קומטור בע"מ נ' אוספובט

החלטה

המשיב הגיש תובענה נגד המערערת בבית משפט השלום בדימונה.

אין חולק כי הסמכות המקומית לדון בתובענה הינה לבתי משפט השלום במחוז הדרום.

המערערת (הנתבעת) פנתה בבקשה לנשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בקרית גת (וזאת עפ"י סמכותו שבסעיף 49 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד).

בבקשתה טענה כי מקום מושבה בחדרה וכי התובע (המשיב) הינו תושב באר שבע, ועל כן יקל עליה לנהל התובענה בבימ"ש השלום בקרית גת, הקרוב יותר למקום מושבה.

כב' הנשיא פ. אסולין דחה את הבקשה – ועל החלטתו זו הוגש ערעור זה שבפני (לפי ס"ק 49 (ב) לחוק).

לאחר עיון בערעור על נספחיו ובהחלטת כב' הנשיא – לא מצאתי מקום להיעתר לערעור.

כפי שצויין בהחלטה קמא, משבחר תובע להגיש תביעתו בפני בית משפט פלוני שבמחוז הסמכות המקומית, לא ייעתר נשיא בית משפט השלום לבקשת התובע להעברת הדיון לבימ"ש אחר באותו המחוז אלא במקרה בו ברור בעליל כי "מאזן הנוחות" של הפורום נוטה במובהק ובאופן חד משמעי להצדקת העברת מקום השיפוט.

בענין דנן, כך הוחלט, לא הופרכו שיקולי התובע (תושב באר שבע) בבחירתו להגיש התביעה בביהמ"ש בדימונה – ועל כן לא נמצאה הצדקה לשלול ממנו זכות בחירת מקום התביעה הקנויה לו בתקנות.

אוסיף ואציין כי שיקולו הנוסף של התובע (המשיב) דנן בדבר העומס הקל יותר יחסית בבימ"ש השלום בדימונה (לעומת ביהמ"ש שבקרית גת) גם הוא מהווה בנסיבות הענין שיקול לגיטימי של בעל דין השואף לבירור מוקדם יותר של תובענתו.

אשר על כן – הבקשה נדחית.

המערערת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסכום של 3,000 ₪.

סכום זה יועבר לידה (באמצעות בא-כוחה) מתוך הערובה שהפקידה המערערת.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.