רויטר נ' עיריית קרית מלאכי

פסק דין

מבוא

לפני תביעה כספית על סך 106,821 ₪ בגין תשלומי יתר ששילם התובע לנתבעת במסגרת תשלומי ארנונה, עוגמת נפש שנגרמה לתובע והוצאות נוספות שנגרמו לו.

התובע, ניהל בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה נגרייה באזור התעשייה בקריית מלאכי, אשר בתחום שיפוטה של הנתבעת ואמונה על גביית תשלומי הארנונה.

הליך זה החל כתביעה קטנה שהוגשה על ידי התובע על סך 4,000 ₪, במסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת בחיובי יתר בגין ארנונה ששילם ובמסגרת דיון שהתקיים בפני מותב אחר, ביום 23/6/08 , הוחלט להעביר את התיק לדיון בבית משפט השלום.

התובע הגיש כתב תביעה זה, לפיו עתר לחייב את הנתבעת בסכומים הבאים: 47,355 ₪ בגין החזר סכומים ששילם מעבר לנדרש, 7,466 ₪ בגין שכ"ט עבור עריכת חוו"ד, 2,000 ₪ בגין הסרת עיקולים וכן 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרת ההליך שנפתח בפני בית משפט לתביעות קטנות, עליו ביקשה להסתמך גם בתיק זה.

מטעם התובע העיד התובע ומטעם הנתבעת העיד בן דוד יעקב, עובד אצל הנתבעת.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

טענות התובע בתמצית

התובע ניהל את עסקו ושילם את תשלומי הארנונה בהם חויב במהלך השנים, אך למרות זאת הנתבעת התריעה בפניו כי קיים חוב ופיגורים בתשלומים.

בשנת 2007 קיבל התובע הודעה מהנתבעת, לפיה קיים חוב ע"ס 35,618 ₪, אותו עליו להסדיר בטרם יבוצעו נגדו הליכי עיקול, זאת על אף שפנה אל הנתבעת וערך איתה הסכם לפיו ימחק סך- 7,618 ₪ מהחוב והוא ישלם את יתרת החוב בסך 28,000 ₪ ב-14 תשלומים שווים של 2,000 ₪.

על אף ההסכם שנחתם בין הצדדים ופניותיו הנוספות של התובע אל הנתבעת לבירור מהותו של החוב, המשיכה הנתבעת ופעלה לגביית החוב באמצעות הטלת עיקול על חשבונו של התובע ומכירת מעוקלים מעסקו של התובע, אשר כטענתו, פגעו קשות בבריאותו וגרמו לו עוגמת נפש רבה.

התובע צרף לכתב התביעה חוו"ד חשבונאית, מטעם חברת ריפאנד בע"מ, כתמיכה לטענותיו.

טענות הנתבעת בתמצית

כנגד התובע עומד חוב ארנונה החל משנת 1995 בגין תשלומי ארנונה, עבור הנכס אשר בבעלותו.

ביום 28/8/05 חתם התובע עם הנתבעת על הסכם לתשלום החוב, אשר עמד על 35,618 ₪. במסגרת ההסכם, נאותה הנתבעת להעמיד את החוב על סך 28,000 ₪, אשר ישולמו ב-14 תשלומים שווים ובכפוף לכך תמחק יתרת החוב. עוד הוסכם כי במידה והתובע לא יעמוד בתנאי ההסכם ויצבור חובות חדשים, יעמוד מלוא החוב המקורי לפירעון מיידי.

סכום החוב בגינו נחתם ההסכם הינו נכון למועד חתימת ההסכם, אולם גם לאחר ההסדר המפורט לעיל התובע המשיך לצבור חובות נוספים.

לטענת הנתבעת, התובע לא השיג על החוב ולא הגיש ערר בנוגע לגובה החוב ומשחלפו המועדים הקבועים בחוק להגשת ערר, הרי שמדובר בחוב חלוט.

בין השנים 2006-2007, צבר התובע חוב נוסף בסך 10,618 ₪, אותו יש לצרף לחוב שנמחק במסגרת ההסכם, שכן התובע לא עמד בתשלומים שנקבעו לו.