אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קזאמל נ' קבלאן

קזאמל נ' קבלאן

תאריך פרסום : 14/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
16427-09-10
10/06/2011
בפני השופט:
אברהים בולוס

- נגד -
התובע:
אנור קזאמל
הנתבע:
1. יוסף קבלאן
2. עו"ד

פסק-דין

פסק דין -חלקי

לפניי תביעה כספית שבגדרה התובע עתר לחיובו של הנתבע בתשלום סך של 100,000 ₪.

הנתבע הינו עו"ד במקצועו אשר יצג את התובע בעבר בתביעה כספית שהוגשה נגד מועצה מקומית בית ג'אן (להלן:המועצה). התובע טוען בתביעתו, שהוסכם עם הנתבע על ייצוג בהליכים משפטיים עד לקבלת פס"ד, וגם בהליכי גביה. עוד טען התובע כי, המוסכם לעניין שכ"ט שהנתבע רשאי לגבות, הועלה על הכתב בהסכם שכ"ט שנחתם בין שני הצדדים ביום 26.1.03 (להלן:ההסכם). אלא מאי, כפי גישתו של התובע, הגיעו לידיו של הנתבע כספים רבים, מעבר למוסכם, כאשר האחרון ממאן להעבירם לידיו.

אף שבכתב התביעה התובע ראה להעלות טענות רבות, הרי במסגרת קדם המשפט שהתקיים בפניי ביום 27.3.11, הצדדים הסכימו שינתן פס"ד המנומק בקצרה תוך התייחסות לשתי פלוגתאות בלבד שנותרו שנויות במחלוקת בין הצדדים. הראשונה, הינה הטענה לגביית סכומים ביתר , והשנייה, שאלת זכותו של התובע לעוגמת נפש.

התובע הגיש את סיכומיו, במסגרת סיכומים אלה הוא הדגיש שהנתבע גבה סכומים שהינם מעבר למוסכם, תוך פירוט החישוב הנכון בהתאם לגישתו. מנגד, אף הנתבע שטח את טיעוניו, בהדגישו כי הסכומים שנגבו היו בהתאם למוסכם בצירוף הפרשים כדין.

לפני שאגש לעובי הקורה, ראיתי להציג עובדות רקע נוספות שהצדדים אינם חלוקים לגביהם. כבר ציינתי שנחתם הסכם שכ"ט שבגדרו הצדדים התוו את ההסכמות אליהן הגיעו. בין היתר, נקבע שהנתבע זכאי לשכ"ט:" בשיעור 20%, מהסכום הכולל שיפסק (כולל סכום הקרן, הצמדה, ריבית, שכ"ט, הוצאות", בגין טיפולו בתביעת התובע בבית המשפט. עם זאת, הסכמה זו סויגה אך למקרה ומוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת שם. אולם, היה ולא יוגש כתב הגנה, כפי שהתרחש בפועל, אזי הנתבע יהיה זכאי לגבות, רק את שכ"ט שיקבע ע"י בית המשפט בפס"ד שיינתן בהעדר. מעבר לכך, הוסכם בין הצדדים, שבכל הנוגע לייצוג בהליכי הגביה במסגרת ההוצל"פ, הנתבע יהיה זכאי לשכ"ט :" בשיעור של 20% מהסכום העומד לגביה בהליכי הוצל"פ".

התובענה הוגשה לבית המשפט, וביום 5.3.03 ניתן פס"ד בהעדר הגנה. בפס"ד חויבה המועצה לשלם לתובע סך של 55,083 ₪, כן שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ והמע"מ וגם אגרת בית משפט ששולמה בפתיחתו של אותו הליך, בסך של 864 ₪ . משהסכומים הקבועים בפס"ד לא שולמו, אזי הנתבע פתח, בשם התובע, תיק הוצל"פ לגביית החיוב שנקבע בגוף פס"ד. סכום החוב בפתיחת תיק ההוצל"פ עמד על סך של 67,739 ₪, אשר כלל בחובו גם ש"כט וההוצאות שנקבעו בפס"ד, אליו התווספו בהמשך הפרשי הצמדה וריבית, וגם שכ"ט ראשון ושני שנקבעו במסגרת תיק ההוצל"פ.

במהלך חייו של תיק ההוצל"פ ועד לסגירתו בשנת 2009, הופרשו כספים לחשבונו של הנתבע שנזקפו כולם על חשבון שכ"ט והוצאות. ואילו התובע פעל במישור אחר, באמצעות קיזוזים מול המועצה, לגביית החוב. בהקשר זה חשוב להדגיש, שלא קיימת תמימות דעים בין הצדדים בעניין הסכומים שהגיעו לידיו של הנתבע, אם כי המחלוקת מתוחמת, כפי שניתן להתרשם מעיון בכתבי הטענות וסיכומי הצדדים, בין כ- 40,000 ₪ כפי חישובי הנתבע, לבין כ-45,000 ₪, בהתאם לשיטת התובע.

הקדמתי וציינתי שכל אחד מהצדדים דוגל בשיטת חישוב משלו. שתי השיטות, במידה לא מבוטלת, אפופות עמימות, אינן ברורות די צורכן וגם לוקות במידה לא מבוטלת של חוסר הגיון. בשל כך, איני רואה שמן הנכון להכריע במחלוקת חשבונאית זו באמצעות העדפת גישת מי מהצדדים אלא, בעיני יהיה נכון להתוות את הכללים שנראים צודקים לקביעתה של התוצאה הנכונה בנסיבות, כפי שאפרט להלן.

חשוב להבחין בין סכומים שהנתבע פעל לגבייתם עבור התובע, שאך בגינם הינו רשאי לקבל את שיעור השכ"ט המוסכם, לבין סכומים שהגביה לגביהם נעשתה, אמנם במסגרתו של אותו תיק, עבור הנתבע עצמו. כך למשל, הנתבע אינו זכאי ל-20% גם מסכום שכ"ט שנקבע בפס"ד . קבלת עמדתו של הנתבע בעניין זה, תביא בהכרח לכפל תשלום, דבר שאין להלום. סכום השכ"ט שנפסק בפס"ד הינו מנת חלקו של הנתבע, דבר שאין מחלוקת לגביו בין הצדדים. משכך, הנתבע אינו זכאי לחייב את התובע בתשלום, בהתאם לשיעור המוסכם, גם בגין סכום זה אשר נגבה עבור הנתבע עצמו. הווי אומר, נכון לחייב את התובע בתשלום 20% מסכומים שנגבו עבורו , ולא כאלה שמלכתחילה נקבע שהינם מנת חלקו של הנתבע ובגבייתם מלוא הסכומים הנ"ל הגיעו לכיסו.

מסקנתי שלעיל גם מתיישבות עם ההסכם. ודוק, בעניין שכ"ט לו זכאי הנתבע בהליכי הגביה, לא בא פירוט בגוף ההסכם. לבד מהקביעה כי הנתבע זכאי לשיעור המוסכם "מהסכום העומד לגביה", לא נקבע דבר וחצי דבר. עם זאת, סביר להניח שהכוונה הינה לסכומים שנגבים לטובת התובע, דבר שהינו הגיוני ומתיישב עם התכלית שעומדת בבסיס הסכמות אלה ולפיה, תשלום השכ"ט הינו עבור שירות שמוקנה ללקוח ותו לאו. ועוד, מסקנתי זו גם מתחזקת בהלכה לפיה בקיומן של מספר פרשנויות שלכולן אחיזה ועוגן בלשונו של ההסכם, נכון לבכר זו המתיישבת עם האינטרס של הצד החלש שלא היה מעורה באופן פעיל בניסוח. דבר שהינו נכון וביתר שאת, באשר למערכת היחסים לקוח-עו"ד, כאשר, כפי שנקבע, על עורך הדין מוטלת:" בנסחו הסכם שכר טרחה, החובה לנסח הסכם ברור, פשוט וקוהרנטי ככל הניתן וכי ניסוח בעייתי עשוי להטות את הכף לחובתו" (רע"א 3740/08 גרנד האוז בע"מ נ' לילי פויכטונג {פורסם במאגרים}) .

הדבר שונה לעניין יתר מרכיבי החוב בתיק ההוצל"פ. הנתבע זכאי לגבות, כפי השיעור המוסכם, הן מסכום הקרן וסכומי השכ"ט שנקבעו בתיק ההוצל"פ , שלגביהם התובע פעל לשם גבייתם לטובתו של התובע.

הנתבע, אם כך, היה רשאי לגבות החל מפתיחתו של תיק ההוצל"פ, את שכרו שנפסק במסגרת פס"ד וגם אגרת הפתיחה ששולמה ע"י הנתבע בסה"כ 7,950 ₪. כן הנתבע זכאי לאגרת פתיחת תיק ההוצל"פ שאף היא שולמה על-ידו בסך 652 ₪, ול- 20% והמע"מ מסך 60,066 ₪, שהינו הסכום בפתיחת התיק בניכוי השכ"ט שנפסק לטובת הנתבע עצמו בגוף פס"ד . בסה"כ הנתבע רשאי היה לגבות סך של 22,657 ₪, וגם ההפרשים שהתווספו לסכומים אלה.

נוסף לכך, הנתבע היה רשאי לגבות 20% והמע"מ, מהסכומים שהתווספו לחוב בגין שכ"ט ראשון ושני, ובסה"כ 1820 ₪, וגם ההפרשים שהתווספו לסכום זה.

הסכום בסך 22,657 ₪ צובר הפרשי הצמדה וריבית מיום פתיחתו של תיק ההוצל"פ, ואילו הסכום בסך 1820 ₪, מיום קביעת החיוב בגין השכ"ט במסגרת תיק ההוצל"פ.

הקדמתי וציינתי שקיימת מחלוקת לגבי הסכומים שנגבו בפועל, כאשר לגבי עניינים אלה אין בידי להביא את הכרעתי בהעדרם של מסמכים מהותיים ורלוונטיים. אי-לכך, התובע יגיש, תוך 21 יום מהיום, הודעה שבגדרה יפרט בטבלה מסודרת עם תאריכים, תוך הפניה וצירוף מסמכי ההוצל"פ, לגבי כל תשלום שהועבר ע"י המועצה לנתבע. כן יציג את הפרשי ההצמדה והריבית (בשיעור 4%) שמתווספים לסכומים אלה החל מיום הגביה ועד היום. במקביל גם יפרט את הפרשי ההצמדה והריבית שמתווספים לסכומים שקבעתי כי הנתבע זכאי לגבות והחל מהמועדים שפורטו מקודם בסעיפים 13,ו-14 לפס"ד ועד היום. עם הגשת ההודעה, יינתן פס"ד משלים שבגדרו אתייחס גם לעניין ההוצאות והשכ"ט בגין הליך זה.

התובע העלה דרישה לחיובו של הנתבע בעוגמת נפש, דרישה זו חסרת כל בסיס ואין לה על מה לסמוך, הגם שהתובע עצמו לא הראה בסיכומיו על שום מה נכון לחייב את הנתבע בפיצוי בגין עוגמת נפש.

לעיוני ביום 20.7.11.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים.

ניתן היום, ח' סיון תשע"א, 10 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ