת בשולחן הסמוך לשולחן בו ישבו נשים בלבד. במהלך הערב הבחינו התובעים כי המלצר האחראי על השולחן הסמוך ניגש אל שולחן הנשים כשבידו מגש עמוס בקוקטיילים והגיש להן אותם. הנשים הגיבו בצהלות שמחה רמות. התובעים שאלו את המלצר מה הגיש לאותו שולחן וזה השיב כי הגיש קוקטיילים מיוחדים כפינוקים על חשבון הבית. התובעים ביקשו מהמלצר שיגיש גם להם את אותם קוקטיילים, אולם זה השיב כי אינם זכאים להטבה שכן מדובר ב"ערב נשים". התובעים הנבוכים שאלו את המלצר אם באמת אין הוא מתכוון להעניק להם את ההטבה אך ורק בשל היותם גברים. על כך השיב המלצר כי אכן מדובר בהטבה לנשים בלבד וכי זו המדיניות. המלצר הוסיף ואמר כי מאחר שמדובר בקוקטיילים, הרי שאין הדבר באחריותו אלא באחריות הברמן. מספר דקות לאחר מכן, ביקש התובע 1 מהמלצרית ששירתה אותם כי תעניק גם להם את ההטבות תוך שהוא מדווח לה שביקשו זאת מאת המלצר האחר שסירב לכך בטענה כי מדובר בפינוקים שיועדו רק ללקוחות נשים. גם המלצרית ניפקה אמתלה זהה לזו של עמיתה לפיה התובעים אינם זכאים להטבות משום שהם גברים ואילו ההטבות ניתנות רק לנשים. בחלוף מספר דקות, ניגש אל שולחן התובעים הברמן, אשר הסתבר שמשמש גם כסומליה (אחראי משקאות) במסעדה. התובעים ביקשו גם ממנו לקבל את הקוקטיילים המיוחדים שהוא מחלק כפינוקים וגם זה אמר שמדובר בהטבה לנשים בלבד.

לטענת התובעים, לאחר מקרה זה בו הופלו לרעה, נכנס התובע 1 לדף הפייסבוק של הנתבע ושם גילה שלא זו בלבד שהנתבע מפלה את לקוחותיו ממין זכר אלא שהוא אף מתגאה בכך ומפרסם את האפליה בראש חוצות לשם קידום עסקיו. בין היתר, פרסם הנתבע בדף הפייסבוק שלו ביום 21.6.2018 כי "בחודש הקרוב העולם מתחלק ל-2. אלו שיעדיפו להעביר את הערב מול משחקי המונדיאל ואלו שלא. אני אישית מעדיף לבשל במטבח במקום לשבת מול המסך ולכן אני מזמין אתכן יקירותיי לערב שכולו חגיגה נשית. לאורך החודש הקרוב ובכל המסעדות שלי, כל שולחן שיהיה מורכב רק מנשים יקבל ממני פינוקים...". התובעים טענו כי לשיטת הנתבעים גברים הם פרימיטיביים שמעדיפים לשבת מול המסך ולכן ההטבה לא ניתנת להם אלא לנשים בלבד. לטענתם, לדברי הבל חשוכים אלו, אין מקום במדינה נאורה. לדבריהם, הם גברים שאינם מתעניינים כלל בכדורגל והעדיפו לצאת לבלות במקום לשבת מול המסך ובכל זאת נפגעו כתוצאה מיחס מכליל וסטריאוטיפי בו נקטו הנתבעים כלפי לקוחותיהם ממין זכר. התובעים ביקשו כי בית המשפט ישתמש בסמכותו לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצויים בהתאם לסעיף 5 (א) לחוק. שני המעשים שביצעו הנתבעים, הן האפליה והן פרסום האפליה בפייסבוק מהווים עוולות נזיקיות. בגין האפליה ביקשו כי בית המשפט יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק ברף הגבוה של 50,000 ₪ לכל תובע וכן פיצוי נוסף בסך כולל של 50,000 ₪ בגין הפרסום. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 200,000 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התביעה הוגשה שבועיים בלבד לאחר הביקור הנטען, מבלי שהתובעים טרחו לפנות אליהם טרם הגשתה. לטענתם, לו היו התובעים עושים כן, הם היו מבינים כי אין דבר ואף לא חצי דבר בטענותיהם וכי הנתבעת מפנקת את כלל המתארחים אצלה במסעדה במנות שונות ובפינוק על חשבון הבית ללא כל הבחנה. לטענתם, כחלק ממדיניות הנתבעת, כל שולחן המורכב מאורחי המסעדה, ללא קשר לדת, גזע או מין, מקבל מנות פינוק ללא חיוב על חשבון הבית. כמות הפינוקים וסוג הפינוק המוגש למי מהשולחנות אינו נקבע מראש אלא נתון לשיקול דעת צוות המסעדה. גם בערב האירוע הנטען, בדומה ליתר הערבים, הגישה הנתבעת לשולחנות השונים מנות שונות כפינוק ללא חיוב וללא הבחנה בין מקבליהם. ייתכן מצב ששולחן פלוני קיבל מנה של סלט ללא עלות בעוד ששולחן אלמוני קיבל קוקטייל או קינוח אחר ללא עלות. הם הדגישו כי אין שום הנחיה לצוות המסעדה להוציא פינוק שקשור למינו של האורח, גזעו או כל סממן אחר. קורה לפעמים ששולחן מסוים מתפספס ולא מקבל מנות פינוק או שלא מספיקים להוציא לו מנות על חשבון הבית או שלקוח פלוני מתאכזב שלא קיבל פינוק ספציפי שניתן לשולחן אחר בדומה למקרה אותו מתארים התובעים. עם זאת, בניגוד גמור לטענות התובעים, לא מדובר בעניין של מדיניות מפלה.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי כחלק מהנהלים במסעדות שלהם, ככל שמתעוררת בעיית שירות כלשהי בה לא ממלאים בקשה של לקוח, פנייתו מועברת לידיעת אחראי המשמרת אשר באחריותו לטפל בה. בנוסף, במטרה לשמור על רמת שירות גבוהה, הנתבעת עושה שימוש במערכת משובים ממוחשבת כך שלקוח שנתקל בבעיה כלשהי במסעדה, מוזמן למלא משוב דיגיטלי אשר מועבר להמשך טיפול ומעקב. הנתבעים טענו כי בדיקה שערכו העלתה כי ברישומי הנתבעת לא מופיע מקרה שכזה. הברמן, אחראי המשמרת ומנהל המסעדה אינם מכירים את המקרה המתואר. זאת, מהטעם הפשוט כי זה לא התרחש. לו אכן קרה המקרה, היה הגיוני שהתובעים היו שולחים לנתבעים משוב ופונים אליהם בדרך כלשהי לקבל הסבר. לטענתם, התובעים מנסים לצייר תמונה כוזבת לפיה בערב הנטען רק נשים קיבלו פינוקים על חשבון הנתבעת, אך הדבר לא נכון.