ראזי נ' נאצר ואח'

החלטה

רקע

התביעה אשר מונחת לפניי עניינה עתירת התובע, יליד 30.5.96 לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 2.1.99 באזור מגוריו, סמוך לג'נין, שבתחומי הרשות הפלסטינית.

התובע טען כי הרכב אשר פגע בו הינו רכב ישראלי וכי הנהג הפוגע הינו ישראלי ולפיכך טען כי הדין החל על התובענה הינו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד) ועתר לפיצוים בהתאם לכללי החישוב בחוק הפלת"ד.

הנתבעים התנגדו לטענות התובע וביקשו לדחות את התביעה ממספר טעמים ביניהם טענתם כי הדין החל על התאונה הינו צו הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (יהודה ושומרון), מספר 677, תשל"ו, להלן: "צו המושל") ובהתאם לצו זה הרי שהתביעה התיישנה משחלפו שנתיים מיום התאונה.

המותב הקודם אשר דן בתיק, קבע ביום 20.6.11, כי הדין החל על התובענה הוא דין המקום, היינו צו המושל. עם זאת, הורה המותב הקודם לנתבעים להגיש חוות דעת לצורך הוכחת תוקפו של צו המושל במועד האירוע.

הנתבעים הגיעו חוות דעת ערוכה בידי עו"ד אבו סנינה וטענו כי תביעתו של התובע התיישנה.

התובע כופר בטענה זו.

בדיון שהתקיים בפני ביום 2.10.13, בנוכחות המומחה מטעם הנתבעים, עו"ד אבו סנינה, הסכימו הצדדים כי לאור החלטת המותב הקודם בשאלת הדין החל על אירוע התאונה, צו המושל, יגישו הם סיכומים בשאלת ההתיישנות בהתאם לצו 677 והדינים אליהם הוא מפנה.

הצדדים הגישו סיכומיהם וכעת ניתן להכריע בטענת ההתיישנות שהועלתה בתיק.

גישת הנתבעים

טוענים הנתבעים כי תקופת ההתיישנות בהתאם לצו המושל היא שנתיים, שכן כך קובע סעיף 68 לפקודת הנזיקין המנדטורית, ומשלא הוגשה התביעה במועד, היא התיישנה.

הנתבעים הפנו לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8680/01 עבדאלרחמן מוסא חמאדה נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ואח' (26.3.03) אשר קבע כי יש להעמיד את תקופת ההתיישנות בהתאם לצו המושל, היינו על שנתיים, וכן הפנו הנתבעים לקביעתו של בית המשפט העליון ביחס לטענת "נזק מתמשך" כפי שנטען גם בתיק זה, כי אין לומר שאצל אדם שלא החלים מפציעתו, נוצר מדי יום הנזק. הנתבעים צירפו את צו המושל מס' 677 וביחס לנוסחו של סעיף 68 לפקודת הנזיקים האזרחיים, הסתפקו בהפנייה לפסק הדין אשר ניתן בע"א 269/53 פרבר נ' בראון, פ"ד ח(2) 701 אשר עיון בו מלמד כי הובא בו נוסח הסעיף באופן חלקי בלבד.

הנתבעים עתרו לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות.

גישת התובע

מנגד, טוען התובע כי צו המושל 677, הוא "דין המקום" אינו קובע התיישנות. המושל הצבאי החיל, למעשה, את הוראות חוק הפיצויים ולעניין תקופת ההתיישנות מחיל סעיף 4 לצו המושל את הוראות סעיף 68 לפקודת הנזיקים האזרחיים. בהתאם לסעיף 68 ההתיישנות לגבי קטין, דוגמת התובע כאן, מתחילה להימנות החל ממועד הגעתו לגיל 18 ועל כן, תביעתו של התובע לא התיישנה. לטענת התובע, הארכת תקופת התיישנותה של תובענת קטין באה לשרת מטרה אוניברסלית ראויה וגם בהיבט זה, לא ניתן שלא להחילה על דין המקום.

התובע עתר לדחיית טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבעים, תוך חיובם בהוצאות.

המסגרת הנורמטיבית

בחוברת מנשרים, צווים ומינויים, של מפקדת אזור יהודה ושומרון מס' 39, מיום 30.8.77 בצו בדבר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (צו מס 677) סעיף 4 (א) נקבע, בין היתר, כך:

סעיף 68 לפקודת הנזיקים האזרחיים משנת 1944 קובע כך: