קסלמן נ' אלבר ציי רכב בע"מ מקבוצת אלעזרא

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת, למחיקת התובענה על הסף או להעברתה לבית המשפט השלום בתל-אביב, הכל בשל תניית שיפוט הקיימת בין הצדדים.

התובע בתגובתו נסמך בעיקר על הטענה כי מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד.

לא נדרשתי לסוגייה זו, לנוכח כללי הסמכות המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות.

תקנה 2 רישא לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז 1976, קובעת כך: "תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין, ואלה הם...".

מכאן שבית המשפט לתביעות קטנות קונה את סמכותו המקומית בהתקיים אחת מהדרישות שבהמשך התקנה הנ"ל, חרף הסכמה אחרת של הצדדים במסגרת תניית מקום שיפוט, כפי שנקבע לא אחת:

" בהתאם לרישא של תקנה 2 לתקנות, הרי שעל אף האמור בכל הסכם בין בעלי הדין, תביעה תוגש לביהמ"ש שאזור שיפוטו נמנה על אחת החלופות. משכך בימ"ש זה אינו כבול לתניית שיפוט ייחודית..." (בש"א (אי') 6/08 בן חיים ישראל נ' אריה אלון, תק-של 2008(2), 24491 , 24492 (2008)."בהתאם לתקנות סדרי הדין אין נפקות לתנית השיפוט המקומית כפי שהוסכמה בין בעלי הדין, וסמכות השיפוט תקבע בהתאם להתקיימותן של אחת הזיקות הקבועות בתקנה 2..." (ת"ק (יר') 4691/09 גולדקורן ענת נ' רוברטו יבוא ויצור, תק-של 2010(1), 32283 (2010) ור' ת"ק (עפ') 1118-11-08 ישראייר תעופה ותיירות בע"מ נ' פאר דליה, תק-של 2009(2), 17967 ; ת"ק (עכ') 7979-09-08 כוכב גרנות נ' מאהל מנאע, תק-של 2008(4), 52663).

מהאמור לעיל עולה כי כאשר מדובר בתביעה קטנה, ניתן להגיש את התביעה לכל בימ"ש שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המפורטים בתקנה, גם אם בהסכם שבין בעלי הדין מופיעה תניית שיפוט.

לא נטענה בבקשה כל טענה כי לא מתקיימת אחת העילות שבתקנה, ואין אלא להפנות לכתבי הטענות ולתגובת התובע בעניין זה. כך למשל, נטען כי העסקה נחתמה בסניף הנתבעת בבאר-שבע.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה למחיקת התובענה או להעברתה לבית משפט אחר.

באשר לבקשה החלופית להארכת מועד להגשת כתב הגנה, משצורף לבקשה כתב הגנה, לא מצאתי לנכון להדרש לבקשת הארכה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בגין בקשה זו בסך 150 ₪ ללא תלות בתוצאות ההליך.

ניתנה היום, א' ניסן תש"ע, 16 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.