החלטה
לפניי בקשת המבקשים להחלפת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בערבות אישית של בנם של המבקשים. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשל"צ (כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר) בת"א 21706-02-10, אשר עניינו חלוקת השימוש במקרקעין המשותפים של המבקשים והמשיבים וסעדים כספיים.
המבקשים טוענים, כי ידם אינה משגת הפקדת העירבון בסך 15,000 ₪ וכי יש להמירה בערבותו האישית של בנם (להלן: "הבן") לאור איתנותו הפיננסית במיוחד לאור סיכויי הערעור הגבוהים.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשים לא הוכיחו קושי כלכלי ואף הסתירו מבית המשפט מקורות הכנסה נוספים שלהם, המבקשים לא צירפו כל ראיה ליכולתו הכלכלית של הבן, ולא הסבירו מדוע לא יסתייעו בו כדי להפקיד את הסכום הנדרש. כמו כן, סיכויי הערעור להתקבל קלושים.
דיון והכרעה
הכלל הוא כי על מבקש להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984).
לצורך מתן החלטה בבקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתת גובה העירבון, יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי של המבקש ואת סיכויי ההצלחה בערעור [בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)].
פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים גם יחד - מצב כלכלי קשה של המבקש שאינו מאפשר לו להפקיד את העירבון וסיכויים טובים לזכות בערעור [בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)].
הערבון אמור להיות קל למימוש. בית המשפט לא יטה לאפשר המצאת ערבות חליפית שיהא קושי לממשה, אלא בהתקיים מקרה חריג, וטענה כי אין למבקש אפשרות להפקיד את הערבון ולפיכך הוא מבקש להמירו בערובה אחרת, תיבחן על פי הכללים לגבי בקשת פטור מערבון או הפחתתו.
באשר למצב הכלכלי, על המבקש פטור מהפקדת עירבון, מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את המבוקש [רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)].
מתדפיסי חשבון הבנק של המבקשים עולה כי חשבונם נמצא ביתרת זכות קבועה של 15-20 אלף ₪. כמו כן, המבקשים מפקידים מדי חודש פקדון בסך 1,000 ₪ לחסכון. המבקשים מחזיקים ומשתמשים בכרטיסי אשראי שלא צורפו תדפיסיהם. כמו כן המבקשת עבדה והשתכרה, ופרט זה לא גולה בבקשה הראשונית שהוגשה (עתה נטען כי הפסיקה עבודתה). נטען גם על ידי המשיבים כי המבקש עובד ומשתכר, אך לא אתייחס לכך, שכן הדבר לא גובה בראיות.
המבקשים לא צירפו גם תדפיס אובליגו כנדרש אשר ילמד על רכושם הפיננסי בבנק, ולא מסרו פרטים על רכוש אחר, כשעולה גם שבחלק האחורי של ביתם נבנתה יחידת דיור שהיתה מושכרת ועתה נטען על ידם כי בנם וכלתם הם אלה שישכירו אותה.
כלל לא ברור גם מדוע הבן המוצע כערב, בעל איתנות פיננסית כנטען, לא ימסור בידי הוריו את הסך של 15,000 ₪ לצורך הפקדת הערבון [ר' ע"א 7479/12 טויטו נ' עזבון קטיפאן (3.12.12)], ומהתשובה לתגובה עולה למעשה כי כל מטרת הבקשה היא שמירת נוחות המבקשים ולא קושי כלכלי בהשגת סיוע ממי מבניהם, אשר כפי שעולה מן התשובה לתגובה תומכים בהוריהם ונרתמים לעזרתם בעת הצורך (ר' ס' 8 לתשובה בעניין המכוניות שנתנו הבנים כמתנה למבקשים), וללא כל קושי של המבקשים בהשגת הלוואה ממוסד פיננסי או ערבות בנקאית:
"מובן כי בשעת הדחק, היה וידחה בית המשפט הנכבד חלילה בקשה זו, יהיה צורך לערב (הצד השלישי) להלוות (כך – י.ק.) כספים מאת הבנק ואז מך הסתם, יהיה צורך לעשות שימוש בבטוחה זו, ומובן כי דבר זה יטיל על המבקשים עול כספי נוסף שיקשה עליהם" (הסיפא לסעיף 11 לתשובה).
לא כל שכן, כאשר הסכום הדרוש להפקדת הערבון נמצא זמין בחשבון הבנק של המבקשים והם יכולים ליטול אותו בכל עת ולהשתמש בו להפקדת הערבון.
לאור האמור לעיל, ברי כי לא הוכחה אי יכולת כלכלית של המבקשים להפקיד את הערבון, אלא להיפך, ולפיכך אין צורך לדון בסיכויי ההצלחה של הערעור שכן לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה את מתן הפטור מפאת חסרון כיס [בש"א 6273/95 מוזס נ' הכונס הרשמי (18.12.95)].
בקשת המבקשים להחליף את הערבון בערובת צד ג', בקשה אשר מוטב היה אלמלא הוגשה, נדחית, אפוא, והמבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.
גובה העירבון נקבע לסך של 15,000 ₪, והוא יופקד על ידי המבקשים לא יאוחר מיום 11.3.13.
ניתן להפקיד במזומן בבנק הדואר או בבית המשפט בהמחאה בנקאית. אפשר גם להמציא ערבות בנקאית צמודת מדד, ללא הגבלת מועד הפירעון. יש להודיע לבית המשפט בתוך התקופה הקבועה לתשלום העירבון את דרך התשלום ולצרף את הקבלה.
אם לא יופקד העירבון במועד האמור לעיל, יירשם הערעור לדחייה.