החלטה
1.התובעת, גב' קרייף שרה, מבקשת בתביעתה מבית הדין להכיר במחלת שפעת החזירים, שלקתה בה, כפגיעה בעבודה.
להלן עיקרי עובדות המקרה וטענות הצדדים:
2.התובעת, ילידת 1957, תושבת העיר באר שבע.
3.התובעת עובדת משנת 1976 בבית החולים "סורוקה" בתפקיד כוח עזר.
4.במסגרת תפקידה, עבדה התובעת בשתי עמדות עבודה: האחת – בחדרי הניתוח, בהחלפת מצעים, ניקיון והחלפת צינורות שאיבה. כאשר עבדה בחדרי הניתוח הייתה נכנסת לחדר הניתוח מיד לאחר שהוציאו את המנותח ורק אז הייתה מבצעת את עבודתה. במסגרת עבודתה זו עבדה עם כפפות, אולם ללא מסכה. השנייה – עבודה בחדר לידה בתדירות של פעם בשבוע, במסגרת עבודה בשעות נוספות. במסגרת עבודה זו הייתה מעבירה יולדות ממיטה למיטה, מנקה לאחר הלידה את העמדה, מעבר לעבודתה בהזזת יולדות ממיטה למיטה ביצעה עבודתה כאשר בסמיכות אליה היו יולדות נוספות. בעבודה זו עבדה ללא מסכה אולם עם כפפות.
5.ביום 26/1/11 עבדה עד השעה 14:00 בחדר הניתוח והלכה לביתה, כאשר הייתה אמורה לחזור בערב למשמרת לילה. התובעת הגיעה לביתה, ישנה שנת צהריים ולא התעוררה עד שעות הצהריים למחרת, כיוון שלא התעוררה, פונתה מהבית באמצעות אמבולנס לחדר המיון.
6.התובעת הייתה מונשמת מספר ימים - עד ליום 5/2/11.
7.התובעת הייתה מאושפזת בבית החולים "סורוקה" עד ליום 14/2/11 ולאחר מכן הועברה לשיקום בבית החולים "לוינשטיין" ברעננה עד ליום 9/3/11.
8.לטענת התובעת, באותה תקופה היו הרבה מקרים של שפעת החזירים בארץ בכלל וב"סורוקה" בפרט ועל פי יעוץ רפואי שקיבלה מרופא תעסוקתי, הינה סבורה כי יש קשר בין מחלת שפעת החזירים בה חלתה לבין עבודתה.
9.לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתה. הנתבע טען כי מחלת שפעת החזירים אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע והתובעת לא הוכיחה כי באה במגע עם חולים בשפעת החזירים במקום עבודתה בבית החולים. עוד טען הנתבע, כי השפעת העבודה על מחלת התובעת, אם בכלל, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כגון גורמי סיכון אישיים: אסטמה, מחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD).
דיון והכרעה
10.לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי בטרם נכריע בשאלה העומדת לפתחנו, נזקקים אנו לחוות דעת של מומחה-יועץ רפואי.
להלן הנימוקים שהובילו אותנו להכרעתנו זו.
11.אמנם, על פי הפסיקה, כאשר מבוטח מעוניין להוכיח קיומה של תאונה בעבודה, עליו להוכיח קיומו של אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן. אולם, קיימות נסיבות בהן יוכר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה גם אם קיים ספק לגבי מועד ההתרחשות המדוייק של התאונה (ראו לעניין זה: עב"ל (ארצי) 613/05 רנה מלמד – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 23/3/06, עב"ל (ארצי) 15452-10-10 שמואל אגשם – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 27/7/11, ב"ל (חיפה) 3283/00 ד"ר מנדלוביץ יוספה – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 8/3/05).
12.אנו סבורים, כי במקרה שבפנינו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצריכות מינוי מומחה רפואי על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחלה בה לקתה, זאת לאור עבודתה של התובעת והמחלה בה לקתה. אמנם, קיימת בעייתיות בהוכחת העובדות על ידי התובעת, שכן בהתאם לעובדות שנפרשו בפנינו לא הצביעה התובעת על אירוע ו/או על אירועים בהם באה במגע עם חולים בשפעת החזירים במסגרת עבודתה בבית החולים. אולם, אנו סבורים כי אין בקביעה זו לבדה כדי לפעול לחובתה של התובעת ולמנוע מינוי מומחה רפואי. גם אם לא עלה בידי התובעת להוכיח כי באה במגע עם חולים במחלת שפעת החזירים, דומה כי מעיון בטענות הצדדים לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה באה במגע עם חולים בבית החולים, במיוחד תוך שימת לב לכך שבתקופה הרלוונטית נתגלו מקרים של שפעת החזירים בארץ בכלל ובבית החולים "סורוקה" בפרט. אין לשלול את העובדה כי התובעת יכולה הייתה לבוא במגע עם חולים שכאלה. מכאן, שעובדות אלה מצדיקות מינוי מומחה רפואי.
13.אשר על כן, לכאורה, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שהובא לפנינו, הננו סבורים כי לא ניתן להכריע בתביעה מבלי לקבל חוות דעת מקיפה ומפורטת ממומחה למחלות זיהומיות. אותו מומחה יעריך את הסיכויים של התובעת להידבק במחלה בעבודה לעומת הסיכוי כי התובעת תידבק במחלה מגורמים אחרים, וזאת כמובן בהתחשב בעובדות שפירטנו לעיל.
14.למען הסר ספק, העובדות אשר פורטו בסעיפים 2 – 7 להחלטה זו יהוו רשימת עובדות אשר יעמדו בפני המומחה.
15.משכך מתמנה בזה לשמש כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין פרופ' עמוס ינון, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שערי צדק, ת.ד. 3235 ירושלים 91031, לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת ככל האפשר בתוך 60 יום מקבלת החלטה זו.
16.הצדדים יגישו לבית הדין בתוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, החומר הרפואי אשר ברצונם להציג בפני המומחה.