ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
|
12436-09-12
04/03/2013
|
בפני השופט:
אילונה אריאלי
|
- נגד - |
התובע:
אברהם קריטישוש טרנר
|
הנתבע:
בתיה בוצ'ןזוהר בוצ'ן
|
פסק-דין |
פסק דין
אלו הן שתי תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד ועניינן זהה.
התובעים טוענים כי בחודש נובמבר 2010 הם ניהלו משא ומתן עם הנתבעים לרכישת שני מגרשים לבנייה ביבנאל. במהלך המשא ומתן הבהיר הנתבע כי כל ההיטלים לרבות היטל ההשבחה והביוב שולמו עבור הנכס, למעט היטל השבחה משנת 2008 בסך של 5,000 ₪ שאותו הסכימו התובעים לשלם. הנתבע חזר על דבריו מספר פעמים והוא נראה לתובעים אדם ישר והגון והם האמינו לו. ביום 29.11.10 נחתם הסכם מכר בין הצדדים. כאשר התובעים התחילו בהליכי תכנון הבנייה, הובהר להם כי לא שולם אף מס או היטל על הקרקע וכי הנתבע הוליך אותם שולל ומכר להם מגרש לבנייה שיש עליו היטל השבחה משנת 1997, שנה בה הופשרו המגרשים משטח חקלאי לשטח לבנייה. התובעים פנו לנתבע מספר פעמים בנושא כדי שישלם את ההיטלים אך הוא התעלם מפניותיהם, וכך גם עורכי דינו התעלמו מן התובעים. לטענת התובעים, תשלומי ההיטלים צוברים ריבית ומעכבים את תכניותיהם לבנות במגרשים. על כן הם תובעים סך של 30,389 ₪ (כל אחד מהם) מן הנתבעים.
הנתבעים מכחישים את הנטען בתביעות ומבקשים לדחות אותן. לטענתם, הנתבעת הינה אלמנה אשר ירשה את המגרשים מבעלה המנוח והנתבע הוא בנה. הנתבע נפגש עם התובעים בביתה של הנתבעת ובנוכחות מתווך ובמהלך אותה פגישה סוכם כי הנתבעת תמכור לתובעים את המגרשים בתמורה לסך של 210,000 ₪ למגרש. עוד הוסכם כי למעט מס שבח, אותו התחייבה הנתבעת לשלם, כל המיסים וההיטלים, לרבות היטל ההשבחה, יחולו על התובעים. בהתאם, פנו הצדדים לעורכי דינם על מנת שיערכו עבורם את הסכם המכר, עורכי הדין ניסחו את ההסכם על פי ההסכמות שמסרו להם הצדדים וביום 29.11.10 נחתם ההסכם. בסעיף 4 להסכם נקבע כי כל החיובים לרבות המסים וההיטלים מכל מין וסוג שהוא, לרבות היטל השבחה, יחולו על הקונים (התובעים). משך שנתיים לאחר חתימת ההסכם לא פנו התובעים אל הנתבעים בדרישה כלשהי והם מנסים עתה לעשות עושר ולא במשפט ולגזול את הנתבעים.
בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובעים והנתבע והצדדים סיכמו את טענותיהם. כמו כן, הוגשו הסכמי המכר הרלוונטיים. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים, שוכנעתי כי דין התביעה להדחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית.
התובעים לא הוכיחו טענתם כי הנתבעים הטעו אותם או הציגו כלפיהם מצג שווא בעת ניהול המשא ומתן שקדם לכריתת ההסכם, בכל הנוגע לחובות וההיטלים הרובצים על המגרשים. אל מול עדות התובע עומדת עדות הנתבע, שלא נסתרה, ולפיה עובר לכריתת ההסכם הוא הציג לתובע את כל המסמכים שהיו בידיו ביחס לנכס ואמר כי "זוהי הכלה" וכי לעניות דעתו רוב המסים שולמו, אך הוא לא יודע בדיוק מה שולם ומה לא שולם ולכן שייקח את הזמן, יפנה לעורך דין ויבדוק כל מה שצריך, ואם הוא יחליט שהוא מעוניין לרכוש את המגרשים, ניתן יהיה לסכם את המחיר ולפנות לעורכי הדין של הצדדים כדי שיכינו את ההסכם, כפי שאכן נעשה.
בסעיף 4 להסכמי המכר שנחתמו על ידי הצדדים נקבע במפורש, כי הקונים (התובעים) הם שיישאו בתשלום כל החיובים המסים וההיטלים, לרבות היטל השבחה ולמעט מס שבח. זאת ועוד, בפרק המבוא להסכמי המכר הצהירו התובעים כי ייעוד הממכר ידוע להם וכי הם בדקו את מצבו בכל הרשויות הרלבנטיות ולא תהיה להם כל טענה או דרישה בנוגע למצבו הפיזי או המשפטי או התכנוני.
שומה היה על התובעים, בבואם לרכוש נכסי מקרקעין וכשהם מיוצגים על ידי עורך דין, לערוך את כל הבדיקות הנדרשות ברשויות, כפי שהם הצהירו בחוזים שעשו, וזאת דווקא על רקע התחייבותם המפורשת בחוזים, לשאת בתשלום כל ההיטלים לרבות בהיטל ההשבחה. משלא עשו כן התובעים ומשלא הוכיחו כי הנתבעים הטעו אותם, הרי שדין תביעתם להידחות.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק-דין זה לתובעים, אחרת – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.