קוליחמן נ' יסעור פחחות מיזוג אויר בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הועסק כראש צוות התקנה והרכבה של תעלות מיזוג אוויר אצל הנתבעות 1-2, עותר לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום גמול עבודה בשעות נוספות, עבור זמן הנסיעה בסיום יום העבודה מאתרי הלקוחות ברחבי הארץ למפעל הנתבעת, הפרשים בגין אי הפרשה לפנסיה ולמתן סעד הצהרתי לעדכון יתרת ימי החופשה מכוח צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה. כמו כן, עתר התובע להרמת מסך ההתאגדות כנגד בעל המניות, נתבע 3.

מנגד טענו הנתבעים, כי התובע אינו זכאי לגמול עבודה בגין שעות נוספות, מאחר שזמן הנסיעה מאתרי הלקוחות למפעל אינו מהווה חלק משעות העבודה. בנוסף, הנתבעים הכחישו את טענות התובע בדבר זכאות להפרשים עבור אי הפרשה לפנסיה ומנגד טענו כי הם זכאים לקיזוז הואיל ובמשך השנים מימנו את חלקו של התובע מדמי הגמולים שהפרישו עבורו בגין ביטוח פנסיוני.

2.עדים וראיות:

א.בתיק זה הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו. בנוסף, הוגשו מטעם התובע תצהיר של מר רוסלן סקריפניק, שהועסק בתפקיד ראש צוות אצל הנתבעים בתקופה הרלוונטית (להלן: רוסלן), מר מחמוד פרגאללה שהועסק בתפקיד פחחות מיזוג אוויר אף הוא בתקופה הרלוונטית (להלן: מחמוד) ומר סרגיי יאריומנקו שהועסק בתפקיד עוזר לראש צוות עד לשנת 2008 (להלן: סרגיי).

ב.התובע צירף לתביעתו חוות דעת שנערכה על ידי חברת "סלקטיב" במסגרתה פורטו רכיבים שונים אותם תבע. כמו כן צורפו כראיות דו"חות נוכחות, תלושי שכר, דו"חות קופות הגמל ותחשיבים שערך התובע.

ג.מטעם הנתבעים העיד נתבע 3, בעל השליטה ומנהל הנתבעות 1-2 (להלן: נתבע 3).

3.ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם:

א.התובע הועסק כראש צוות התקנה והרכבה של תעלות מיזוג אוויר אצל נתבעת 1 ונתבעת 2 החל מחודש 1/99 ועד לחודש 1/13. תקופת ההעסקה מחולקת ל-2. הנתבעת 2, העסיקה את התובע החל מחודש 1/99 ועד לחודש 12/05, המועד בו מכרה את פעילותה לנתבעת 1, ולטענתה כיום אינה פעילה עוד.

נתבעת 1 העסיקה את התובע החל מחודש 1/06 ועד לחודש 1/13.

ב.נתבעת 1 נושאת באחריות כלפי התובע בגין כל זכות, גם בגין תקופת העסקתו אצל נתבעת 2 (ס' 4 לכתב ההגנה). לצורכי נוחות יקראו להלן הנתבעות 1 ו-2 – הנתבעת. .

ג.התובע מתגורר בעיר לוד ומקום מושבה של הנתבעת בעיר רחובות.

ד.עיקר עבודתו של התובע התבצעה מחוץ לחצרי המפעל, אצל לקוחות הנתבעת ובמקומות שונים ברחבי הארץ.

ה.מידי חודש מסר התובע לנתבעת דו"חות נוכחות בנוגע לשעות העבודה שבהן עבד במהלך החודש.

התובע הוסיף וציין על גבי דו"חות הנוכחות בכל יום עבודה את מקום האתר בו בוצעה העבודה ואת שמות אנשי הצוות שעבדו עימו (נספח ג' לתצהיר התובע). על יסוד נתונים אלה, ביקש התובע לבסס את תחשיביו לשכר עבודה המגיע לו בגין כל יום, עבור הזמן שנדרש לו לחזור למפעל מאתרי הלקוחות.

ו.מדו"חות הנוכחות עולה, כי מתכונת העבודה הייתה במשרה מלאה 5 ימים בשבוע, בין השעות 6:30 עם ההגעה למפעל, ונועדה להסתיים לאחר 9.5 שעות בשעה 16:00.

במקרים בהם התובע עבד מעבר למתכונת העבודה האמורה, שולם לו גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם לדיווחי השעות.

ז.סדר יום העבודה של התובע והצוות עימו כלל התארגנות, העמסת הציוד, כלי העבודה והסחורה במפעל הנתבעת ולאחר מכן נסיעה לאתר הלקוח לצורך התקנה.

בדרך כלל, וכפי שיפורט בהמשך, לאחר סיום העבודה באתר הלקוח, התובע וצוותו נהגו לקפל את הציוד, כלי העבודה והסחורה שנותרה והשיבו את אלה אל תחומי המפעל.

בין הצדדים מחלוקת האם התובע נדרש לשוב למפעל בסיום יום העבודה באתר הלקוח כטענתו, או שמא בסיום יום העובדה התובע היה חופשי להגיע למחוז חפצו, כטענת הנתבעת.