קונסטנטיני נ' כרמלי ואח'

פסק דין

רקע ועובדות המקרה:

התביעה שבפני עניינה דרישתו הכספית של התובע לפיצוי נזקים שנגרמו לאופנוע התובע מסוג הונדה CBR (להלן: "האופנוע") בתאונת דרכים מיום 27.1108. התאונה התרחשה סמוך לשעה 07:00 בבוקר ברחוב לוי אשכול בחולון לאחר היציאה הצפונית לכיוון תל אביב מכיכר קוגל בעיר (להלן: "הכיכר") והיתה בין אופנוע התובע כאמור, לבין מכונית מסוג שברולט שננהגה ע"י הנתבעת מס' 2 ואשר נסעה מלפני האופנוע. בתאונה הייתה מעורבת מכונית נוספת מסוג מונית מסחרית להסעת תלמידים (להלן "המונית") שננהגה על ידי הנתבע מס' 3 ואשר נסעה מלפני רכבה של הנתבעת 2. כפי שיתואר, ליבת המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה העקרונית והיא מי מנהגי הרכב הנתבעים אחראי בהתנהגותו לתאונה בעטיה נפגע האופנוע.

טענות הצדדים:

התובע:

התובע טוען שרכב על האופנוע בדרכו לעבודתו במשטרה במהירות של כ- 50 קמ"ש בנתיב האמצעי של רחוב לוי אשכול זאת לאחר שבעת הנסיעה בכיכר נסע בנתיב הימני שהתמזג לנתיב האמצעי ביציאה ממנה, כאשר לפתע סטה רכב הנתבעת 1 מהנתיב השמאלי שבו נסע לנתיב נסיעת התובע. לעמדתו, הוא ניסה למנוע את ההתנגשות בכך שהסיט את האופנוע לימין אך ניסיונותיו עלו בתוהו והאופנוע פגע עם הדופן השמאלי קדמי שלו בדופן אחורי ימיני של רכב הנתבעת 1. התובע טוען כי הותך ארצה, בעת שהאופנוע החליק ביחד עימו כ-10 מטרים לפחות. עוד נטען ( לראשונה במסגרת מתן הודאת התובע במשטרה) כי לאחר התאונה ובעודו שרוי על הכביש, מסרה לו הנתבעת 2 כי הסיבה לסטייה לנתיבו נעוצה במונית שנסעה לפניה אשר חסמה בכוונה את נתיב נסיעתה, כפי שיתואר להלן.

הנתבעות 1 ו-2:

הנתבעות 1 ו-2 טוענות שבמהלך נסיעה בנתיב האמצעי בכיכר צפרה הנתבעת 1 אל עבר המונית ש"חתכה" את נתיב נסיעתה. ביציאה מהכיכר השתלבה הנתבעת 1 בנתיב השמאלי של רחוב לוי אשכול לכיוון צפון, בעוד המונית נוסעת מלפניה. לעמדתה, לאחר יציאת הרכבים מהכיכר עצרה המונית פתע את נסיעתה ללא כל טעם או הסבר הגיוני לכך שכן מלפניה לא היה רכב, הנתבעת 1 בלמה אף היא אך בכדי להימנע מתאונה עם המונית הסיטה את רכבה לשול השמאלי של הכביש אלא שתוך כדי כך שמעה חבטה מאחור שהסתברה מאוחר יותר כהתנגשותו של התובע ברכבה מאחור. הנתבעת 1 טוענת כי התנהגות נהג המונית היא זו שגרמה לה לסטות מהדרך. מדובר בהתנהגות מכוונת מטרה מתוך רצון "ללמד את הנתבעת 1 לקח" על כך שלא אפשרה לנתבע 3 להשתלב בנתיב נסיעתה בכיכר והיא זו אשר גרמה לתאונה. ביחס לתובע נטען כי להבדיל מעמדתו ביחס למיקום נתיב נסיעתו באמצע הכביש, זה בכלל נסע בנתיב נסיעת הנתבעת 2 ומאחר ולא שמר מרחק מרכבה מאחור אחראי הוא לנזקיו.

כתימוכין בין היתר לטענה זו נטען מפי הנתבעת 1 ובעלה שהעיד בפני בית המשפט כי בתכוף לאחר התאונה, התקשר התובע לנתבעת 1. בשיחה זו ביקש התובע מאת הנתבעת 1 להודות בסטייתה אל עבר נתיב נסיעתו היות והיא מבוטחת בביטוח צד ג' בעוד אופנועו אינו מבוטח כלל.

הנתבעים 3 ו-4:

הנתבעים 3 ו-4 מכחישים כל אחריות לתאונה ו/או תרומה להיווצרותה באמצעות בלימה מכוונת שקדמה לה, כנטען על ידי הנתבעת 1. וכך הם מסבירים את האירועים שקדמו לתאונה: עובר לאירוע התאונתי, הנתבע 3 הגיע מרחוב הלוחמים והשתלב בכיכר במסלול השמאלי שלה, כאשר פניו מיועדות לרמת גן ועל כן הוא נזקק ליציאה הצפונית של הכיכר המובילה לרחוב לוי אשכול בואכה איזור תל אביב ורמת גן. לקראת היציאה ובכדי השתלב במסלול האמצעי בכיכר, המאפשר יציאה מהכיכר מהנתיב השמאלי ביותר שבכיכר שאינו מאפשר זאת בהיותו מסלול עוקף פנימי, הוא הבחין בנתבעת 1 נצמדת עם רכבה לרכבו מאחור ועל כן סימן לה עם היד על מנת שתאפשר לו להשתלב במסלול אליו ביקש לפנות ושבו נסעה. בכך הצליח הנתבע 3 להשתלב בנתיב האמצעי המוביל ליציאה מהכיכר. לטענתו, פרט לסימון עם היד לנתבעת 1 שתאפשר לו להשתלב בנתיב אליו ביקש לפנות לא היה ביניהם אירוע חריג.

הנתבע 3 טוען כי לאחר ההשתלבות ובנסיעה של כ-100 מטרים מהכיכר בעודו מצוי בנתיב השמאלי של רחוב לוי אשכול, הוא שמע מכה מאחור, עצר את רכבו בצד ביחד ביחד עם אדם נוסף שגם עצר את רכבו, ראה שניים עד שלושה אנשים מתווכחים עם הידיים באיזור שבו שמע את ההתנגשות, סומן לו על ידי אחד מהם שלא קרה כלום והוא המשיך בנסיעתו. לעמדתו, זה בלבד קרה בענייננו. הוא לא ייחס לאירוע חשיבות מיותרת שכן לא היה קשור בו אך בחלוף מספר ימים קיבל לידיו זימון להיחקר במשטרה, אודות התאונה. לשיטתו, בתום חקירתו, משטרת ישראל סגרה את התיק נגדו מחוסר ראיות הקושרות אותו כמעורב פעיל באירוע התאונה.

עמדת הנתבעים לעניין הנזק:

הנתבעים, בצוותא, כובלים אחר הנזק אותו תובע התובע. לשיטתם, חלקם של הרכיבים הכוללים חלפים לא הוכחו בקבלות, חלקם לא ניזוקו וחלקם אינם ברי פיצוי כדוגמת רכיב העבודה בחוות דעת שמאי התובע שכן הלה תיקן את האופנוע בעצמו.

החומר הראייתי והמשפטי:

מלפני בית המשפט עמד החומר הראייתי הבא מטעמם של הצדדים שאלו עיקריו:

הודעות התובע והנתבעת 1 במשטרה.

חקירתו באזהרה של הנתבע 3 במשטרה.

דו"ח פעולה של המשטרה בעקבות התאונה.

תמונות צבע של נזקי האופנוע ורכב הנתבעות 1 ו-2.