קיסר נ' מדינת ישראל

החלטה

בתאריך 29.7.12 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להישפט ובקליפת אגוז טענה כי:-

המבקשת טוענת כי הדו"ח מתאריך 3.1.12 נמסר לידה, וכי שלחה בקשה לביטול הדו"ח, וקיבלה תשובה באיחור לפיה תוכל להישפט.

לדבריה ביקשה בתאריך 18.4.12 בקשה להישפט ונענתה כי איחרה את המועד, ובנסיבות אלה מבקשת להישפט על מנת לתת את יומה בבית משפט.

מנגד, המשיבה מתנגדת לבקשה שכן אין המדובר במקרה בו לא ידעה המבקשת אודות הדו"ח נשוא הבקשה, המדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט שנמסר לידה.

המבקשת לא פנתה במועד בבקשה להישפט ועל כן אין לה אלא להלין כלפי עצמה.

עוד מוסרת התביעה כי דברי המבקשת בסעיף 2 אינם עומדים בקנה אחד עם האמור לעניין תגובתה בדו"ח, ובנסיבות אלה כאמור התביעה מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי שלא להיעתר לבקשה, שכן אין מחלוקת שהמבקשת קיבלה את הודעת הקנס, וכי היה עליו להגיש בתוך 90 ימים הודעה על רצונה להישפט.

טענת המבקשת כי לכאורה האיחור נובע מכך שפנתה בבקשה לביטול הדו"ח, אינו מתיישב עם נסיון החיים והשכל הישר, שהרי היה עליה כאמור להגיש בקשה להישפט במועד הנקוב.

עוד טענה המבקשת כי ירדה לשוליים לאחר שמשאית נצמדה אליה "ודחפה" אותה הצידה, הטענה אינה מתיישבת עם הבקשה לביטול הדו"ח, הרי שבמצב זה של הדברים אין הסבר סביר בפי המבקשת.

המבקשת מהטעמים השמורים עימה לא צירפה העתק מהדו"ח והעתק תכתובות ו/או תגובות שלטענתה פנתה אל הרשויות.

המבקשת לא יכולה להסתתר אחר הטענה כי האיחור נובע לכאורה מההמתנה לקבלת תגובה לבקשתה,ובכך לראות הצדקה לשיהוי בבקשה. עינינו הרואות, כי המבקשת קיבלה את הדוח לידיה, ומכאן שידעה על קיומו, המבקשת לא קיבלה כל ייעוץ משפטי, לא השכילה לקרוא את הודעת תשלום הקנס שם כתוב במפורש, שישנה אפשרות לבטל את הדוח ולשם כך יש לפנות לתובע תוך 30 יום. כיום, אחרי זמן רב, בא המבקשת לשנות את רוע הגזירה.

בבית משפט העליון ברע"פ 2096/07 כוכבי נגד מדינת ישראל , בפסק הדין קבע בית משפט שהמבחן והשיקולים שצריכים להנחות את בית משפט, הם אינם " הסיכון הטבוע במסירת רכב לשימושו של אדם אחר, ולא העומס על בית משפט המתבקש לבחון מחדש הרשעות לשעבר.."אלא השאלה היחידה שיש לבררה הינה, האם ההמצאה של הודעת תשלום הקנס בוצעה כדין וכך נאמר:

" על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים. אלה גם אלה סוללים בפני אדם, אשר קנס הושת עליו בגין עבירת תעבורה שביצע, לרבות בפני מי ששילם הקנס, דרכים שונות להתגונן מפני הרשעה או לשנות ממנה, בחלקן, מוגבלת הפעולה בזמן, וזאת משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך . ברם, מקום בו לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו, עשויה הצדקה לחריגה מסד זמנים זה." ( ההדגשה לא במקור )

כאמור, במקרה זה, אין מחלוקת שהמבקשת קיבלה הודעת הקנס וידעה עליה, מכאן שאין לה להלין אלא כלפי עצמה.

בניגוד לדעת המבקשת, ובהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין , ולכן הבקשה נדחית.

מאחר ובמקרה זה אין כל מחלוקת עובדתית , מצאתי לנכון לתת החלטתי על יסוד הטענות הכתובות שהובאו בפניי על ידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.