רוזנצוויג פנחס נ' נואל אלכמלאת

החלטה

1.המבקשת מתנגדת לביצועה של תביעה על סכום קצוב אשר הוגשה בתיק הוצל"פ

14-06883-09-5.

2.עוד עתרה המבקשת, במסגרת בש"א 5242/09, להארכת מועד מטעמי זהירות הואיל וטענה כי לא קיבלה אזהרה ובמועד בקשתה טרם עיינה באישור מסירת האזהרה.

2.באישורי המסירה, אשר בוצע ע"י החוקר הפרטי אלון זאק, צויין כי בוצעה מסירה למבקשת עצמה ביום 20.05.09 בשכונה 11 בית 41 ברהט. על גבי האישור מתנוססת חתימה, לא ברורה, הנחזית להיות בשפה הערבית.

3.בפתח הדיון ביום 01.06.10 הצהיר ב"כ המבקשת כי מרשתו מכחישה כי חתמה על אישור המסירה והמשיב בחר לא לחקור המבקשת על טענתה כנגד אישור המסירה.

עצם אמירתה בחקירה כי יודעת היא על תיק ההוצל"פ אינה הודאה במסירת האזהרה אלא אמירה המתייחסת לידיעה כללית של עצם קיומו של תיק ההוצל"פ.

יובהר כי ככלל, בביצוע תביעה בהוצאה לפועל או ביצוע שטר, אין להסתפק בכלל הידיעה אודות קיומו של התיק אלא מסירת אזהרה המיידעת את החייב בדבר זכותו להתנגד לביצוע, היא תנאי לביצוע הליכים.

4.בחקירת המוסר חזר הוא על האמור באישור המסירה אולם עדותו לא סיפקה כל פירוט המאפשר מתן תוקף ואישור לאמור באישור המסירה.

שעה שנתבע מכחיש מסירת אהרה הנטל להוכיח כשרותה היא על המבקש להסתמך עליה.

במקרה דנן לא מצאתי כי ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה הואיל ועדות המבקשת היתה מהימנה ולא נשאלה כלל על נסיבות המסירה, עולה כי המשיב לא סתר טענת המבקשת כי לא בוצעה לה מסירה כדין של אזהרה.

צודק המשיב כי לא ניתן לטעון במאוחד כי לא בוצעה מסירת אזהרה וכן לעתור להארכת מועד. (ראה, ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה, שישית עמ' 727, בר"ע (ב"ש) 115/95 עירית באר שבע נ' לירון ואח').

יחד עם זאת, המבקשת בבקשתה טענה כי מבקשת לחקור המוסר והכחישה קבלת האזהרה.

בנסיבות העניין, אין לחסום המבקשת בגין האיחור הנטען ועולה כי הגישה בקשתה במועד. המשיב הפנה להליכים שננקטו כנגד המבקשת בתיק ההוצל"פ אולם לא הצביע על הליך מסויים ומועד בו נודע למבקשת באופן מפורש על קיומו של תיק זה. כאמור לעיל, בתיק כאמור אין די בכלל הידיעה ולא הוכח כי יש מקום להחילו במקרה דנן.

5.לגופו של עניין, התביעה נסמכת על ייפוי כוח מיום 23.07.08 בנוגע לקצבת ילדים ועל כתב התחייבות לתשלום שכ"ט עו"ד מיום 08.09.08 בו לא צויין נושא הטיפול.

בכתב ההתחייבות האמור סוכם על תשלום של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ וכן תשלום של 20% מסכום שתקבל המבקשת או שתהא זכאית לקבל.

בסעיף 4 להתחייבות ישנו מנגנון של קביעת שיעור הסכום במקרה של גמלאות ומדובר ב-72 גמלאות.

בבקשותיה טענה המבקשת כי לא התחייבה כלל לתשלום בגין קצבת הילדים או לשלם לפי 72 קצבאות. עוד טענה כי הולכה שולל ע"י המשיב וכי שילמה 3176 מתוך 3,500 ₪ להם התחייבה.

6.מחקירת המבקשת עלה כי לא ניתן לייחס את התשלום בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ להתחייבות נשוא תיק זה ועולה כי כלפי סך של 1,750 ₪ בצירוף מע"מ אין למבקשת כל ההגנה.

המשיב הגיש תגובה מפורטת לבקשה להארכת מועד ופירט את ההליכים שנקט עבור המבקשת, בעקבותיהם שולמה לטענתו קצבת הילדים למבקשת.