אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת תביעה לפיצויים נ' בני משפחה ביולוגית של מאומץ בגין חשיפת פרטי האימוץ בפומבי

קבלת תביעה לפיצויים נ' בני משפחה ביולוגית של מאומץ בגין חשיפת פרטי האימוץ בפומבי

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה בירושלים
13381-09
18/06/2013
בפני השופט:
סגנית הנשיאה נילי מימון

- נגד -
התובע:
1. ד.ח.
2. יע.ח.
3. י.ח.

הנתבע:
1. ס.צ.
2. אב.צ.
3. נ.ב.
4. ג.ע.
5. א.צ.
6. א.ק.
7. התנועה למען עתיד ילדינו
8. משרד העבודה והרווחה

פסק-דין

1.                 בבסיס כל תיק הנוגע לענייני אימוץ ילדים עומד סיפור אנושי נוגע ללב. כך גם התיק שלפניי. בנסיבות שנוצרו נפגע "משולש האימוץ" (מאמצים, מאומץ, הורים ביולוגיים) בכל פינותיו כתוצאה מפעולת בני המשפחה הביולוגית.

תמצית העובדות, אשר יובאו להלן ביתר הרחבה ופירוט, הינה כי במשך מספר שנים ניסו כמה מבני משפחתו הביולוגית של מאומץ למצאו, עד שלבסוף הצליחו להתחקות על עקבותיו ולאתרו בכוחות עצמם. עם הגיע המאומץ לגיל בגרות, יצרו בני המשפחה הביולוגית קשר עימו ועם משפחתו המאמצת, חרף רצונו של המאומץ, אשר עד לאותה עת כלל לא חפץ לברר פרטים אודות משפחתו הביולוגית. תוך כדי יצירת הקשר בין המשפחות נחשפה עובדת האימוץ בפני צדדים שלישיים: תחילה - התגלה העניין בקרב המעגל החברתי הקרוב למאומץ, ובהמשך - נחשף דבר אימוצו בפומבי באתרי אינטרנט הפתוחים לכולי עלמא.

2.                      תביעה זו עניינה טענות התובעים - המאומץ והוריו המאמצים - כנגד הוריו הביולוגיים וכמה מאחיו הביולוגיים של המאומץ, בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות יצירת הקשר עמם, קשר אשר נכפה עליהם לטענתם, ובגין נזקים שנגרמו עקב גילוי עובדת האימוץ לצדדים שלישיים, ופרסומה בפומבי. כמו כן, הוגשה התביעה גם כנגד משרד העבודה והרווחה ו"התנועה למען עתיד ילדינו" בגין מעורבותם לכאורה בחשיפת האימוץ וזהות המאומץ והוריו המאמצים, כפי שיפורט להלן. 

3.                       ומתמצית העובדות - אל הפירוט הנרחב.

התובע 1 (ולהלן - ד.ח. או המאומץ), יליד 1990, נמסר לאימוץ בעודו תינוק עולל בן ימים אחדים, על ידי הוריו הביולוגיים. ד.ח. הוא הילד השישי שנולד להם. הוריו המאמצים, תובעים 2-3, יע.ח. וי.ח. (להלן - יע.ח. ו- י.ח. או ההורים המאמצים), בני זוג מן העדה החרדית בירושלים, אשר היו עד לאותה עת חשוכי ילדים, קיבלו את ד.ח. אל חיקם וגידלוהו במסירות ובאהבה, והיה הוא לבנם והם להוריו. לאחר האימוץ נולדה להורים המאמצים בת (ביולוגית). דבר האימוץ היה ידוע לד.ח. מאז ילדותו, כמו גם לקשת מצומצמת של בני משפחה ואנשים אחרים המקורבים להורים המאמצים, אך בקשת החברתית הרחבה יותר, כגון בקרב חברי הישיבה בה למד ד.ח., לא נודעה עובדת היותו מאומץ, והעניין נשמר בסוד ובצנעה. עם הגיעו לגיל 18, בחר ד.ח. שלא לפתוח את תיק האימוץ, לא להיחשף לשורשיו ולא לאתר את הוריו הביולוגיים, חרף האפשרות החוקית שעמדה, ועודנה עומדת, לזכותו לעשות כן, והעדיף להמשיך בחייו כתמול-שלשום בחיק משפחתו המאמצת.

4.                      במקום אחר, אצל בני משפחתו הביולוגית, קיננה במשך שנים רבות כמיהה עזה לבן שנמסר לאימוץ, אשר לא הרפתה ולא נתנה מנוח להוריו הביולוגיים, נתבעים 1-2, ס.צ. ואב.צ., כמו גם לאחיו ואחיותיו הביולוגיים של ד.ח., נתבעים 3-6 (ראו, למשל, עדות ס.צ., עמ' 78: " מה רציתי בסה"כ להעניק לו אהבה, מה שרציתי 21 שנה", עמ' 74: " מאז אין לי יום ואין לי לילה 21 שנה"). יצויין כי לד.ח. אחות ביולוגית נוספת, אשר לא נכללה בתביעה (להלן יכונו נתבעים 1-6- " בני המשפחה הביולוגיים"). ימי הולדתו של ד.ח. צויינו בקרבם, מכתבים מבני המשפחה הוכנסו לתיק האימוץ של ד.ח.. פניות לרשויות הרווחה במרוצת השנים על מנת לקבל פרטים אודות גורלו של ד.ח. החורגים מן המותר על פי החוק - לא נענו; המידע הבלעדי שמסרו רשויות הרווחה לבני המשפחה הביולוגית הוא כי המאומץ חי, ומתגורר בישראל (עדות נ.ב., עמ' 83, שורות 26-29; עדות א.צ. עמ' 104, שורות 4-5, כן ראו סיכומים בכתב מטעם נתבע 8, סעיף 38 וההפניות שם).

5.                      בנקודה זו אוסיף, כי בפי בני המשפחה הביולוגית נשמעו במהלך המשפט טענות לפיהן מלכתחילה כלל לא התכוונו למסור את ד.ח. לאימוץ, כי מסמכי האימוץ נחתמו מפאת טעות, אי-הבנה, הטעיה, וכיוצא באלה טענות שונות באשר למסירתו לאימוץ "בעל כורחם", כלשונם. אלא שכל טענותיהם בהקשר זה לא הוכחו כלל ועיקר; אף לא הוגשה על ידם כל בקשה לבית המשפט בענין חתימתם על הסכמת הורה לאימוץ, ועוד אוסיף כי אין לטענות בדבר נסיבות האימוץ קשר ישיר לסכסוך הספציפי העומד על הפרק בתובענה זו, ואינן משמשות הגנה מפני טענות התביעה שהופנו כנגדם.

6.                      בהיותו נער כבן 14 שנים, אותר ד.ח. ע"י קרוב של המשפחה הביולוגית, בשם מ.צ.פ. ז"ל, אשר הבחין בד.ח. בדרך אקראי, וסבר כי יש דמיון חיצוני רב בינו לבין בני המשפחה הביולוגית; הוא בירר פרטים אודותיו אצל חבריו הנערים, ומסר לבני המשפחה הביולוגית את שם המאומץ ושכונת מגוריו. לא אסתיר כי אופן איתורו של ד.ח., כעולה מן התיאור שסופר, הינו מתמיה, עולה על כל דמיון ממש; אך העיקר לענייננו אינו אלא בכך שד.ח. אותר על ידי בני משפחתו הביולוגית, באופן עצמאי, ולא הוכח כי עד לשלב זה קיבלו סיוע כלשהו מאת רשויות הרווחה לשם איתורו. כמו כן, בהעדר אישור מטעם רשויות הרווחה, ובטרם נוצר בפועל קשר עם המשפחה המאמצת, היו בני המשפחה הביולוגית רק "כמעט-בטוחים" כי ד.ח. הוא אמנם הבן שחיפשו כל השנים, בעיקר לאור דמיון חיצוני בולט בינו לבין נתבע 5, אחיו הביולוגי א.צ.; ברם, לא היו בטוחים לחלוטין בכך, והשערתם נותרה באותה עת בלתי מאומתת ובלתי ודאית (עדות נ.ב., עמ' 85 שורות 28-29).

7.                      מאז אותר ד.ח., נהגו אחדים מבני המשפחה הביולוגית להגיע מעת לעת לשכונת מגוריו בירושלים, לסייר בה, לשבת בקרבת מקום מגוריו כעוברי אורח תמימים ולהמתין אולי יראוהו במקרה, אולי פתאום יחלוף ד.ח. על פניהם. עם זאת, לא יצרו עימו, או עם משפחתו המאמצת, כל קשר או מגע, מתוך תקווה שכאשר ימלאו לד.ח. 18 שנים, יפתח את תיק האימוץ ויצור עמם קשר ביוזמתו ומבחירתו. אלא, שתקוותם זו הכזיבה, מאחר שד.ח. החליט שלא לפתוח את תיק האימוץ ולא לברר פרטים אודות שורשיו הביולוגיים (עדות ד.ח., עמ' 15).

8.                      בסמוך ליום הולדתו ה-19 של ד.ח. אירעה תפנית משמעותית, שעה שאחותו הביולוגית של ד.ח. - נתבעת 3 (להלן - נ.ב.), ואחיו הביולוגי של ד.ח. - נתבע 5 (להלן - א.צ.), החליטו לעשות מעשה, וליצור ביוזמתם, כל אחד מהם בנפרד, קשר עם ד.ח. או משפחתו המאמצת, תוך התעלמות מן העובדה שד.ח. בחר שלא לפתוח את תיק האימוץ.

שיחות בין נ.ב. לא.ח.

9.                      במהלך שנת 2009 התקשרה נ.ב., טלפונית, אל א.ח., אחותו של יע.ח., האב המאמץ, דודתו של ד.ח. (להלן - א.ח.), לאחר שהוציאה משירות המודיעין 144 של "בזק" מספרי טלפון של משפחות בשם "XXX", שם שנמסר להם כאמור לעיל מפי קרוב משפחה ששוחח עם חבריו של ד.ח.. נ.ב. אמרה לא.ח. שלפני 19 שנים " לקחו את אחיה" (עדות נ.ב., עמ' 85 שורה 26), הוסיפה כי היא מנסה לאתר את אחיה וביקשה לברר האם הגיעה למשפחה הנכונה. א.ח., שידעה עוד קודם לשיחה זו כי לאחיה בן מאומץ, לא סיפרה מייד לנ.ב. כי אמנם הגיעה אל מחוז חפצה (עדות נ.ב. עמ' 83, שורות 14-16), אך לבסוף א.ח. אישרה באוזניה כי אכן הגיעה ליעדה: " אחרי חצי שעה היא מתקשרת בחזרה ואומרת לי... זה אחיך ומצאתם אותו" (עדות נ.ב., עמ' 85 שורה 15). א.ח. דיווחה ליע.ח. אודות השיחה, וזה האחרון הנחה את א.ח. להתעלם מן העניין (עדות יע.ח., עמ' 50 שורה 29). דא עקא, נ.ב. המשיכה להתקשר אל א.ח. גם בשבועות שלאחר מכן, בתחינה לקבל תמונה של ד.ח. וליצור קשר ישיר עם המשפחה המאמצת, היות ולפי דבריה גם לאחר אישורה של א.ח. נותר בליבה חשש שמא אין מדובר במשפחה הנכונה (עדות נ.ב., עמ' 86, שורות 2-3, 5, 29-30).

מעורבות רשויות הרווחה לאחר יצירת הקשר

10.                  בעקבות פניית נ.ב. לא.ח., הודיע יע.ח. לרשויות הרווחה כי המשפחה הביולוגית יצרה קשר עם אחותו, וביקש סיוע. בהמשך לכך, העובדת הסוציאלית לפי חוק האימוץ שעמדה בקשר עם המשפחה הביולוגית, גב' בן ארי, התקשרה לנ.ב., וכך העידה נ.ב. על דבריה של העובדת הסוציאלית: " היא פנתה בכעס. אמרה לא ליצור קשר עם אותה משפחה. אפילו לא הזכירה את שמה ואמרה מבקשת שתגיעי אלינו למשרד" (עדות נ.ב., עמ' 87 שורות 4-5. ראו גם עמ' 99 שורות 29-32). נ.ב. סירבה להגיע לפגישה עמה, היות שראתה ברשויות הרווחה " אויב", כלשונה (עמ' 83, שורה 29).

11.                  על רקע שיחות הטלפון החוזרות ונשנות בין נ.ב. וא.ח., אשר בינתיים אף גרמו למעורבות של אישה נוספת בסוד העניין (גב' א.ד.), שניסתה לתווך בין שתי המשפחות, המאמצת מזה והביולוגית מזה, הבין יע.ח. כי העניין לא ידעך או יעלם מאליו, כפי שקיווה, והסכים לשוחח בעצמו עם נ.ב.. בשיחתם הטלפונית, סיפר לה כי מצבו של ד.ח. טוב, וביקש כי נ.ב. תפנה לרשויות הרווחה, ולא תתקשר לישיבה בה למד ד.ח. באותה עת, או תגיע לשם. במקביל, ניסו ההורים המאמצים יע.ח. וי.ח. לדבר אל ליבו של ד.ח. על מנת שיסכים לפגוש את משפחתו הביולוגית, אך ד.ח. סירב (עדות יע.ח., עמ' 54, שורות 3-4). בעצתה של העובדת הסוציאלית שעמדה בקשר עם המשפחה המאמצת, גב' נמרוד, נקבעה לבסוף פגישה במשרדי הרווחה, ביום 11.5.2009, בהסכמת ד.ח., בין ההורים המאמצים לבין ההורים הביולוגיים, אותה אתאר בהמשך. עוד יצויין, כי על רקע האירועים ולקראת הפגישה המיועדת בין ההורים, פתח ד.ח., ביום 9.5.2009, לפי הצעת העובדת הסוציאלית, את תיק האימוץ, קרא את תוכנו ואת המכתבים שהונחו בו.

הגעת א.צ. לישיבה, ופגישה בין המשפחות בבית XXX

12.                  עוד לפני מועד הפגישה האמורה ולפני פתיחת תיק האימוץ ע"י ד.ח. הגיע האח הביולוגי א.צ. ביום 3.5.2009 (יום הולדתו של ד.ח.) היישר אל הישיבה בה למד ד.ח., עם בן לוויה, ללא כל התראה או הודעה מוקדמת, וחיפש את ד.ח.: "חיפשתי אותו רציתי לראות הייתי סקרן ללא קשר לתיק האימוץ" (עדות א.צ., עמ' 108). א.צ. הינו גבר חילוני, הגיע לישיבה בלבוש חילוני טיפוסי, ומייד משך אליו תשומת ליבם של הנוכחים. יצויין, כי ישנו דמיון חיצוני, ניכר לעין, בין ד.ח. לבין א.צ.. ד.ח., שבאותה עת כבר היה מודע לכך שבני משפחתו הביולוגית מנסים לאתרו, בעקבות שיחות נ.ב. עם א.ח., נמלט בריצה מן הישיבה עם הגעת א.צ. לשם, ולא הסכים לפגשו. בעדותו סיפר ד.ח.: " כשא.צ. הגיע לישיבה, מרוב הסחרחורת שקיבלתי, כמעט התעלפתי... הייתי עם חברים, פתאום עניין כזה מופיע, הייתי בלחץ. העניין הכי סודי ושמור אצלי שפתאום ככה מתפוצץ" (עדות ד.ח., עמ' 29 לפרוטוקול).

13.                  ביקור זה עורר את סקרנות הנוכחים, אשר החלו שואלים שאלות ומתעניינים במי ובמה מדובר, ולדברי א.צ. : "שאלו אותי הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח כנראה ששמו לב לדימיון..." (שם). לעניין זה, חשיבות יש לעדות מר מ.נ, תלמיד בישיבה, אשר סיפר על הלך הרוח בישיבה לאחר ביקורו המסקרן של א.צ.. לדבריו, הועלו השערות כי מדובר באחי-ד.ח. עקב הדמיון החיצוני הרב ביניהם (עדות מ.נ., עמ' 61, שורות 17-18). מ.נ. אף העיד על שיחות טלפון שהגיעו לישיבה ביוזמת מי מבני המשפחה הביולוגית (עדות מ.נ., עמ' 58); לדבריו, זמן קצר לאחר ביקור א.צ. סופר לו כי אישה בשם נ.ב. התקשרה לישיבה, שוחחה עם אחד התלמידים, ציינה כי ד.ח. מאומץ, ואמרה כי היא אחותו הביולוגית (עדות מ.נ., עמ' 62). נ.ב. הודתה בעדותה (עמ' 100 שורות 17-18), כי אמנם התקשרה לישיבה, ובכך מחזקת את עדות מ.נ. (נ.ב. ציינה ששוחחה עם רב הישיבה, בעוד מ.נ. סיפר שהיא שוחחה עם אחד התלמידים, א.א. שמו. מהימנה עליי בנקודה זו גרסת מ.נ., אשר נתמכה בעדות דומה מפי ד.ח.). עוד הוסיף מ.נ. וסיפר (עמ' 58): " היו דיבורים בישיבה מי הגיע ולמה. נודע לי לאחר מכן שהיו טלפונים לישיבה. שמחפשים את ד.ח.... מלא בחורים אומרים התקשרו ממשפחה אחת ורוצים את ד.ח.... כל פעם שם אחר... בטלפון סיפרו. הכפישו אותו בישיבה. אמרו שהם משפחה ביולוגית שלו, אני אחות ביולוגית שלו... כל הבחורים שאלו אותי אם אני יודע אם ד.ח. מאומץ".

בהמשך הוסיף מ.נ. כי עד להתרחשויות המתוארות, הוא, בדומה ליתר התלמידים, כלל לא ידע שד.ח. מאומץ (עמ' 59):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ