קונסטאנאין דיאקי נ' משרד הפנים

פסק דין

העותר עובד זר, בעל נתינות רומנית, נכנס לארץ ביום 9.2.04 באשרה ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד. במהלך עבודתו הוגשה תלונה שהתפתחה לכתב אישום בעבירה של אינוס, מעשה סדום ומעשה מדומה במעסיקה ובבת שלה. המשפט התנהל משך כ-3 שנים ופסק הדין ניתן ביום 11.7.07 – פסק דין המזכה את הנאשם מכל האישומים (ת.פ.ח. [י-ם] 7056/06). אחרי פסק הדין הגיש העותר בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, ההליכים השונים בבקשה זו הסתיימו ביום 23.4.09.

נגד העותר הוצא צו של הרחקה מישראל ביום 12.7.09. הצו מבוסס על שהיה שלא כדין ועל מיצוי התקופה האפשרית לשהות עובד זר בישראל בתחום ענף הסיעוד.

לפי דעתי על משרד הפנים לשקול בחיוב את הארכת האשרה והענקת אשרה בתחום הסיעוד, נוכח העובדה ששלוש ואולי ארבע שנים מתוך שהותו בישראל הוצרך העותר להתמודד עם אישום פלילי כל כך כבד ועם ההליך של הפיצוי בעקבותיו.

מתגובת המדינה אני למד שיש טענה שהעותר נכנס לישראל לראשונה בשנת 1997 בנסיבות לא ברורות (אולי אפילו באמצעות דרכון מזויף או מטעה). הטענה נשענת על אמירה סתומה למדי של העותר בתשאול שנערך לו ב-12.7.09. אני רואה לציין שלאמירה הזו אין כל ביסוס גם לא ברישומי המערכת הממוחשבת אביב ועל כן קשה מאוד להשתית את הסירוב לבקשת העותר על אותה אמירה שאין לה תימוכין ממשיים.

כפוף להערות שלעיל מסכים העותר למחוק את העתירה. העותר יגיש בקשה לקבלת אשרת שהיה ואשרת עבודה בתחום הסיעוד. הבקשה תועבר דרך הפרקליטות למשרד המפנים ודרכה תינתן גם התגובה. עד לקבלת החלטה בבקשה לא יורחק העותר מישראל ולא ייעצר לשם הרחקה.

העתירה נמחקת. האגרה תוחזר לפי הדין.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תש"ע, 07/02/2010 במעמד הנוכחים.

עודד מודריק, שופט