קבלת תביעה נגד קרנית במקרה של תאונת "פגע וברח"

מבוא

1.              בפני תביעת התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונה שארעה ביום 3.5.00 (להלן: " התאונה").

2.              לטענת התובעת, התאונה הינה ''תאונת  דרכים'' כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - התשל"ה - 1975(להלן: " החוק").

3.              לטענת התובעת, התאונה ארעה עת הלכה ברחוב החרושת ברעננה, רכב מנועי (להלן: " המלגזה") פגעה בה, ונמלטה מהמקום.

4.             התביעה הוגשה כנגד הנתבעת - קרן סטטוטורית (להלן: "קרנית"), שהוקמה עפ"י דין, על מנת לפצות, בין היתר, נפגעים בתאונות נשוא הדיון שבפנינו.

5.              לטענת קרנית, דין התביעה להדחות מהטעמים כדלקמן:

6.             אקדים ואומר, כי מצאתי כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שיפורטו בהמשך.

7.             הדיון פוצל ותחילה נדונה שאלת החבות בלבד.

החלטתי זו ניתנה לאחר ששמעתי בישיבת יום 30.11.06 את חקירתה הנגדית של התובעת, עיינתי בתצהיר עדותה הראשית ובמסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, וכן בסיכומים בכתב שהוגשו ע"י הצדדים.

סיכומי קרנית הוגשו ביום 8.2.07.

8.             כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יצוין אחרת.

דיון

האם התובעת שקדה במידה סבירה

9.             סעיף 12 לחוק קובע:

''( א) תפקידה של הקרן הוא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה, ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח, מחמת אחת מאלה:

   (1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;"

10.         מעדות התובעת עולה כי בעת שפסעה בזהירות על המדרכה לאחר שהבחינה במלגזה העומדת בסמוך. לפתע החלה המלגזה לנסוע, פגעה בתובעת וגרמה לה חבלה.

11.         בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת למעשיה למן אירוע התאונה: