רווח נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מארוע ביום 3/6/06.

התובע טוען כי עת שהה במכון הכושר "טיים אאוט" ביום 3/6/06, הוא עשה שימוש במכשיר ההליכון המצוי במקום. כאשר ירד התובע מן ההליכון , בשל הקירבה בין ההליכונים אשר היו מוצבים במקום, מעד התובע ונחבט בראשו מההליכון הסמוך לזה אשר עליו התאמן.

כתוצאה מחבטה זו נגרם לתובע , לטענתו חתך עמוק בפנים מעל הגבה הימנית. התובע הובהל אל ביה"ח שם נתפר הפצע בשישה תפרים ולטענת התובע נותרה במקום צלקת באורך שלושה סנטימטרים וכן נאסר על התובע להיחשף לשמש במשך שנה מקרות הארוע.

הנתבעת טוענת כי לא ידוע לה על הארוע נשוא התביעה וכי לא מולא דו"ח ארוע המעיד על קרות הארוע בידי מכון הכושר. לפיכך היא מכחישה הן את קרות הארוע והן את חבותה בנזקים הנובעים ממנו. אשר לחבותה של הנתבעת – טוענת זו כי תנאי הפוליסה אשר היתה למכון הכושר מחייבים דיווח על הארוע ומשזה לא בוצע , לא חלה פוליסת הביטוח ואין הנתבעת חבה בנזקי התובע ככל שהללו יוכחו.

מטעמו של התובע העיד הוא עצמו ואף הציג לביהמ"ש את הצלקת אשר נותרה בפניו, בגין הארוע נשוא התביעה.

עדותו היתה אמינה ונתמכה בתעודה הרפואית אשר הציג ובתמונות אשר תיעדו את מקום קרות הארוע והאופן שבו היו מסודרים ההליכונים באותו מכון כושר "טיים אאוט". התובע הבהיר כי מכון הכושר איננו נתבע משום שהחברה אשר ניהלה אותו התפרקה ככל הנראה והמקום נסגר זמן קצר לאחר הארוע. התובע התובע הבהיר עוד בעדותו כי מילא טופס דיווח על הארוע במכון הכושר.

מטעמו של התובע העיד אף מר שי בן נעים אשר חזר ואישר את עובדות המקרה כמתואר בידי התובע והדגיש כי התובע נלקח על ידו אל ביה"ח ומשם לביתו. אף עד זה העיד על אופן סידורם הצפוף של ההליכונים אשר הוביל למעידת התובע ולפציעתו.

הנתבעת , באמצעות נציגה הציגה לביהמ"ש את עותק פוליסת הביטוח של מכון הכושר וכן עותק מדו"ח חוקר אשר פנה אל בעלי מכון הכושר אשר נסגר. הנתבעת מכחישה כאמור את קרות הארוע, הנזקים אשר נגרמו כתוצאה הימנו וחבותה בהתאם לתנאי הפוליסה הרלבנטית.

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים וכן עיינתי במסמכים אשר הוצגו לעיוני, אני קובעת כי אכן התרחש הארוע נשוא התביעה וזאת בהסתמך על עדותם של התובע ושל העד מטעמו מר בן נעים. הארוע נשוא התביעה אירע כתוצאה מסידורם הצפוף של ההליכונים אשר גרם למעידת התובע ולפציעתו.

בבואי להעריך נזקי התובע ומאחר והתובע לא פירט את נזקיו בהתאם לראשי הנזק המקובלים אני קובעת כדלקמן :

התובע לא הוכיח אובדן כושר השתכרות בעבר ואף לא אבדן כושר לעתיד , כן לא הוכחו הוצאות התובע בגין תרופות, משחות וטיפולים רפואיים אותם עבר, ברם על דרך האומדנה ניתן לכמתם בסך של 1000 ₪.

התובע לא טען ומטבע הדברים אף לא הוכיח, כי יזדקק בעתיד לתרופות ו/או נזקק אז או יזקק לעזרת צד ג' ואופי הפגיעה אף אינו מצריך זאת.

בגין כאב וסבל – מאחר והתובע לא אושפז וימי מחלה לא ניתנו , בהתאם להסברו של התובע, היות ולא עבד באותה התקופה , אזי אני פוסקת לתובע בגין ראש נזק זה סך של 10,000 ₪.

אני מקבלת גירסתו של התובע לפיה מילא דו"ח ארוע במקום ולפיכך אני קובעת כי פוליסת הביטוח

אשר הנפיקה הנתבעת לרשת פסק זמן בע"מ היתה תקפה וחלה על המקרה דנן ולפיכך חלה על הנתבעת החבות כמבטחת , בנזקי התובע.

סבורני כי את סכום ההשתתפות העצמית על הנתבעת לגבות מעם המבוטחת ובנסיבות אשר נוצרו בהן המבוטחת סגרה שעריה וגרמה לעיכוב ניכר בתביעתו של התובע, אין להשית סכום זה על כתפי התובע.

משכך קבעתי , אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 11,000 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (22/2/10) ועד ליום התשלום בפועל.

כן מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 1000 ₪ בגין הוצאות משפט.