קרסו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לאחר שב"כ התובע סיכם טענותיו בכתב, וב"כ הנתבעת סיכם טענותיו בע"פ.

1.התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 7.3.03 (בן 19 במועד האירוע).

2.התובע נלקח על ידי אמבולנס לחדר מיון בבית חולים רמב"ם בחיפה והתלונן על כאבים בברכיים, בצוואר, ובראש (כן נטען לאובדן הכרה קצר). בבדיקה נמצאה רגישות בעמוד שדרה צווארי. פרט לכך, כל הבדיקות שנעשו לו היו תקינות, לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים, והוא שוחרר עם המלצות למנוחה בת יומיים, קומפרסים קרים וחבישה אלסטית.

3.יום למחרת שב התובע לחדר מיון והתלונן על כאבים בצוואר ועל הקאה חוזרת. לא נמצא ממצא כלשהו והוא שוחרר עם המלצות למעקב על ידי הרופא המטפל.

4.לאחר כ - 3 שבועות פנה לרופא המשפחה והתלונן על כאבים. בדיקתו היתה תקינה, ואולם הוא הופנה למחלקת תאונות לין לצורך בירור האם יש מקום לטיפול פיזיוטרפי.

5.לא הוצגו מסמכים מקופת חולים לין, ומכאן שככל הנראה התובע כלל לא פנה ולא קיבל טיפולים כלשהם.

6.ב"כ התובע עותר לפיצוי כולל בסכום של 20,000 ₪ בגין כאב וסבל מקסימאלי, עזרת צד ג' והחזר הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות.

7.ב"כ הנתבעת מבקש לדחות את התביעה בטענה כי לא נגרם נזק גוף כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, זאת נוכח הפגיעה הקלה שאין לה כל ממצא אובייקטיבי פרט לתלונות סובייקטיביות. כן הוא מפנה לעובדה כי התביעה הוגשה 4 ימים בלבד לפני מועד ההתיישנות.

לחילופין, מוצע לפסוק פיצוי שלא יעלה על 3,000 ₪ בגין כאב וסבל בלבד.

8.לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי הדל שקיים (2 ביקורים בחדר מיון וביקור אצל רופא משפחה), ולאחר שנתתי דעתי לפגיעה הקלה והחולפת ממנה סבל התובע, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,750 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ.

כן תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מאחר והתיק הסתיים לא יאוחר מישיבה שלישית, ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: