קנטר נ' מסעדת ארומה- פטר קליין

פסק דין

1.מדובר בתביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת בסך 4,200 ₪ ושכר בסך 150 ₪.

השאלה העיקרית המתעוררת בתביעה הינה האם התובע ויתר על זכותו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת או שהנתבעת היא אשר ויתרה על עבודת התובע בתקופה זו, וכפועל יוצא מכך- האם התובע זכאי לתשלום תמורת ההודעה המוקדמת?

כמו כן, הצדדים חלוקים בשאלה האם שולם לתובע סכום של 150 ₪ בגין עבודה נוספת שביצע.

רקע עובדתי

2.התובע, מר איליה קנטר (להלן: "התובע") עבד אצל הנתבעת כפועל ניקיון כללי בתקופה שמיום 1.8.09 ועד ליום 24.11.12.

3.ביום 25.11.12 התקיימה שיחה בין התובע לבין מנהל הנתבעת, מר פטר קליין (להלן: "המנהל") (להלן: "השיחה"). במהלך השיחה הודיע המנהל לתובע כי הוא מפוטר מעבודתו, וזאת לאחר שלתובע נמסר מכתב פיטורין בו נרשם כי התובע מקלל בעבודה.

4.השיחה הוקלטה על ידי המנהל בהסכמת התובע. הדיסק ותמליל השיחה הוגשו בהסכמת הצדדים לתיק בית הדין.

5.ביום 26.11.12 התייצב התובע במקום העבודה. מנהלת החשבונות, הגב' סיגל דפנה (להלן: "מנהלת החשבונות"), מסרה לתובע שני מכתבים, האחד- מכתב הפסקת עבודה (ראו ת/1) והשני- מכתב וויתור על הודעה מוקדמת.

במכתב הפסקת העבודה הודע לתובע על הפסקת העבודה לאלתר (מיום 26.11.12) "בהתאם לסיכומים אליהם הגענו בשיחה שהתקיימה ב- 26/11/12 בשעה 10.00 בבוקר".

6.התובע סירב לחתום על מכתב הוויתור על ההודעה המוקדמת ועזב את המקום.

7.התובע לא הגיע לעבודה בימים שלאחר 26.11.12 ורק לאחר כשבוע- שבועיים התייצב במקום העבודה "רק בשביל טופס מביטוח לאומי" (ראו פרוטוקול מיום 10.3.13, עמ' 6, ש' 9-12).

טענות הצדדים

8.לטענת התובע, על הנתבעת לשלם לו דמי הודעה מוקדמת עבור 30 ימים, היות והוא לא ויתר על זכותו לתשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת. לטענתו, הוצע לו לוותר על ההודעה המוקדמת כתנאי לכך שיקבל מכתב פיטורים ופיצויים כדין. התובע הוסיף וטען כי לכל אורך השיחה הוא ביקש להמשיך ולעבוד ואולם, המנהל התנה את העזיבה שלו בוויתור על ההודעה המוקדמת. בנסיבות אלה, לטענתו, הוא סירב לחתום על מכתב הוויתור על ההודעה המוקדמת ביום 26.11.12, והמנהל הוא אשר ויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ועל כן הוא זכאי לתשלום בעבור פרק זמן זה.

התובע הוסיף וטען כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום "הטבה" על סך 150 ₪, אשר הובטחה לו בגין עבודה של סידור המחסן באחד מימי שישי קודם לפיטוריו, ואשר לא שולמה לו בפועל.

9.לטענת הנתבעת, במועד פיטורי התובע נמסר לו שעליו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת אך הוא בחר שלא להמשיך ולעבוד אלא לעזוב את מקום העבודה לאלתר, תוך שהוא מוותר על תקופת ההודעה המוקדמת. לפיכך, לטענתה, התובע אינו זכאי לתשלום חלף הודעה מוקדמת.

באשר לתביעה לתשלום סך של 150 ₪ בגין סידור המחסן, טענה הנתבעת כי התובע לא פירט בכתב התביעה את התאריך בו בוצעה העבודה הנטענת וכי בנסיבות אלה, התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח שהוא זכאי לסכום הנטען.

לאחר דיון ההוכחות אשר התקיים ביום 10.3.12 ולאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, המציאה הנתבעת את דו"ח הנוכחות לחודש אוקטובר 2012 ממנו עולה כי התובע הדפיס כרטיס נוכחות ביום שישי, בתאריך 26.10.12. הנתבעת טענה כי עבור יום עבודה זה (26.10.12) התובע קיבל שכר בסך 138.66 ₪ במשכורת חודש אוקטובר 2012 וכי בנסיבות אלה, טענת התובע לפיה לא קיבל את התמורה בגין סידור המחסן, אינה נכונה.

דיון והכרעה

10.בהתאם לטענות הצדדים אשר פורטו לעיל, הסוגיות הדורשות הכרעה הן כדלקמן: