רבינוביץ נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית אשר הושתה על המבקש ביום 12/9/2011 למשך 60 יום ע"י קצין משטרה מוסמך (פקד נתנאל אבנר), עקב חשד כי ביום 28/8/2011 לא ציית המבקש לתמרור ב-37 ולא נתן זכות קדימה לרכב שבא משמאלו בצומת, ובכך גרם לתאונת דרכים שבה ניזוק רכוש, ונחבלו הן הנהג המעורב והן המבקש.

המבקש טען כי ציית לתמרור ב-37 ועצר בקו העצירה טרם כניסתו לצומת, אולם לא הבחין כלל ברכב המעורב. לדברי המבקש, הרכב המעורב הגיח משמאל במהירות גבוהה לאחר שהמבקש נכנס לצומת, כך שלא היה בידי המבקש למנוע את התאונה. המבקש הוסיף וביקש כי רישיונו יושב לו או לחילופין כי הפסילה תסווג אך לרישיון המשאית שבידו, שכן פעמיים בשבוע הוא מסיע בהתנדבות ילדים אוטיסטיים לעיר אילת.

ב"כ המשיבה הפנתה לחומר החקירה ולעברו התעבורתי של המבקש, הכולל 50 הרשעות.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, מצאתי כי בידי המשיבה התשתית הראייתית הנדרשת בלשב זה להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה.

בחומר החקירה מצויה הודעתו של המבקש מיום 12/9/2011, דו"ח פעולה של השוטר הראשון שהגיע למקום התאונה, וכן סקיצה ותצלומים של מקום התאונה אשר נערכו ע"י בוחן תנועה.

בהודעתו מיום 12/9/2011 ציין המבקש כי בכיוון נסיעתו אכן עמד תמרור ב-37, המורה על עצירה ומתן זכות קדימה. המבקש לא ידע להסביר כיצד לא הבחין ברכב המעורב לפני קרות התאונה, אולם הוסיף כי שדה ראייתו היה מוגבל ע"י עצים.

יחד עם זאת, עיון בתצלומי הצומת בו אירעה התאונה מגלה כי שדה הראייה של רכב העומד בצומת אינו מוגבל לכיוון שמאל, וכי במקום אין עצים אשר היו עלולים להסתיר למבקש את הרכב המעורב (ראו תצלומים מס' 6, 19, 20).

בנסיבות אלה, אין זה סביר בעיני כי הרכב המעורב נסע במהירות כה גבוהה עד כי המבקש כלל לא הבחין בו טרם כניסתו לצומת.

לדידי, יש בכל אלה כדי להקים את התשתית הראייתית הנדרשת בשלב זה של ההליך להוכחת אחריותו של המבקש לתאונה.

לעניין המסוכנות – למבקש 50 הרשעות קודמות, כאשר חלקן הגדול הינו בגין אי ציות לתמרורים שונים. לדידי, יש בעברו התעבורתי של המבקש כדי להצביע על המסוכנות הנשקפת מנהיגתו.

עם כל הצער לגבי נסיבותיו האישיות והבריאותיות של המבקש, לא מצאתי כי יש בהן כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מנהיגת המבקש, וסבורני כי יש צורך בתקופת הפסילה המנהלית כתקופת צינון לנהיגת המבקש.

נוכח כל האמור לעיל, נחה דעתי כי החלטת הפסילה של הקצין המוסמך ניתנה כדין.

לפיכך, הבקשה נדחית.

המזכירות תשגר העתק ההחלטה לצדדים ותשיב את תיק החקירה למשיבה.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.