רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' שלומי טלמור

השופט נ' הנדל:

1. השאלה המשפטית הניצבת בבסיס הערעורים המונחים לפנינו היא מה הוא הכלל אשר יכריע מי התובע שינהל תביעה נגזרת במקרה בו הוגשו מספר בקשות שונות, על ידי תובעים פוטנציאלים שונים. שלוש שאלות המשנה העיקריות שמתעוררות הן: א) עיתוי הבקשה: באיזו מידה יש להתחשב בכך שמבקש אחד הוא הראשון שהגיש את בקשתו. ב) סוג הבקשה: בהינתן כי יש משקל לעיתוי, האם יש נפקות לסוג הבקשה שהוגשה. לאמור, האם רק מועד הפניה לבית המשפט קובע, או גם סוג הפניה. טול מקרה בו פלוני הוא הראשון שפנה לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים, ואילו אלמוני פנה אחריו לבית המשפט, אך הוא הראשון שהגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת. ג) איכות הבקשה: עד כמה יש להעניק משקל לתוכן הבקשות, איכותן, והשוני ביניהן, או שמא רק העיתוי קובע למשל. יוצא כי יש צורך לתת את הדעת לשלוש אמות מידה, ולקשר ביניהן – עיתוי, סוג ואיכות הבקשות.

           המסגרת הדיונית: שני ערעורים על החלטות המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב (תנ"ג 640-01-17 ותנ"ג 21067-02-17, כבוד השופטת ר' רונן), בגדרן נמחקו שתי בקשות לאישור תביעה נגזרת, אשר הוגשו על ידי המערערת בע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ (להלן: רבקה), ועל ידי המערערת בע"א 6859/17 יעל מנואלה עידו (להלן: עידו). תחת זאת נקבע כי המשיב 1 (להלן: טלמור) ינהל את התביעה הנגזרת.

           הזהירות מתבקשת בהכרעה. באי כוח הצדדים לא הציגו הכרעה קודמת של בית משפט זה בדבר כללים מנחים בסוגיה. בית משפט קמא קבע, באופן המשקף את המגמה הכללית בבית המשפט המחוזיים בנושא, כי תינתן העדפה לבקשה הראשונה בזמן, אם כי לא בכל מקרה, והחריגה מסדר הגשת הבקשות תתקיים בהינתן שהבקשה המאוחרת מוסיפה נדבך משמעותי לתביעה. לעניין קביעת הראשון בזמן, נפסק כי יש מעמד שווה לבקשה לאישור תביעה נגזרת ולבקשה לגילוי מסמכים.

עובדות

2. תיאור העובדות הובא בפירוט בהחלטות בית משפט קמא, ועל כן נביא בקיצור נמרץ רק את הדרוש לצורך הערעורים. מעשה בשלושה תובעים פוטנציאלים, המעוניינים להגיש תביעה נגזרת מטעם חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: טבע) נגד נתבעים שונים אשר היו מעורבים בפרשת שחיתות בזיקה לטבע, על פי הנטען והנקבע בהליך פלילי נגדה.

           ביום 15.11.2016 הודיעה טבע לבורסה על ניהול מגעים לקראת הסדר פשרה עם הרשויות האמריקאיות, ועל הפרשת 520 מיליון דולר לטובת ההסדר הצפוי. יומיים לאחר מכן, ביום 17.11.2016 פנתה רבקה במכתב מקדים לטבע לפי סעיף 194(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק), ביחס לאפשרות הגשת תביעה נגזרת ולגילוי מסמכים. באותו יום הגיש טלמור, בעל מניות, בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק. שלושה ימים לאחר מכן, פנתה עידו גם היא לחברה במכתב מקדים. כעבור כשבוע, ביום 28.11.2016 הגישה רבקה בקשה לבית המשפט לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק, כאשר לטענתה לא ידעה על בקשת טלמור. ביום 22.12.2016 הודיעה טבע כי היא מודה בכתבי האישום המפורטים שהוגשו באותו יום על ידי הרשויות האמריקאיות, וכי הושגה פשרה לפיה תשלם לרשויות 519 מיליון דולר. בהמשך לכך הגישה רבקה ביום 1.1.2017 בקשה לאישור תביעה נגזרת. שבוע אחריה הגישה עידו גם היא בקשה לאישור תביעה נגזרת.

           מבחינת הסדר הכרונולוגי של הבקשות שהוגשו לבית המשפט – ראשונה הוגשה על ידי טלמור בקשה לגילוי מסמכים, לאחר מכן הוגשה על ידי רבקה בקשה לאישור תביעה נגזרת, ואחרונה הוגשה על ידי עידו בקשה לאישור תביעה נגזרת. בקשות אלו ניצבו בפני בית משפט קמא, והוא הכריע כי מאחר שבקשתו הראשונה של טלמור איכותית, מבוססת ורצינית – היא העדיפה, וכי בקשותיהן של רבקה ועידו יימחקו. מכאן הערעורים.

דיון והכרעה