קמחי קרמיקה בע"מ נ' עמר

החלטה

בפני בקשתו של המבקש, כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמו, לתובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1408721100.

על פי הנטען בכתב התובענה, הזמין המבקש מן המשיבה טובין שונים ושילם רק עבור חלקם.

המבקש, מאידך, טען בתצהירו כי שילם את מלוא התמורה עבור הטובין, וזאת באמצעות תשלומים במזומן שלא מצאו את ביטויים בתיעוד שהציגה המשיבה.

לעניין הארכת המועד טען המבקש, בתמצית, כי בשל טעות אנוש של השליח שנשכר מטעם באת-כוחו, לא הוגשה ההתנגדות במועד, למרות שהוכנה מבעוד מועד.

ביום 4/7/2011 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש, אחיו והשליח מטעמו נחקרו על תצהיריהם.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות על נספחיה ותצהיריה, בהתנגדות עצמה, בפרוטוקול הדיון בפני ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המועד להגשת התנגדות לתובענה על סכום קצוב הינו מועד הקבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד על מנת להאריכו.

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.

"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).

ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.

שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים: