אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת תביעה לביטול רישום הבן כבן ממשיך

קבלת תביעה לביטול רישום הבן כבן ממשיך

תאריך פרסום : 23/07/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
11744-07-13
25/06/2017
בפני השופטת:
ג'מילה ג'בארין כליפה

- נגד -
תובעים:
1. פ.ד.
2. א.ש.
3. ש.ס.
4. ל.ד-ח
5. י.ש-ד.
6. פ.ד.

עו"ד פרי איקו ואח'
נתבעים:
1. ד.א.
2. ג' - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
3. הסוכנות היהודית לא"י
4. רשות מקרקעי ישראל

עו"ד יואל הלל ואח'
פסק דין
 

 

זוהי תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו מינוי הנתבע מס'1 כ"בן ממשיך" במושב ג', מבוטל.

 

רקע עובדתי

1.התובעת מס'1 פ.ד. (להלן: "האם") ובעלה המנוח ש.ד. ז"ל , היו בעלי זכויות במשק מס' XX במושב ג'- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ( להלן: "המשק") . בשנת 2001 נפטר הבעל ש' ז"ל, ובהמשך, הועברו הזכויות במשק על שם פ'.

 

2.לבני הזוג מספר ילדים, התובעים מס'2-6 והנתבע מס'1( להלן: הנתבע) .

 

3.הנתבעים מס' 2-4 הינם צדדים לחוזה שכירות תלת צדדי- החוזה המשולש החל על המשק נשוא תביעה דנן, שנערך בין מנהל מקרקעי ישראל-המשכירה-(הנתבעת מס'4) , הסוכנות היהודית לא"י המיישבת-–(הנתבעת מס3) – ג' –מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ- האגודה-כבעלת זכויות בר רשות-(הנתבעת מס'2); העתק מחוזה משולש מתאריך 12/2000 צורף כנספח יג לתביעה).

 

4.ב15/3/1984 חתמו ההורים פ' ו- ש.ד. על טופס "הצהרה והתחייבות המתיישבים" ( להלן : כתב מינוי ") ,בו הצהירו על מינוי בנם הנתבע א.ד. כבן ממשיך וכן הסכימו כי הבן הממשיך יבנה בית לגור בו בשטח המשק ; המינוי אושר ע"י הסוכנות.

 

5.בין לבין הוחלפו מכתבים בעניין בניית בית לבן ממשיך במשק.

בתאריך 17/10/84 פנה המנוח ש' ז"ל במכתב לסוכנות היהודית, ובקש לאפשר לו הסבת תכנית בנייה במשק, על שמו הוא במקום בנו א', זאת מאחר והאחרון אינו מעונין לבנות בשלב זה.

 

6.וכך היה; ההורים בנו ביתם הנוסף במשק, תוך שהם נוטלים על עצמם הלוואות משכנתא. ואילו הנתבע מס'1 לא בנה ביתו במשק אלא הוא ומשפחתו גרו- ועודם גרים, בביתם ב- XXX, כאשר הנתבע עבד והשתכר מעבודתו ב- XXX עד ליציאתו לפנסיה.

 

7.בחלוף שנים, בשנת 2013, רשם הנתבע במנהל מקרקעי ישראל את מינויו כ" בן ממשיך" מיום 15/3/1984.

 

8.לימים התגלע סכסוך בין בני המשפחה בעניין מינוי הבן הממשיך ועל רקע זאת הגישו האם וילדיה , התובעים2-6 התביעה דנן, במסגרתה עתרו לביהמ"ש להצהיר כי מיניו של הנתבע מס'1 כבן ממשיך במשק נשוא תביעה דנן, מבוטל. כן עתרו להורות, כי דבר המינוי שנרשם, ככל ונרשם אצל הנתבעים 2-4, יימחק.

 

9.בתיק נשמעו ראיות. התובעת העידה בעצמה והעידו התובעות ש.ס. ; ל' ד.ח. ,ומטעמם העידו מר י.ש. ; א.מ. , צ.פ. ו- י.ד.

הנתבע העיד בעצמו ומטעמו העידו י.ד. , פ.מ. י, צ.פ. (אחר), ג.פ. , ש.ב. .

התובעים והנתבע 1 הגישו סיכומים; התובעים הגישו סיכומי תשובה.

 

טענות התובעים-

10. התובעים עותרים לביטול מינויו של הנתבע כבן ממשיך במשק. הם מבססים את תביעתם על מספר נימוקים עיקריים.

 

11.מינוי של הנתבע כבן ממשיך נעשה אך לצורך בניית בית מגורים נוסף בנחלה ולשם נטילת הלוואות משכנתא וקבלת מענקים;

על פי נוהלי רמ"י מיועד הבית השני בנחלה עבור הבן הממשיך , ועל כן נוצר צורך של ההורים להודיע מיהו הבן הממשיך אשר עבורו עתיד להבנות בית מגורים נוסף בנחלה ליד בית ההורים ולכן הם חתמו על הצהרה והתחייבו ת המתיישבים ביום 15/3/1984( נספח ג' לתביעה).

 

12.תחילה ניתן ע"י הסוכנות אישור עבור בניית בית לבן הממשיך מיום 17/8/1984 , אולם לאחר פחות מ- 3 חודשים , בתאריך 17/10/84 כאשר נוכח האב כי אין בכוונתו של בנו הנתבע לבנות בית מגורים בנחלה, הודיע האב על כך לסוכנות תוך שהאב מחתים את בנו על גבי אותה הודעה כי הנתבע אינו בונה ביתו בנחלה ומסכים כי תוכנית הבנייה תוסב על שמו של האב במקום שמו של הנתבע. לשיטת התובעים יש לראות בהודעה זו של האב המנוח ובהסכמת הנתבע, כהודעת ביטול מינויו של הנתבע מס'1 כבן ממשיך והודעת ויתור של הנתבע על מינויו כבן ממשיך.

 

13. הנתבע לא בנה ביתו ולא עבד כלל במשק. ההורים נאלצו להעביר ולבצע את כל הליכי בניית הבית על שמם ובכספם , תוך שהם נוטלים הלוואת משכנתא גדולה שהכבידה עליהם מאוד, ללא כל סיוע ועזרה מצד הנתבע.

 

14. עוד טוענים התובעים כי הצהרות והתחייבויות ההורים והנתבע מיום 15/3/1984 הינן הדדיות. בדומה להורים גם הנתבע הצהיר והתחייב בכתב כי הוא מסכים להצהרת הוריו לפיה הוא יבנה ביתו ויגור בשטח המשק, הוא יחזיק בבית ובמשק והוא יתקבל ע"י האגודה כמועמד להתיישב במשק . אולם משלא קים הנתבע אחר חובותיו להוריו ולמשק , בטלה מעיקרה הצהרה והתחייבות זו.

התובעים מפנים לפסיקה בעניין קיומו של תנאי מכללא לגבי בן ממשיך בדבר דאגה וטיפול הבן הממשיך בהוריו.

 

15.התנהלות הנתבע מ1984 ועד היום , לאורך כ-30 שנים , מעידה יותר מכל כי הנתבע לא היה בן ממשיך מעולם ולא התכוון מלכתחילה להיות כזה- ולכן מינוי בטל מעקרו ואינו קיים עוד; הנתבע לא בנה ביתו במשק, לא עבד במשק, לא עסק בחקלאות, לא השקיע כספים במשק ולא התפרנס מהמשק , אינו חבר באגודה השיתופית ג'ולא קשר עצמו למשק בכלל. אלא מה? הוא בנה חיים משלו ושל משפחתו מחוץ למשק בעיר XXX שם קבע מרכז חייו והתגורר במשך עשרות שנים , כאשר עבד ב- XX במשך עשרות שנים עד ליציאתו לפנסיה.

כן הנתבע לא תמך בהוריו ,לא טיפל בהם ,לא דאג למחסורם ולא הסדיר תשלום חובות המשק , להפך, הוא הפנה עורף להורים והתנכר להם בשעותיהם הקשות ביותר.

 

16.המשפחה ובמשך כל השנים לא ראו בנתבע כבן ממשיך.

רק לאחר שנתגלע סכסוך בין הצדדים והנתבע סירב לבקשת התובעים לתמוך באם, הוא הודיע להם כי יש לו "פתק" שהוא בן ממשיך במשק, ובעקבות כך פנתה האם לסוכנות ב2012 ובקשה לברר האם אכן רשום הנתבע בן ממשיך במשק.

רק אז ובסוף חודש 4/2013 מיהר הנתבע ופנה לרמ"י ובקש לרשום את המינוי מיום 15/3/84 .

 

17. התובעת רשאית, מכוח סעיף 5 לחוק המתנה, לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה לנתבע שעה שמינתה אותו לבן ממשיך וזאת בשל התנהגותו המחפירה כלפי הוריו / אמו ,

חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של האם והנתבע לא הסתמך על מיניו כבן ממשיך, ולא שינה מצבו בהסתמך על התחייבות ההורים משנת 1984 .

 

18.שיקולי צדק , הגינות ותום לב, אינם מתיישבים עם התנהלותו של הנתבע, ודורשים ביטול מינויו כבן ממשיך.

 

טענות הנתבע מס' 1-

19.הנתבע , הבן הבכור , מונה כבן ממשיך לכל דבר וענין, הוא כיבד הוריו וטיפל בהם, הוא סייע להם בעיבוד המשק, אין כל עילה להורות על ביטול המינוי ודין התביעה להידחות.

 

20.מינוי הנתבע כבן ממשיך הנו מתנה שהושלמה ולא "התחייבות לתת מתנה" . משכך סעיף 5 לחוק המתנה וטענות התובעים בעניין זה , אינן רלוונטיים כלל. במצב זה כאשר עסקינן במתנה שהושלמה, אין כל תוקף להודעת ביטול מתנה הנשלחת לאחר מכן או לניסיון לחזרה ממנה בכל דרך שהיא.

המתנה בה עסקינן, הוענקה לנתבע ע"י האב ולא ע"י האם בלבד; המנוח לא חזר בו מהמתנה שנתן בחייו; משכך התובעים לא יכולים לחזור בשם המנוח ממתנה שנתן, אף מנועים מלטעון בשמו להתנהגות מחפירה כלפיו.

 

21.גם בהנחה שמדובר בהתחייבות לתת מתנה הרי לא מתקיימים התנאים לחזור מההתחייבות; ההורים חתמו על כתב המינוי הכלולה בו במפורש הצהרה בלתי חוזרת שמשמעה לענין סעיף 5(ב) לחוק המתנה הינו וויתור על זכות החזרה; התובעת מנועה מלחזור בה מכוח סעיף 5(ב) לחוק בשל העובדה שהנתבע שינה את מצבו בעקבות המינוי; גם סעיף 5(ג) לחוק אין בו להושיע לתובעים שכן לא חלה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת; בנוסף הנתבע דוחה כל טענות התובעים להתנהגות מחפירה מצדו, להפך, לשיטתו, הוא כבד הוריו, דאג להם וטיפל בהם , עזר להם ככל שנדרש לרבות בכספים, בקניות ובסידורים.

הנתבע דוחה טענות התובעים כי הוא אשר דרדר מצבם הכלכלי של ההורים , סיבך אותם וברח מאחריות , בעקבות אי קבלת המשכנתא לבניית הבית על ידו; לשיטתו, בשל היותו רווק ,הבנק אישר משכנתא נמוכה מאוד שלא הספיקה לבניית בית ולכן בעצה אחת עם הוריו הוחלט כי הם יבנו בשלב זה , והוא כבן ממשיך יבנה בשלב מאוחר יותר לאחר שייהרס בית המגורים הישן . מה גם שהנתבע היה ערב למשכנתא. כן לדידו, הסיבה האמיתית לירידה במצבם הכלכלי של ההורים ושל מושבנקים רבים אחרים , הוא המשבר בחקלאות של שנות ה80 .

עוד טוען הנתבע כי , מצבם הכלכלי של ההורים , לא היה קשה עד חרפת רעב, כפי שניסו התובעים להרשים ; כן מצבה הכלכלי של האם כיום אינו בכי רע שכפי שמתארים התובעים; לאם יש הכנסות ממקורות שונים (ביטוחים, קצבת זקנה, הכנסות מחכירת האדמות, הכנסות מהשכרת בית במגורים הישן וכו') וכי אין לה כיום הוצאות משכנתא, מיסים לאגודה. כאשר ילידה לרבות הנתבע ,עד לאחרונה,- מסייעים במימון המטפלת.

 

22.אין יסוד לטענת התובעים כי המכתב מ17/10/84 (נספח ז לתביעה) מהווה ביטול מינוי בהסכמת הנתבע . לשיטת הנתבע לשון המסמך ברורה לפיה נתבע נותר בן ממשיך. אין לייחס למסמך זה פרשנות אחרת.

 

23.מינוי הנתבע כבן ממשיך נעשה מתוך כוונה והבנה כי אכן הוא יהיה הבן הממשיך בנחלה , ואין יסוד לטענת התובעים ה"פוסט קלאסית" כי כוונת המינוי הייתה אך לצורך בניית הבית; טענה שהינה בגדר טענה לחוזה למראית עין.

לשיטת הנתבע, ההורים חתמו על טופס מינוי "בן ממשיך" כאשר לשונו של טופס זה ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים ,ואין כל דרך לפרש לשון מסמך זה, כמלמדת על הסכמה לבניית בית לבד; התובעים חתמו על טופס זה בפני נציג הסוכנות –י.ב. , וזאת על מנת להבטיח כי החותמים מבינים היטב על מה חותמים.

 

24.אין יסוד לטענת התובעים כי כתב המינוי הנו בגדר התחייבות הדדית שמביאה לבטלות המינוי ,במידה והבן הממשיך לא מקיים חובתו.

מדובר בהרחבת חזית אסורה . בנוסף, גם אם מדובר בחיובים הדדיים , עדיין אין יסוד לטענה כי אי קיום "חיוב הדדי" מביא ל"בטלות מעיקרה", סעיף 43(א)(3) לחוק החוזים , קובע כי אין באי נכונות לקיים חיוב הדדי בכדי להביא לבטלות החיובים. בנוסף, במסמך מ17/10/84(נספח ז לתביעה) נקבע מפורשות כי בהסכמת הצדדים נדחה קיום "החיוב ההדדי" הנטען , למועד עתידי בלתי מוגדר. מה גם שהאם היא זו שמונעת קיום החיוב ההדדי הנטען, בעוד שהנתבע מצהיר על רצונו ל קיים אותו.

 

25.אין יסוד לטענה ה"פוסט קלאסית" לפיה יש להקים קונסטרוקטורה של תנאי מפסיק מכללא בעניין מינוי בן ממשיך .

 

26.הנתבע דוחה כל טענות התובעים בעניין העדר מגורים בנחלה/העדר עבודה בנחלה , העדר חברות באגודה ו/או העדר תשלום למשקם, המביאים כביכול לבטלות המינוי ; הוא מפנה בענין זה –במישור המשפטי- לתמש (טב') 34371-08-11‏ ‏ א.א נ' ש.א.

כן לשיטתו גם ברמה העובדתית אין לטענות אלה שחר:

א.הנתבע כן עבד במשק, ואף יצא מעבודתו ב- XXX לסייע בעבודות המשק . הנתבע אף ניסה לחזור לעבד את המשק לאחר פטירת האב, אך אמו סירבה לאחר שהעדיפה להחכיר האדמות לצד ג , והיא למעשה חיסלה את החקלאות במשק מסיבות כלכליות .

ב.ההורים בנו את הבית החדש כאשר הבית הישן נותר על כנו. בהמשך לאורך כל הדרך בקש הנתבע לבנות במקום הבית הישן אך האמא סירבה לאפשר לו להרוס את הבית הישן ולבנות במקומו את בית מגוריו כבן ממשיך וזאת בעיקר משיקולים כלכליים , שכן היא השכירה –ועודנה- את הבית הישן כבר משנות ה90; בכל מקרה, הנתבע גר ב- XXX , מרחק 10 דקות נסיעה מהמשק והיה מגיע בתדירות גבוה לעבודות במשק ולסייע להורים.

ג.חברות באגודה: אין כל דרישה לחברות באגודה במסגרת מינוי בן ממשיך.

 

27. האם וכל המשפחה, ידעו על מינויו של הנתבע כבן ממשיך ובמשך 30 שנים לא היה ערעור על כך. אולם בשנת 2013 נתגלע סכסוך בין הנתבע לאחיות אשר גמרו אומר להביא לביטול מינוי הנתבע " כבן ממשיך, והפעילו לחץ על האם המבוגרת להגשת התביעה.

התובעים אף לא בחלו באמצעים על מנת להציג מצב שקרי עד כדי איומים והשפעה אסורה על עדים מהמושב .

 

עמדת הנתבעות 2-4:

28.הנתבעים אינם צד לסכסוך המשפחתי , הם משאירים את ההכרעה בעניין לשיקול דעת בית המשפט ויכבדו כל החלטה שתינתן בהתאם לנוהלים שלהם.

הנתבעת 4 -רמ"י הפנתה לנהלים בעניין הוראת אגף חקלאי מס55, וכן לנוהל באי פיצול נחלות חקלאיות.

 

מצב משפטי

מהות הזכויות במשק

29.המשק נשוא התביעה, מהווה חלק ממשבצת המקרקעין של מושב ג'-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה ו/או מושב גדיש); הזכויות במושב ג' במושבים רבים אחרים בישראל, מוסדרות בחוזה שכירות –משבצת תלת-צדדי, אשר נחתם מעת לעת. (להלן:החוזה המשולש");

הצדדים לחוזה המשולש נשוא התביעה , הם מנהל מקרקעי ישראל-המשכיר, הסוכנות היהודית לא"י (המיישבת") ו- ג' -האגודה; החוזה המשולש מסדיר את זכויות השכירות במקרקעין שבמשבצת. (ראה עותק מחוזה משולש נספח יג לתביעה).

 

30.מערכת היחסים המשפטית בין הגורמים השונים , המנהל, הסוכנות, האגודה וחבר האגודה בנויה על כך: מדובר בקרקע מדינה המנוהלת בידי המנהל, המשכיר אותה לסוכנות היהודית כגורם מיישב. הסוכנות מעניקה רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה השיתופית, והאגודה כבת-רשות מעניקה רשות שימוש לחבר אגודה בנחלה. מעמד חבר האגודה הוא כבר-רשות (השווה ע"א 1662/99 חיים נ' חיים [פורסם בנבו]).

 

31.אם כן, המקור המשפטי לבחינת שאלת עבירות זכויות במשק מצוי בחוזה המשולש. החוזה המשולש כאן מתווה שני מסלולים בקשר להעברה זכות השימוש של חבר אגודה בנחלה או חלק ממנה לאחר . האחד: קבוע בסעיף 20 ד –העוסק בהעברה של זכות השימוש במשק בחייו של חבר האגודה והשני- סעיף 20 ה- העוסק בהעברת זכות השימוש בנחלה לאחר פטירתו של חבר אגודה, לבן זוג או "לבן ממשיך".

 

32.הגדרת בן ממשיך-

בתקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 הוגדר:

"בן ממשיך" – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר".

 

33.הפסיקה התייחס ה לפעולות ברי רשות במשק לקביעת בן ממשיך , כמו מתנה כמשמעותה בחוק המתנה- 1968, בתוך זה אבחנה הפסיקה האם מדובר במתנה שהושלמה או שמא מתנה שטרם הושלמה (התחייבות לתת מתנה) ׁתמש 50500/99‏ ‏ א. ל נ' צ. ל;ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4) 385, תא(נצ') 1202/01 חסן נ' חסן, פורסם באתר נבו).

 

34.סעיף 4 לחוק המתנה התשכ"ח 1968 מכיר באפשרות מתנה על תנאי או מתנה בחיוב.

 אולם, "אין חוק המתנה קובע את דיניו של אותו תנאי. בעניין זה יחולו הוראות חוק החוזים (חלק כללי)התשל"ג 1973, המבחינים בין תנאי מתלה לבין תנאי מפסיק, והקובעים, כי "חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק)" (סעיף 27 (א). כאשר עניין לנו בחוזה מתנה ובו תנאי מתלה, אין לחוזה המתנה תוצאות משפטיות, כל עוד לא נתקיים התנאי. כאשר עניין לנו בחוזה מתנה ובו תנאי מפסיק, חוזה המתנה תופס לכל דבר ועניין, אך עם התרחשות התנאי, חדל החוזה מלהתקיים ... ודוק: בהתקיים התנאי המפסיק, אין חוזה המתנה מופר, ואינה נולדת זכות הביטול. בהתקיים התנאי המפסיק, החוזה חדל מלהתקיים"."(ע"א 495/80 ברקוביץ [פורסם בנבו]

 

35.כאשר עסקינן בהתנייתה של מתנה יש צורך זו תהא מפורשת וגלויה גם למקבל המתנה, יחד עם זאת יש נסיבות שמהן ניתן ללמוד על קיום תנאי מכללא (השווה תמש (כ"ס) 14900/07 ‏שרה שעתל נ' עמרם שעתל, והפסיקה שם).

 

דיון והכרעה-

36.השאלה המצריכה הכרעה : מה הוא טיב ,מהות והיקף הזכויות של "בן ממשיך" אותם ביקשו ההורים להעביר לנתבע , במינויו כבן ממשיך? והאם יכולה האמא לבטל העברה זו?

הצדדים החליפו טענות ומעונות שונות בשאלת סיווג מתנה זו, האם מדובר בהתחייבות לתת מתנה, במתנה מוגמרת או שמא במתנה על תנאי? כאשר עיקר המחלוקת נסב סביב השאלה האם מדובר במתנה על תנאי.

 

37.בכדי להכריע בשאלת מהותו של החוזה, האם מדובר במתנה או בהתחייבות לתת מתנה או שמא במתנה על תנאי או עם חיוב, יש לבחון את חוזה ההתקשרות בין הצדדים ולהתחקות אחר אומד דעתם וכוונתם של הצדדים, כפי שניתן ללמוד מתוך , החוזה ,נסיבות העניין וכן מדברי בעלי הדין עצמם ומהתנהגותם לפני הענקת המתנה ואחריה.(השווה ע"א 8704/99‏ בן ציון נ' ההסתדרות הכללית של העובדים, פ''ד נח(1) 120, עא 1284/92‏ ‎ ‎א' רתם‏‎ ‎נ' מ' רתם‏, פ''ד מט(5) 257), ( עא 5187/91‏ ‎ ‎יוסף מקסימוב‎ ‎נ' תמרה מקסימוב, פ''ד מז(3) 177.

 

38.לאחר שבחנתי את כלל חומר הראיות שהוגש בפני לרבות טענות הצדדים, עדויותיהם, התנהלות הצדדים עובר להענקת המתנה, בזמן הענקת המתנה ולאחריה , הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר במתנה על תנאי מכללא מפסיק- מינוי הנתבע כבן ממשיך בתנאי שהוא יבנה ביתו במשק ,יתמוך בהוריו, ויהיה לצדם, ידאג לצרכיהם וגם לצרכי המשק - וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

 

39.לפי סעיף 25(א) לחוק החוזים חלק כללי התשל"ג 1973 ,חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. נקודת המוצא בפרשנות הסכם היא לעולם לשון ההסכם. לשון ההסכם הינה נקודת המוצא לפרשנות ההסכם אך אינה נקודת הסיום, כשהמטרה הסופית הינה קביעת אומד דעתם של הצדדים על פי לשון ההסכם ועל פי נסיבות העניין החיצוניות לו. (ע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נגד קרן קיימת לישראל )

 

40.על מנת להתחקות אחר כוונתם של ההורים מהענקת זכויות "הבן הממשיך" לנתבע ,יש לבחון תחילה את כתב מינוי "הבן ממשיך" .

בתאריך 15/3/84, חתמו ההורים, פ' וש.ד. , על פי טופס "הצהרה והתחייבות המתיישבים" (נספח ג1 לכתב התביעה- להלן: "כתב המינוי") לפיו ממנים באופן בלתי חוזר , את בנם א' כבן ממשיך במשק, כן מסכימים באופן בלתי חוזר כי הבן הממשיך הנ"ל יבנה בית לגור בו בשטח המשק .

על גבי אותו כתב מינוי נמצא "הצהרת והתחייבות הבן הממשיך" במסגרתה מבקש ומסכים הנתבע להיות בן ממשיך במשק , וכן מסכים "לכל האמור בהצהרה ובהתחייבות הבלתי החוזרת הנ"ל של הוריו המתיישבים במשק הנ"ל.

בתאריך 28/3/84 נחתמה המלצה ואישור האגודה –גג'דיש, כן בתאריך 17/5/84 נחתם אישור הסוכנות היהודית .,כפי שמופיע על גבי כתב מינוי זה .

בטופס התחייבות למינוי בן ממשיך זה, התחייבו הצדדים כדלקמן:

"..מצהירים בזאת, כי בהתאם להסכם עם בנינו ד'א' ...קבענו אותם באופן בלתי חוזר כבן ממשיך במשק הנ"ל ...אנו מסכימים באופן בלתי חוזר כי הבן הממשיך הנ"ל יבנה בית לגור בו בשטח המשק הנ"ל בתנאים המקובלים ו/או יהיו מקובלים אצלכם ו/....

....ברור כי הבן הממשיך הנ"ל יחזיק בבית המגורים במשק שיבנה כאמור .."

על גבי אותו כתב מינוי נמצא "הצהרת והתחייבות הבן הממשיך" במסגרתה מבקש ומסכים הנתבע להיות בן ממשיך במשק , וכן מסכים : "לכל האמור בהצהרה ובהתחייבות הבלתי החוזרת הנ"ל של הורינו המתיישבים במשק הנ"ל".

פרשנות רגילה ופשוטה להסכם הנ"ל או לכתב המינוי , היא : קיים תנאי לפיו כנגד הענקת זכויות בן ממשיך, הבן המקבל, יבנה בית בנחלה ויגור בו ליד הוריו, שכן נרשם במפורש:

"ברור כי הבן הממשיך הנ"ל יחזיק בבית המגורים במשק שיבנה כאמור ..", כך שהכוונה לא רק שייבנה בית עבור הבן הממשיך אלא שהבן הממשיך הוא זה שיחזיק בבית, קרי יגור בו.

 

41.על כוונת הצדדים במינוי הנתבע כבן ממשיך ועל התנאי העומד בבסיס מתנת בן ממשיך, ניתן ללמוד מעדות האם עצמה.

 

א.האם נשמעה פעמיים; פעם נגבתה עדותה כעדות מוקדמת בתאריך 8/1/14 ופעם שנייה –לאחר קביעת התיק לשמיעת ראיות- בתאריך 4/12/14 .עו"ד פרי הסביר , כי עדה זו אינה יודעת קרוא וכתוב, ומשכך לא חתמה על תצהיר , כאשר היא הצהירה שכל מה שכתוב בכתב התביעה נכון .(עמ'8/1/2014 ש18-21)

 

ב.התובעת ילידת 1937, אינה קוראת ואינה כותבת עברית אך כדבריה "יש לי חוכמת חיים"(עמ'2ש24). האם ובשים לב לגילה הרם, הותירה בי רושם חיובי אמין ומהימן במיוחד. התרשמתי כי מדובר באישה דעתנית, עצמאית, חזקה ומעורה בפרטים. ומודעת בנקל למתרחש סביבה . היא השיבה בפשטות ובכנות ,בספונטניות ותוך אמונה בצדקתה היא.

 

ג.מעדותה של האם התרשמתי כי להבנתה, מינוי הנתבע דווקא כבן ממשיך, לא היה לחינם, אלא מינוי זה היה מותנה, וכמניע לו, בעיקר בכך שהבן הממשיך יבנה את ביתו במשק לידם, בנוסף לציפייה כי זה יטפל וידאג להם:

האם הסבירה בחקירתה המוקדמת את עמדתה בעניין מינוי הבן הממשיך ולפיה- הם , היא ובעלה המנוח, מינו את א' כבן ממשיך מתוך כוונה והבנה כי הוא יבנה בית לידם, יטפל בהם וידאג להם, אך הוא לא בנה ולא טיפל ;ראה עדותה המוקדמת של האם( עמוד 2 שורה 28-29):

"ש.לפני הרבה שנים הודעתם ש- א' הוא בן ממשיך, מדוע עשיתם זאת?

ת.חשבנו שהוא יבנה בית ו הוא יטפל בנו אבל לא טיפל בנו ולא בנה בית".

(ראה גם עדותה עמ'3ש3, עמ'11 ש6-14, עמ'16ש11 ).

 

וכשנשאלה:

"ש.כאשר כתבתם לסוכנות לפני 30 שנה , אם א'היה משלם ובונה את הבית הכל היה בסדר?

ת.אם היה בונה ומטפל בנו הכל היה בסדר שהוא יהיה בן ממשיך"(עמ'20ש6-7)

וכן:

"ש.אז למה לפני 30 שנה את ובעלך רשמתם ורציתם שהוא יהיה בן ממשיך?

"ת.כי חשבנו שהוא יגור לידינו והוא יטפל בי"(עמ'27ש7-9)

וכן:

"ש.מי מהם את רוצה שיבוא ויגור במשק? למי את רוצה לתת את המשק אחרי 12- שנים?

"ת.מי שישמור אותי ויהיה טוב איתי ויטפל בי, אני אתן לו"(עמ'29ש21-22

 

 

ד.מכלל עדותה של האם התרשמתי עד כמה שהיא התאכזבה מהנתבע שלא בנה ביתו במשק, וגם לא טיפל בהם כראוי . האם הדגישה לאורך עדותה כי לא רוצה את א' כבן ממשיך ,הוא לא בנה ביתו במשק ולא טיפל בהם. ולהבנתה הוא לא היה "בן ממשיך".

 

42.חיזוק לכוונת ההורים ולגרסה כי בבסיס המתנה של בן ממשיך קיים תנאי נמצא בעדויות התובעות מס2-3, הבנות ש' ו- ל' ;

א.ש',ילידת 1959, נישאה בשנת 79 ויש לה 2 ילדים; התגוררו במושב מ.ש. , מרחק 10דקות נסיעה מבית הוריה במושב ג'.

ש'הגישה תצהיר מפורט מתאריך 29/6/14 ,עליו נחקרה בפניי; עדה זו הותירה בי רושם כללי חיובי ומהימן; אמנם עדותה הייתה נגועה לעתים בסמני שאלה כאלה ואחרים ואולי אף בהגזמה אך אין בכך כדי לערער מהימנותה ואמינות גרסתה.

מעדות ש' ניתן ללמוד על כוונת ההורים בעת רישום הנתבע כבן ממשיך:

"ש.בשנת 1984 לפריזט הזה אבא ואמא מחליטים לרשום בן ממשיך?

"ת. חשבו שאולי הוא יבנה את ביתו, אולי יעבד את המשק אולי יטפל בהורים והוא לא עשה כלום" (עמ'61ש4-6).

דברים אלה מלמדים כי בבסיס המתנה יש תנאי; זו לא מתנה חינם!

 

ב.ל' ילידת 1961, למדה בכפר הנוער מגיל 12-18 בתנאי פנימייה; בהמשך למדה באוניברסיטה ,היא נישאה בשנת 1985 ויש לה 3 ילדים, התגוררו ב- XXX , כיום עובדת כ- XXX במחוז דרום .ל' הגישה תצהיר מתאריך 24/6/14 ונחקרה עליו בפניי; גם עדה זו הותירה עלי רושם אמין וחיובי ; מסרה עדות ברורה סבירה ,כך גם יש בעדות ל' כדי ללמד על תנאי בבסיס מינוי הבן הממשיך:

"ש. אבא התכוון ש- א' יבנה וזה יהיה בית שלו, יגורו איתו ולאחר מכן ימשיך לגור בבית הזה כלומר אבא ראה את א' כבן ממשיך?

"ת. בודאי שהוא ציפה לכך שאם הוא יבנה את הבית הוא יהיה בן ממשיך"(עמ'76ש20-22).

 

43.גם בחינה רחבה יותר של נסיבות העניין ובחינת הרקע העובדתי הרלבנטי להליך מינוי " בן ממשיך" מחזק ותומך במסקנה כמפורט לעיל ,כי הענקת הזכות של בן ממשיך היה בתנאי שהנתבע יבנה את ביתו ויגור במשק ליד ההורים.

מהמסמכים שהוצגו לתיק עולה כי ,לאחר שנחתם כתב מינוי "הבן הממשיך " מיום 15/3/1984 ע"י ההורים , ההתנהלות התמקדה סביב שאלת בניית הבית הנוסף של הנתבע -הבן הממשיך, דבר המעיד על מרכזיות וחשיבות ענין זה גם מבחינת המנוח ש'ז"ל. בתוך זה הוחלפו מכתבים ואישורים להסדרת בניית הבית הנוסף:

א.לאב המנוח ש'ד' נשלח מכתב מתאריך 17/8/84 מטעם הסוכנות היהודית , (נספח ג2 לתביעה), בדבר אישור מינוי הבן הממשיך א' ב17/5/84. במכתב זה צויין :

"להלן הפרטים אודות בן ממשיך שאושר על ידינו בכפוף לתנאים שבאישור הסוכנות היהודית...... עליכם לפנות לאגף בנייה כפרית במשרדי הבינוי והשיכון על מנת לברר זכאותכם לסיוע בבניית הבית לבן/בת הממשיך".

 

ב.בתאריך 24/7/85 פנה האדריכל מר א. סבא מהסוכנות היהודית, במכתב אל מר ש'ג'-תא חוזים ובטחונות – בענין "אישור תכנית מתאריך 24/7/84, עבור בניית בית לבן ממשיך א' במשק (נספח ה לתביעה).

 

ג.בתאריך 26/7/1984 פנה המפקח ש.ג מהסוכנות היהודית , למנהל מקרקעי ישראל, למתן אישור לבניית בית נוסף עבור הבן הממשיך א' (נספח ו לתביעה).

 

44.אולם בשלב לאחר מכן, משתנים הדברים: הנתבע הבן ממשיך, לא בונה ביתו במשק, ובמקומו בונים ההורים בית משלהם ולשם כך בוצעה הסבת תכנית בנייה:

א.בתאריך 17/10/84 פנה המנוח ש'ד' במכתב לסוכנות היהודית –חבל צפון ,( נספח ז' לתביעה) ובקש לאפשר לו הסבת תכנית בנייה במשק, על שמו הוא במקום בנו א', כשהוא מציין : "בני א' אינו מעוניין לבנות בשלב זה". וכן כי "בני א'(בן ממשיך) יוכל לבנות את ביתו, כאשר יחליט לבנות.

על גבי מכתב זה, נמצא הצהרה והסכמה של הנתבע לאמור בו. וכרשום שם" אני הח"מ מצהיר שהבקשה הנ"ל על דעתי ובהסכמתי המלאה". (מכתב זה חתום ע"י ש'ז"ל וגם ע"י בנו א', כפי שמופיע על גביו).

 

בהקשר זה כבר ייאמר , כי איני מקבלת את טענת התובעים כי יש לראות בכתב זה כהודעת ביטול וויתור למינוי הבן הממשיך. משמעות פשוטה לאמור בכתב זה , היא בקשה להסבת תכנית בנייה, כאשר ענין מינוי הבן הממשיך נותר על כנו אז, ואין לייחס למכתב זה משמעות אחרת. יחד עם זאת, מהמכתב הזה ניתן ללמוד על התנאי העומד בבסיס מינוי הבן הממשיך ,כך שכוונת ההורים במינוי הבן ממשיך הייתה שהבן הממשיך יבנה בית במשק. ואין מדובר במינוי בן ממשיך בחינם וללא כל תנאי, שן נרשם במכתב זה במפורש: "בני א'(בן ממשיך) יוכל לבנות את ביתו, כאשר יחליט לבנות".

 

ב.בתאריך 17/10/84 (נספח ח' לתביעה) הודיעה האגודה-ג' לסוכנות היהודית , על בקשתה והמלצתה לאשר הסבת התוכנית על שם המנוח ש.ד. .

באותו מכתב צוין :

"הרעיון המקורי היה:

הבן יבנה בית –ההורים יעברו להתגורר איתו-הבית הקיים יהרס ובמקומו יבנה בית חדש ד.ש. ש'יש צו הריסה).

מאחר והבן רווק, ואינו יכול לקבל סיוע מלא ממשרד השיכון כל הרעיון נפל".

גם האמור במכתב זה , מעיד על מרכזיות שאלת בניית הנתבע את הבית הנוסף במשק.

 

ג.וכך היה: בתאריך 4/11/84 פנה האדריכל א. סבא מטעם הסוכנות היהודית למר ש.ג. –תא חוזים ובטחונות. בעניין אישור תוכנית מתאריך 4/11/84 לבנייה. כאשר באותו מכתב צוינה הערה כי "אישור זה מבטל אישור לבנית בית לבן הממשיך מיום 24/7/84 (מכתב מ4/11/84 נספח ט1-2 , ונספח י1-2 לתביעה).

בפועל: ההורים בונים ביתם במשק, ולצורך כך נוטלים הלוואות משכנתא. מול זאת, הנתבע לא בונה ביתו במשק, אלא בונה את חייו ב- XXX, שם מתגורר הוא ומשפחתו מזה שנים.

 

45.בנוסף, תנאי מכללא כאמור לעיל עולה מתכליתו ומטרתו של המושג "הבן הממשיך".

א.לעניין הגדרת בן ממשיך צוין בע"א 2836/90 אריה בצר נ' נחמה צילביץ, [פורסם בנבו] מתוך מאמרה של פרופ' ס' אוטולנגי, "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושת משק במושב עובדים" עיוני משפט ט (תשמ"ג-מ"ד) 469, 489). כי :

"..'הבן הממשיך', הלא הוא הבן שבונה את ביתו בחלקה א', ליד בית ההורים, מעבד עימם את המשק, ומצפה לכך שעם מותם, בבוא היום, יהיה הוא בעל המשק במקומם אולם על מנת שתתממש ציפייה זו, דרוש מקור נוסף, חיצוני ובעל תוקף משפטי, אשר יש בו לזכות את "הבן הממשיך" בזכויות ההורים ...".

 

ב.גם בפסיקה בסוגיית "בן ממשיך" קיימת פסיקה בה התייחס ביהמ"ש למינוי בן ממשיך כמתנה מיוחדת, מתנה בצידה תנאי מכללא מפסיק ; תנאי זה נלמד מעצמותו של המושג "בן ממשיך".

בבעמ 3996/12 ‏ ‏ פלוני נ' פלונית נקבע:

"בליבתו של הסכם בן ממשיך ניצבת מחויבותו של הבן הממשיך לדאוג למשק ולצורכי ההורה המבוגר, להתגורר בסמוך לו, לעבד את המשק ולדאוג לכל מחסורו של ההורה. אין מדובר ביצירה שיפוטית של תנאי מכללא מנסיבה חיצונית כזו או אחרת, אלא ממהות מוסד הבן הממשיך.. "

השווה גם הדברים שנקבעו בעמש (מרכז) 62373-11-15‏ ‏ ר. י נ' א.י:

"נפסק לא אחת כי מתנת בן ממשיך או מתנה להעברת זכויות במשק לאחר מיתה בדרך אחרת, הן בגדר מתנות ייחודיות. במתנות מסוג זה בוחר ,על דרך הכלל, הורה את אחד מילדיו על מנת שרכושו יעבור אליו לאחר פטירתו שלו. כך לעניין ה"בן הממשיך" נפסק כי במתנה מסוג זה מבטיח ההורה לילדו את עיקר רכושו מתוך כוונה כי ילדו יסייע לו ויתמוך בו לעת זקנתו וכן יטפל ויטפח את המשק תחת ההורה, המבקש ליהנות מפירות המשק במותר שנותיו. מתוך שכך ברור כי למתנה סייגים ותניות שונות, אשר אינן קיימות במתנות או בהתחייבויות אחרות ".

וכן בתמש (כ"ס) 14900/07 ‏שרה שעתל נ' עמרם שעתל:

"אך זאת יש ליתן על הדעת, מתנת בן ממשיך אינה מתנה רגילה. לא לחינם נותן אדם נכס יקר ערך אך ורק לאחד מילדיו, בצידה של מתנה זו וכמניע לה מונחת ציפיה לפיה מקבל המתנה יגור עם ההורה המעניק וידאג לצרכיו ולצרכי המשק גם יחד. עסקינן בתנאי מפסיק שהינו למיצער תנאי מכללא הברור לשני הצדדים - הנותן והמקבל כאחד - כבִּיעֲתָּא בְּכוּתְחָא".

 

יש לציין כי הנני מודעת לפסיקה אחרת שבמקרים אחרים עמדת בתי משפט לענייני משפחה הייתה שונה , כך למשל עמדת כב' השופט ניצן סילמן 29906-10-12‏ ‏ פלוני נ' פלוני ,גם עמדה שונה הייתה של כב' השופט זגורי בתהס (נצ') 47590-04-13‏ ‏ שבין נ' א.נ.ב.מ; תמש (טב') 17271-09-09‏ ‏ ל.ד נ' ש.ד ומצד שני עמדתו בתמש (טב') 14340-09-09‏ ‏ ש.ב נ' נ.ב., אך יש לזכור שכל מקרה נבחן לגופו.

 

ג.במקרה דנן, במצב עובדתי שנמשך עשרות שנים מאז 1984 ועד היום, כאשר ההורים , כפי שניווכח להלן, הם שבנו את הבית הנוסף במשק, חיו שם ועיבדו את המשק , מול זאת, הנתבע לא בנה ביתו במשק אלא בנה חייו מחוץ למשק, עבד ב- XXX החל משנות השמונים , התגורר יחד עם משפחתו ב- XX , ולמעשה לא הייתה לו "זיקה" של ממש למשק, הרי לבוא עתה להכיר בו כבן ממשיך מרוקן מתוכן את הייעוד ,המטרה והתכלית המונחים בבסיס של מינוי "בן ממשיך והיא הועדת הקרקע של המשק לעיבוד חקלאי כיחידה משקית אחת כאשר "הנתבע" כבן ממשיך" יוכל לגור בה ובה בעת למצות פוטנציאל הפרנסה בחקלאות, תוך שמירה על המשכיות הקיום החקלאי של המשק. במלים אחרות: אין כל נפקות ולא מתקיימת המטרה או התכלית במינוי "בן ממשיך" במשק.

 

ד.גם שיקולי צדק , הגינות ותום לב מחייבים מסקנה זו; קשה להלום מסקנה אחרת במקרה דנן, לפיה "הבן הממשיך" הינה מתנה שהושלמה שאין בצידה כל תנאי או חיוב; מצב זה מקנה ל"לבן ממשיך" עמדת כוח אשר מבחינתו מינויו לא ניתן עוד לביטול ללא קשר להתנהלותו וזאת מול ההורים המצויים בנקודת חולשה. שיקולי צדק לא מתיישבים עם מצב בו בן ממשיך העתיד לקבל את המשק, מפנה עורף להוריו , ולא בונה את ביתו במשק כפי שהתכוונו הוריו, בעצם הענקת הזכויות של "בן ממשיך".

 

 

46.עמדת הנתבע-

נוכח הנימוקים לעיל, אין מקום לקבל את עמדתו של הנתבע לפיה יש לדחות את הטענה בעניין קיום תנאי מפסיק; הנתבע בסיכומיו הפנה לפסיקה בעניין זה ; הוא הוסיף וביקר את הפסיקה אליה הפנו התובעים ; אך אין בכך כלום למקרה דנן, שכן כאמור כל מקרה יידון לגופו לפי נסיבותיו הספציפיות. בכל מקרה והעיקר, הנתבע לא הצליח להפריך טענה של קיום תנאי מפסיק;

הנתבע נחקר על תצהירו מ19/11/14. הוא לא הותיר בי רושם חיובי והתרשמתי כי עדותו "מכוונת מטרה". הוא לא הצליח לשכנע אותי באמינות גרסתו הוא , לא ידע לתת תשובות ענייניות ומשכנעות, אלא תשובותיו היו מחושבות ,לעתים מיתממות, ולעתים אחרות מתחמקות.

לדברי הנתבע, הוריו מינו אותו כבן ממשיך כי עזר להם בחקלאות ובמשק (עמ'139ש9-15) ולא בשל רצונם לבנות בית במשק (עמ'143ש12-14); מעבר לכך לא נמצא בעדותו התייחסות עניינית לסיבת המינוי, ובעיקר לגרסתו , לכך שאין כל תנאי בצד מינוי זה.

 

47.לסיכום -אני קבועת כי מדובר כאן במתנה בצידה תנאי מכללא מספיק- מינוי הנתבע כבן ממשיך בתנאי שהוא , יבנה ביתו ליד ההורים ויהיה לצדם, ידאג לצרכיהם וגם לצרכי המשק.

 

השאלה עתה האם התקיים התנאי המפסיק ?

 

48.הנתבע , יליד 1957; עד 1989 היה בבית הוריו, אז התחתן ועבר להתגורר ב- XXס (עמ'157ש20-23).לנתבע ואשתו , יש שלישייה בני 16 שנים והבכור בן 18 שנים ; (עמ'138ש10-15).

הנתבע התגייס ל- XX ב- 23/8/80 (עמ'139ש10) ,עבד 35 שנים ב- XXX עד 2012 ויצא לפנסיה (עמ'139ש1-2) אשתו עובדת ב- XXX (עמ'138ש31).

 

49.כפי שניווכח להלן, הנתבע לא בנה ביתו במשק, לא עבד את המשק , לא התפרנס מהמשק, אלא בנה חייו במישור מגורים ועבודה מחוצה לו: התגורר וחי עם משפחתו ב- XXX , ועבד והשתכר מעבודתו ב- XXX :, ולמעשה לנתבע לא הייתה זיקה של ממש למשק. וגם לא מטפל ולא דואג להוריו כפי שמצופה מ"בן ממשיך".

 

 

 

 

הנתבע לא בנה בית במשק-

50.כאמור לעיל, ב17/5/84 אישרה הסוכנות את מינוי הנתבע כבן ממשיך , והחלו החלפת מכתבים לצרכי בניית הבית של הבן הממשיך; אולם לא חלפו כ3 חודשים ואז משתנים הדברים, ותוכנית הבנייה הוסבה משמו של ה"בן הממשיך" לשמו של האב ש'ז"ל.

כך הנתבע לא בונה ביתו במשק.

הנתבע מסביר זאת כי , לא יכול לעמוד בעלויות בניית בית , ולא בתשלומי משכנתא , שכן המשכנתא שאושרה לו הייתה קטנה בסך של כ- 5000 ₪, והוא לא רצה להיכנס לחובות. (ראה עדותו עמ'140,עמ'141ש4-8).(ראה גם עמ'152ש16;(עמ'154ש16-17 ).

 

51.התנהלות זו של הנתבע , אשר לא בנה את ביתו במשק ,נתפסה כחסרת אחריות ואף "בריחה" גם אצל האם והעדים מטעמה. כך העידה האם:

"ש. כשרציתם לבנות את הבית, ..אתם אמרתם שאתם רשמתם את א' כבן ממשיך כדי

שיקבל משכנתא ותוכלו לבנות לך ולילדים בית חדש, נכו?

ת. נכון, אבל הוא ברח, לא שילם משכנתא ולא  מינהלת.

ש.אבל אתם לא כותבים שא'ברח, אלא הוא ברח והסתבר שאינו יכול לקחת משכנתא?

ת.בגלל שפחד לעבוד בשבילנו ולשמור עלינו "(עמ'17ש1-5).

 

גם ש'תיארה את התנהלותו של הנתבע "כבריחה" עת לא בנה בית ולא שילם משכנתא (עמ'64 ש27-31 עמ'61 ש26) וכדבריה :

"הוא ברח, מהרגע שהגיע נושא המשכנתא ,הרים רגלים וברח,לא רצה לבנות ולא כלום, השאיר את אבי ,ההורים לקחו משכנתא והם שילמו עד 2010 שסגרנו את המשכנתא סופית ".( עמוד 61 שורות 26-27).

וכן בהמשך:

" הוא היה צריך לבנות בית וברח. ההורים היו צריכים למנות בן ממשיך כדי שיוכלו לבנות את הבית ולקחת משכנתא , א'החליט שהוא לא רוצה לבנות וברח. ההורים לקחו משכנתא והיו צריכים להתמודד על הכל ..".(עמ'64ש28-31).

 

52.התנהלות זו של הנתבע הביאה לכך שההורים יבנו הבית תוך נטילת משכנתא לצורך כך, דבר שהכביד עליהם מאוד:

בית ההורים היה קטן (48 מ"ר) וצפוף למשפחה מרובת ילדים , והיה צורך בבית גדול יותר; כך עולה מעדותה של ל' (עמ'76 ש10-19).

ההורים בונים ביתם במשק, ולצורך כך נוטלים הלוואות משכנתא. בתאריך 8/2/85 ניתנה הסכמת הסוכנות למתן התחייבות לרישום משכנתא בסך 17,300,000 ₪ ובתאריך 9/6/85 ניתנה הסכמה נוספת למתן התחייבות לרישום משכנתא בסך של 1,100,000 ₪ (ראה נספחים יא1-2 לתביעה);

לדברי הבנות ש'ולאה, הבניה נמשכה 5 שנים!!(עמ'64 ש31 ועמ'76 ש13).

 

53.מהעדויות שהובאו בפני עולה המסקנה כי עול הבנייה ותשלומי המשכנתא רובץ על ההורים ללא עזרה של ממש מצד הנתבע.

א.האם העידה , כי היא ובעלה , בנו את הבית בו היא מתגוררת כיום, כאשר הבנות עזרו להם אך הנתבע לא (עמ'6ש14-17)(עמ'4ש10-11)(עמ39ש6-9).

בהקשר זה , התובעות ש' ו-ל' הצהירו כי הם, וגם אחים התובעים 2-3 ו5-6, עזרו בתשלומי המשכנתא. כן, התובעת ש'הצהירה כי בשנת 2010 בעקבות המלצת הבנק לסלק יתרת משכנתא בתשלום חד פעמי, היא אספה מכל האחים , ,כסף וסילקו המשכנתא, ,למעט הנתבע שלא הסכים. על כך חזרה גם בעדותה (עמד65 ש26).גרסה זו של ש'נתמכה גם בהצהרת התובעת ל' .

 

ב.הנתבע מצדו לא הוכיח כי עזר להוריו בבניית הבית ו/או בתשלומי המשכנתא:

לדברי הנתבע עצמו, הוא לא פרע המשכנתא כי הוריו לא ביקשו ממנו לעשות כן! ('עמ'156ש1-14)

לשיטת הנתבע, הוא עזר להוריו בבית, כל הכספים והחסכונות שהיו לו השקיע בבית, אם זה עבור קרמיקה, טיח וגג רעפים , ואף כאשר התחתן נטל הלוואה ונתן להם(עמ'141ש11-14)!! אולם לכך אין ראיות מוצקות וגרסתו נשארה יתומה שאין לה שום תימוכין.

הנתבע היה אך ערב למשכנתא (עמ'140ש23-33).

 

54.מקובלת עליי גרסת התובעים, כי בניית הבית ותשלום המשכנתא, הכבידה כלכלית על ההורים. מדובר גרסה הגיונית וסבירה בנסיבות אז.

א.ההורים מחזיקים במשק והם כדברי האם עבדו ב"פאלחה" "יד ביד "(עמ'9ש25-26);

אך הם הצטרכו גם להוסיף ולעבוד בעבודות נוספות כדי לממן הוצאותיהם; האם הסבירה כי, היא ובעלה, עבדו גם כשכירים (עמ'9 ש27-28),האם עבדה ב- XXX עבודת ניקיון , 14 שנים , בבית אריזה 4 שנים (עמ'6ש17-18). וכדבריה "עבדתי ביום ובלילה"(עמ'6ש18) בעלה עבד בשמירה במושב ליד (עמ'14ש10).

תימוכין לכך נמצא גם בעדויות הבנות: ש'תיארה מצב כלכלי קשה של ההורים עת נאלצו להתמודד בתשלום המשכנתא שנטלו לצורך בניית הבית במשק, והם נאלצו לעבוד בעבודות נוספות , נזקקו לעזרה כספית של ילדיהם , נזקקו לעזרה ממחלקת הרווחה דבר שפגע בכבודם ( עדות עמ'64 ש13 עמ65 ש1-9).

חיזוק לכך נמצא גם בעדותה של ל' אשר אף תיארה זאת "איזה טרגדיה הורי עברו עם המשכנתא.", ודבריהן שם מדברים בעד עצמם(ראה בהרחבה עמ'80ש23-32)

 

ב.מנגד, הנתבע לא הצליח להפריך גרסה זו של התובעים;

הנתבע הדגיש בחקירתו, כי, כשהוריו היו צעירים לא היו זקוקים לעזרה , והתקיימו בכוחות עצמם (עמ'143ש8-10((עמ'140ש3) עמ'144ש1-2) ולא היה לה מחסור, הכל היה בסדר (עמ'157ש 7-15, עמ158) לשיטתו להוריו היה כושר השתכרות מספיק להתקיים, להחזיק משק ולפרוע המשכנתא (עמ'156ש28) לדבריו אמו עבדה כמצווה ולא בשביל הכסף, ואילו אביו רצה עבודה נוספת (עמ'140ש15-21).!!

אולם עדות זו של הנתבע אינה משכנעת דיה ואינה מקובלת עליי; ולא נתמכה בראיות בכלל. דומני כי ,הצורך של ההורים לעבוד בעבדות נוספות כמפורט לעיל ,מעיד על כך שמצבם הכלכלי לא היה טוב , בלשון המעטה. ניסיון הנתבע להראות כי עבודות נוספות אלה לא קשורות במצב כלכלי, לא צלח; אין בפי הנתבע תשובה משכנעת לעבודות נוספות שביצעו הוריו.

 

55. לא הוכחה טענתו של הנתבע כי בהמשך ולאורך כל הדרך הוא בקש לבנות את בית מגוריו במקום הבית הישן, אך האם סירבה לכך משיקולים כלכליים שכן היא השכירה את הבית הישן . ( עדותו עמ'152ש31 , עמ'152 ש1-8 , עמ'151ש20).

האם הכחישה את הטענה כי הנתבע ביקש לבנות בית לידה אחרי מות האב( עמ'5ש24-32 ועמ'6 ש1) . לדבריה, אחרי שבעלה נפטר, היא בקשה שהנתבע יגור איתה ,אך לא הסכים ,אשתו גם לא רצתה (עמ'4ש12-16); בכל מקרה, היום האם לא מסכימה כי הנתבע יבוא לגור לידה ויטפל בה , זה כבר מאוחר (עמ'11ש17-18). בהמשך חזרה על עמדתה זו , והיא אף ציינה כי בעבר הציעה לו אך לא הסכים (עמ'12ש24) גם אם הנתבע מוכן היום לזרוע ולהקים המשק, לא מסכימה לכך (עמ'9ש8-11) גם בחקירתה השנייה , חזרה על דבריה אלו (עמ'27ש2-4, עמ'26ש22).

מלבד זאת, לא נמצא ראיות מוצקות לפנייה של הנתבע לגורמים במושב , לאשר בניית בית משלו במשק; טענת הנתבע כי הייתה פניה כזו למזכיר המושב ג' מר "י'" בעניין זכויות הבנייה(עמ'159ש2-7) לא הוכחה .להפך, לשיטת העד י' ( כפי שיפורט בהמשך), הוא אינו זוכר פנייה כזו, (עמ'47ש24-32 עמ'48ש1-6) וגם בתקופת עבודתו, א'לא הגיש תוכנית לבניית בית עבורו במשק (עמ'45ש2) .

 

56.לדידי, לפחות ,התקופה לאחר פטירת האב, אז נותרה האם לבד והייתה זקוקה יותר לתמיכה ועזרה, הייתה הזדמנות טובה לנתבע לבוא לבנות ולגור ליד אמו , אולם לא עשה כן; דבר המעיד גם כן על חוסר כוונה כנה מצדו לבנות ולגור במשק.

בתקופה לאחר פטירת האב, האם העידה כי בקשה מנתבע אז לבוא אך לא הסכים (עמ'25ש27); היא מוסיפה ומספרת בכאב, כי לאחר שנפטר בעלה , היא פחדה ובקשה מאשתו של הנתבע לבוא לגור לידה אך זו סירבה , וכך באה שכנה לישון איתה למשך 9 חודשים כנגד תשלום!!(עמ'6ש10)

גם מעדותם של התובעים עולה כי ,הנתבע לא בנה ולא גר לידם גם בעטיה של אשתו – שהתייחסה למשפחה באופן אחר, לא מכובד.

לדברי האם :

"למה הוא לא בא לגור לידכם?

"ת. אשתו אמרה אני לא אגור ליד ה"השלוחים" כאלה שאין לה שכל ואין להם כלום, ..."(עמ'3ש10)

כך גם הבת ש'מסרה" והוא ואשתו אמרו: "אנחנו נגור במושב של השלוכים?.."(עמ'73ש2)

מערכת יחסים זו, יש בה להוסיף ולהסביר מדוע הנתבע לא בא לגור ליד הוריו.

 

57.לסיכום: הנתבע לא בנה ביתו במשק בעת מינויי כבן ממשיך בשנות השמונים; לא הוכח גם ניסיונו לבנות בית לאחר מכן. בקשתו כיום לבנות אינה רלוונטית עוד.

 

הנתבע לא עיבד ולא השקיע במשק, לא התפרנס מכך-

58.מחלוקת עמוקה נפלה בין הצדדים בשאלת עבודת הנתבע במשק; מצד אחד התובעים טענו כי הנתבע לא עבד ולא תרם כלום למשק ומצד השני הנתבע עצמו טען כי כן עבד והשקיע במשק; כל אחד מהצדדים הפנה לעדויות מטעמו.

מכלל נסיבות מקרה דנן, מהתרשמותי מכלל העדויות והראיות, עולה המסקנה כי הנתבע לא עבד ולא השקיע במשק כ"בן ממשיך" , והכל כפי שיפורט להלן.

 

59.עדות האם –

לאורך כל חקירתה, חזרה האם פעם אחר פעם, כי הנתבע לא עבד במשק, לא השקיע בו כסף ולא עזר להם בכלום (ראה עמ'3ש21-32, עמ'4ש3-4,ש30).לדבריה הנתבע לא יודע אף לזרוע ולא יודע מה זה חקלאות (ענמ'6ש20) בהמשך חזרה ומסרה כי הנתבע לא עבד במשק וכדבריה : "הוא לא יודע מה זה פלחה" (ע13ש13-32).

אמנם בחקירתה הנגדית ניסה ב"כ הנתבע להוציא מהאם הודאה לפיה הנתבע עזר במשק כך למשל בעניין הרמת שקיות חומוס, סוחרי חומס, נהיגה בטרקטור במשק (עמ'13ש32, עמ'14ש5-1 , עמ'15וחקירה שנייה עמ'31ש21-32, עמ'32 ש1-15) אולם התרשמותי הכוללת מעדותה של האם בפניי היא שלתפיסתה ולהבנתה עזרה פה ושם לעתים רחוקות, זה לא נקרא מבחינתה עבודה במשק.

 

60.תימוכין לעדות האם נמצא במספר עדויות נוספות,

 

א.ש'בעדותה ביטלה כל עזרה מצד הנתבע במשק ולדבריה הוא מעולם לא עבד במשק (עמ'59 עמ'54).בדומה ל- ש' , ל' גם העידה כי , הנתבע לא עזר ולא תרם כלום למשק. ל' תיארה בעדותה את הנתבע "כמנותק" מכל מה שקרה במשפחה.(עמ'74).

ל' מספרת בעדותה כי היא גם עזרה במשק אך לא כמו אחותה ש' (עמ'78ש25).

 

ב.העד צ.פ. , משמש כסגן יו"ר ועד בישוב , הותיר בי רושם חיובי , גם הוא מסר כי הנתבע לא עזר להוריו ולא עבד בחקלאות (עמ'102ש8-10) ולדבריו "אף פעם לא ראיתי אותו אפילו על טרקטור.." (עמ'102ש4).

 

ג.לסיכום, מעדויות האם והעדים מטעמה, עולה כי, הנתבע לא עבד ולא השקיע במשק כפי שמצופה מ"בן ממשיך".

בהקשר זה יש לציין כי ,לא מצאתי לייחס משקל לעדותם של מר י.ד. ומר א,.מ., העדים מטעם התובעים.

העד י.ד. ו, יליד 1959 ,עו"ד במקצועו, אחיה הקטן של פ' (עמ'106), לא התרשמתי כי עד זה היה מעורה ביחסים הפנים משפחתיים של התובעים והתרשמתי כי עדותו באה במטרה וכוונה לעזור לאחותו התובעת. מעדותו ניתן להסיק שלא היה בקשר טוב עם האב המנוח ש' ז"ל שכן הוא לא הגיע להלווייתו ולא לשבעה (עמ'113ש9), הוא הגיע לאחותו התובעת אם זה באירועים משפחתיים ואם בשל נסיבה אחרת (עמ'111 ש11) בהמשך לאחר שבעלה ש'נפטר, שנים לא הגיע למושב(עמ'1-10) .

 

העד א.מ. בן 83 והוא שכן של התובעת מזה 60 שנה , הגיש תצהיר מטעם התובעים נחקר בתאריך 29/12/2014, אך ביקש במהלך חקירתו להפסיק את עדותו בשל מצבו הבריאותי. וכך היה;(עמ'90ש22)

בהמשך התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלת מחיקת עדותו הראשית בשל אי השלמת חקירתו הנגדית .

עיקר עדותו היא כי הנתבע לא עבד במשק (עמ'86 ועמ'87) וכי לאחרונה לא טיפל באמא שלו (עמ'89ש1-2) אך מצד שני מסר גם כי הנתבע עשה תורנות עד לפני שנה וחצי ולפני כן עשה תורנויות ונתן כסף (עמ'89ש13). כל אחד מהצדדים מנסה להסתמך על עדות זו לטובתו.

מאחר ועד זה הפסיק ביוזמתו את חקירתו הנגדית לא מצאתי לייחס משקל לעדות זו, מה גם שהתרשמתי כי עד זה אינו מעוניין לנקוט בעמדה כזו או אחרת, מנסה לרצות שני הצדדים בכוונה להמשיך להיות בקשר טוב איתם, וכלמו כן הפסיק את עדותו וסירב להמשיך בחקירתו הנגדית.

 

61.מול זאת, הנתבע לא הצליח להוכיח כי עבד והשקיע במשק כפי שמצופה מבן ממשיך; גם אם הנתבע עזר לעתים להוריו במשק , הרי מדובר בעזרה מוגבלת ומצומצמת, ואין די בכך כדי לקבוע כי מדובר בבן ממשיך העובד ומעבד עם הוריו את המשק כמשמעותו הרגילה:

 

א.לטענת הנתבע הוא סייע להוריו בעיבוד המשק בכל דבר וענין, גם במהלך שירות הצבאי, ולאחר מכן שהצטרף ל- XX , היה יוצא לחופשות חקלאיות מיוחדות , לצורך סיוע בעבדות המשק לדבריו ,במשך כ12 שנים עד לפטירת אביו המנוח ב2001 עבד לצד אביו במשק וסייע לו בהכל. באותם שנים ,היה הנתבע עובד ב- XXX משמרת 24 שעות ויוצא לחופשה בת 48 שעות. הוא היה מחלק החופשה בין המשק לבית .

בתמיכה לגרסתו, צירף הנתבע לכתב הגנתו, בקשות לחופש חקלאי מעבדותו לצורך עבודה במשק (ראה למשל טופס מ19/4/83 נספח ב', בקשה מ27/11/96- נספח ג; ובקשה מ11/6/2001 נספח ד); אולם אין בכך משום ראיה שהנתבע ניצל את החופש לצורך עזרה במשק; בהקשר זה הסביר העד יתרו את נוהל בקשות חופשות אלה וממנו עולה כי האישור ניתן אוטומטית לכל הורה שביקש ללא בדיקה אם הם עובדים במשק אם לאו, (עמ'44ש18-32).לדברי י', לא יכול להבטיח שמי שמבקש חופשה חקלאית, הוא ממש אותה ועבד במשק( עמ50ש12-20)

 

ב.אמנם בעדותו חזר הנתבע על גרסתו כי סייע לאביו במשק (עמ'151ש28), עזר בחקלאות, כמו : "היינו לקוחים את הסחורה לנצרת ולטבריה ומוכרים"(עמ'150ש4);כן לדבריו "אם היה חסר לאבי כל הזמן נתתי לו, רצה פעם לשלם למים למקורות .."(עמ'149ש25); החלפת קווי מים וכו '(עמ'155ש4 ), אולם הנתבע לא הצליח לשכנעני בעדותו כי הוא סייע במשק באופן שוטף, רצוף ואינטנסיבי.

 

ג.הנתבע בחקירתו ניסה להרשים כי הוא רצה להשקיע במשק אך לא יכול בעטיה של אמו; אולם לא התרשמתי מרצינות כוונותיו בעניין זה .

כן לדבריו אמו נתנו לו לבקשתו סככה לכבשים, הוא ריתך הסככה אך לא הצליח להשלים אותה בעטיה של אמו, ואז עזב (עמ'141ש26, עמ'151ש13)הוא גם בקש גם האדמות לכבשים אך גם לא הסכימה (עמ'141ש27 ועמ'151ש16).

מה גם שלא מצאתי תימוכין לכך. להפך מעדותה של האם התרשמתי מאכזבתה מכך שהנתבע לא בא ולא עזר.

 

ד.יתירה מזו, מהתנהלותו של הנתבע התרשמתי כי הוא לא ראה עצמו כמחויב להשקיע במשק מתוך ציפייה כי בעתיד, לאחר מות הוריו- יקבל אותו; , כך למשל הוא בחר לקבל הלוואות משכנתא ולהחליף בתים בעפולה (מ'138ש19-32), במקום להשקיע במשק ולשיטתו "כשאקבל אחרי 120 כן אני אשקיע"(עמ'141ש16-24)(ראה עמ'142ש1-3) !!!!

 

62.לא מצאתי גם בעדויות העדים מטעם הנתבע משום תימוכין של משש בגרסתו; כפי שניווכח להלן, בחלק מעדויות ניתן ללמוד על עזרה "מצומצמת" של הנתבע במשק, ובחלק אחר אף אין כל תימוכין לגרסת הנתבע.

 

63.העד י.ד. -

י.ד. הגיש תצהיר מ11/11/2014 ונחקר עליו בפניו.

י.ד. , פקח תנועה (עמ'123ש26) , גר ב***** משנת 1987(עמ'121/23).הוא והנתבע חברים טובים מילדות(עמ'122ש17) (עמ'124ש20).

אציין תחילה כי עד זה לא השאיר רושם חיובי, ניכר מעדותו כי הוא מכוון מטרה לעזור לחברו הטוב ,ולא התרשמתי כי הוא היה מעורה בפרטי העבודה במשק.

כמו כן עלו סימני שאלה לגבי חתימת התצהיר עצמו . עד זה מסר כי הנתבע הביא לו התצהיר, הוא חתם עליו לבד בביתו והעביר לו בחזרה (עמ'119 , 120 ש1-10)!!

לגופם של דברים, לא מצאתי בעדות זו תימוכין כי הנתבע עבד כבן ממשיך במשק, שכן העדות מתייחסת למקרים פה ושם של עזרה של הנתבע במשק ההורים לפני שנים רבות.

העד מסר מאז שנות השמונים הוא אינו במשק, לא יודיע מה יש במשק ( עמוד 120 שורה 12, שורה 24),פעם אחרונה היה במשק מלפני 10 שנים (עמ'120ש26-27) ופעם אחרונה בה בקר בבית פ' " לפני 10-11 שנים" (ענמ'120 ש30-31, עמ121 ש1).

עוד מסר העד כי הוא ראה את הנתבע עובד במשק עד שנות 90-92 , עבד בגידול פלפל ובוטנים, אולם כשנפטר אביו, הוא המשיך לעבוד כשנתיים או שלוש לאחר הפטירה, ואז הכל הפסיק (עמ'121ש7-17).עוד מסר העד כי , הוא לא עבד עם הנתבע במשק אלא: "הייתי עוזר לו להרים שקים לתוך טרקטור לא יותר מזה"(עמ'124ש104) וזה "היה בשנים הטובות של א'שעדיין לא היה נשוי.."(עמוד 124 שורה 10).

עוד מסר העד כי :" הוא הצטרף ל- א' עת לקח אמו ברכב , מספר פעמים לקופת חולים , וזה היה לפני 8-10 שנים"(עמ'123ש21-25).

מהעדות הנ"ל עולה כי על אף רצונו הטוב של העד לעזור לחברו מילדות לא העיד על מעורבות של הנתבע במשק או עזרה אינטניסבית וממושכת ורצופה לצד הוריו.

 

64.העד פ.מ. -

פ.מ. , בן 54 שנים, גר בכ***** (עמ'126ש10-11).

 

מעדותו של פ' עולה, כי הוא הכיר את הנתבע דרך העבודה : הכיר אותו בשנת 1984 כאשר התגייס – XX -וזאת עד 1995-מאז לא ראה אותו (עמ'126/13); פחרי היה ממונה על הנתבע למשך 3 שנים בתור קצין (עמ'127/17).

פ' –דרך הנתבע -התחיל לקנות מאביו פלפל (עמ'126ש20) וזה היה בין השנים 1985-1995 בערך (עמ'128ש8); פחרי העיד כי כשהגיע למושב ראה את הנתבע עובד " היה לובש בבגדי עבודה בצבע כחול, ואז היינו שוקלים את השקיות של הפלפל והיינו מעמיסים לרכב שהיה לי"(עמ'126ש31-33) ובהמשך הוסיף: " הייתי מגיע לשטח, מדבר עם אביו, א'היה במקום, הוא ואביו היו שוקלים את השקיות הפלפלים היו מוכנים בתוך השקית, הוא ואביו היו מעמיסים את השקים לרכב שלי" (עמ'127 ש8-9).

גם כאן אין בעדות זו משום ראיות על עבודה רצופה של הנתבע במשק, אלא על עזרה נקודתית לאב המנוח לפני שנים רבות.

 

65.עדי הנתבע הנוספים צ.פ. ו- ש.ב. -

לשיטת הנתבע בשעה שהוא ניסה להזמין אנשים מהמושב להעיד בבית משפט הוא נתקל בקשיים, שכן התובעים הפעילו "לחצים" אסורים על העדים שהזמין , ועל כן הוא נאלץ להקליט עדים אלה ולהגיש את ההקלטות כראיה נוספת בתיק ,בהקלטות יש ראיה על הלחץ שהופעל על העדים וכן ראיה לכך שהעדים מאשרים כי הנתבע עבד במשק. ב"כ התובעים התנגד להגשת התמליל והקלטת כראיה. אך בסופו של דבר הקלטות והתמלילים הוגשו ע"י המתמלל גיל פרימק אשר נחקר בפניי .

בהקשר זה אציין: "את המגמה הרווחת בפסיקה להעתיק את מרכז הכובד ממשטר נוקשה של קבילות ראיות למשטר גמיש יותר של בחינת משקלן ומהימנותן תוך בחינת הראיה לגופה (..מטעם זה, אנו מוצאים בפסיקה בחינה של משקלן המצטבר של הראיות, גם אם נפל פגם בראיה זו או אחרת .." (עא 9555/10 ‏ ‏ עמי הופמן נ' איל יפה ואח'‏)

 

66.העד צ.פ. -עד מטעם נתבע-

, צ.פ. , בן 58 שנים, חי וגדל ב- ג' ; נהג חקלאות ועובד כסייע בבית ספר לחינוך מיוחד (עמ'129ש18-23). העד זומן ע"י הנתבע .

בעדותו מסר כי הוא מכיר את התובעת פ' וש' ז"ל (עמ'133ש31) אך הוא אינו מכיר משפחת הנתבע (עמ'134ש28).

העד צ.פ. , ציין בעדותו כי לא רצה לבוא להעיד , הוא בא "בעל כורחו" הוא לא קשור ולא מעוניין להיכנס לעניינים של משפחות ( עמ'130ש23-25)וכך ניכר מתשובותיו בפניי.

העד מסר בעדתו כי בשנת 2002, הוא היה בוועד באגודה למשך שנתיים (עמ'113ש29); בתקופה זו לא היה לו קשר עם הנתבע , הנתבע לא הגיע לישיבות הוועד, ולא פנה לוועד להסדיר מיסים שוטפים (עמ'135ש13-22) ,לא זכור לו שראה את הנתבע עוזר לאביו במשק (עמ'130ש79 ). לדבריו אולי מלפני יותר מ- 30 שנים ראה את הנתבע פעם נוהג בטרקטור!(עמ' 130ש14, עמ20) ;הוא חזר על עמדתו זו גם בהמשך (עמ135ש17-18 וכן בחקירתו החוזרת עמ'136ש13).

במהלך חקירתו של העד נתגלעה מחלוקת באשר לשיחה טלפונית אשר התקיימה בין הנתבע לבין העד מיום 19/5/2015 ואשר הוקלטה ע"י הנתבע.

השיחה לא הושמעה לעד במהלך חקירתו אך הוא נחקר לעניין תוכן השיחה. אולם העד מסר בחקירתו פעם אחר פעם כי אינו זוכר שיחה זו ואינו זוכר תוכנה הנטען, הוא זוכר: "ש- א' שאל אותי על התהליך של בן ממשיך ואמרתי לו שאני זוכר שהוא התחיל את התהליך אבל לא המשיך"(עמ'133ש20-21).; ראה גם עדותו עמ'131, עמ'133)

לשיטת הנתבע מדובר בעד עויין.

איני מסכימה עם טענת הנתבע כי מדובר בעד עויין; לעד זה אין אינטרס אישי בתיק .,מהתרשמותי מהעד בפניי לא הבחנתי בסימני עויינות , לא התרשמתי שמוסר עדותו מתוך כוונה עוינת, או מוסר עדותו בצורה בלתי הוגנת ומתוך רצון שלא לומר האמת. כן : "יש להטעים שעד איננו הופך להיות עוין לצד שקרא לו להעיד, רק משום שתשובותיו אינן עולות בקנה אחד עם ציפייתו של אותו צד או אינן לטובת ענינו" (עא 263/63אלפרד שורצגאום נגד יעקב נציץ)

בנוסף גם אם אקבל את תמליל השיחה שהוגש לתיק כראיה, לא מצאתי בשיחה זו תימוכין לכך שהנתבע היה מעבד את המשק ומשמש כבן ממשיך בפועל.

. בתמליל שיחה בין הנתבע לצ.פ. , מתאריך 19/5/2015, נרשם דברי צ.פ.: " אף פעם אף פעם אף פעם לא עבדו, רק אתה היית כל הזמן, טרקטור נוסע, מחליף קווים מעביר קווים.." ובהמשך :" יכול לזכור שזה אתה עבדת שם בחקלאות אתה עבדת שם בחקלאות , אתה היחידי היית, והיית בן ממשיך גם".

בעדותו הסביר מר צ' כי אכן ראה את הנתבע בטרקטור במשק אך זאת מלפני יותר מ30 שנים.

בכל מקרה לטעמי, אמירות ספורות אלה כשלעצמן , בהתחשב במכלול הראיות שהובאו, אין בהן כדי להוות אינדיקציה מהיימנה ומספיקה להוכחת גרסת הנתבע כי הוא עבד את המשק או ביצע עבודה שוטפת ורצופה במשק.

 

67.העד ש.ב. - עד מטעם הנתבע-

איש מבוגר יליד 1937, גר ב- ג'; הוזמן להעיד מטעם הנתבע, לא הוגש תצהיר מטעמו . בחקירתו בפניי , הוא גילה חוסר שיתוף פעולה מוחלט, לא רצה בכוונה וביודעין להשיב לשאלות וענה כל הזמן לא מעניין אותי ואיני יודיע .ניכר מעדותו אף כעסו שהוזמן לבית המשפט להעיד בדבר שאינו מעניינו . (ראה עמ'175ש13).

כשנשאל העד ע"י ב"כ הנתבע לגבי השיחה שהוקלטה ,שמעון הכחיש קיום שיחה בינו לבין הנתבע (עמ'173ש25) והוא הכחיש כי אמר שהתובעת תקפה אותו שמא יתערב (עמ'173ש29) לדברי העד , לא התובעת ולא בני המשפחה, דיברו איתו על דיון זה (עמ'174)

גם כשהושמעה לעד הקלטת, הוא הכחיש הקול שלו; וגם טען שהקלטת אינה שייכת לו (עמ'175).

ודוק, חרף התנהלות זו של העד, לא התרשמתי מעדותו בפניי, כי היה נתון להשפעה או לחץ מצד התובעים שלא יעיד או לא יגיד האמת, ההתרשמות כ היא י העד לא רוצה להכניס את עצמו לסכסוך המשפחתי וכי זה לא מעניינו.

בכל מקרה, גם אם אקבל את הקלטת ותמליל שיחה בין הנתבע לעד זה-ש.ב. , מבלי להיכנס לשאלת מהימנותם- אין בכך משום סיוע של ממש לנתבע:

תמליל שיחה בין הנתבע ל- ש.ב. , מתאריך 22/10/2015 שיחה קצרה בת 1.43 דקות ,התייחסה בעיקר לאמירה כי האם-התובעת, תקפה את העד ש.ב. שמא יתערב. אך אין די בכך בכדי להוות ראיה על השפעה על עדים מצד האם ,ראשית העד הכחיש בחקירתו את הדבר ,שנית, אין הוכחה כי אכן היה מעשה תקיפה מצד האם ואין די באמירה סתמית של העד בעניין זה .

תמליל שיחה בין הנתבע ל- ש' מתאריך 19/5/15 שיחה בת 3.06 דקות ; בשיחה זו נמצא אמירה של א' כי "הייתי נוסע עוזר לאבא שלי בטרקטור בשדה" ו- ש' משיב "נכון". ועוד אמירה של ש' : "דווקא האחים שלך לא כל כך קשורים כמו שאתה קשור לאבא שלך".

אמירות בודדות אלה מלמדות לכל היותר על כך שהנתבע סייע במקרים מסוימים לאביו במשק, אך אין בהם כדי להוות חיזוק ממשיי לגרסת הנתבע כי עבד את המשק כבן ממשיך.

 

68.לסיכום: אין בעדות הנתבע , העדים והראיות מטעמו, כדי להניח תשתית ראייתית מספקת להוכיח כי הנתבע סייע ועבד במשק כבן הרואה עצמו בן ממשיך במשק; לכל היותר מדובר היה בעזרה מצומצמת פה ושם ,באופן לא שוטף ולא רצוף לפני שנים רבות.

 

התנהלות הנתבע עם גורמים במושב בקשר למשק מעידה גם היא על העדר זיקה ביניהם:

 

69.מכלל חומר הראיות שהובא מתחייבת המסקנה כי הנתבע לא היה בקשר עם גורמים במושב בקשר למשק ולא היה מעורב בענייני המשק.

 

70.העד י.ש. בן 75 שנים, תושב ניר יפה, משכיר במושב ג' משנת 1992 ועד היום (עמ'40ש11).י' מכיר את משפחת ד', והוא היה חבר של האב ש' ז"ל (עמ'51ש27), הוא מכיר את האם פ' ואת הבנות א' ו- ש' וגם את הנתבע שראה אותו מספר פעמים, (עמ'40ש13-23); י' הותיר בי רושם מהימן ; מסר עדות פשוטה וברורה והתרשמתי כי הוא מספר את הדברים כהווייתם.

העד י' מסר כי לא ראה את א' עובד במשק, לא הגיע אליו למזכירות המושב במשהו שקשור למשק , לעיבוד וחקלאות (ענמ'42ש16-20), הנתבע אינו חבר באגודת ג'(עמ'41ש19-20) לא רשום בפנקס חברים שזכותו לבחור ולהיבחר (עמ'48ש14-15) וגם לא בחר ולא נבחר למוסדות האגודה (עמ'41ש31)(ראה גם עמ'49ש18-28) .

אמנם העד מסר כי אין חובה שבן ממשיך יהיה חבר באגודה (עמ'49 ש30-31).אך העובדה שהנתבע לא השתתף ולא היה חבר באגודה מעיד על אי מעורבותו בענייני המשק.

 

71.הנתבע לא השתתף בתשלום חובות למשק וגם לא השתתף בדיונים אצל המשקם:

למשק נצברו חובות אצל המשקם (ראה פסק משקם" נספח טו לתביעה).

האם מסרה בעדותה כי היא שילמה גם לפני שתיים, חוב המשק, למשקם בסך 50,000 ₪ (עמ'4ש7-9); מעדות ש' עולה כי האחים –מלבד הנתבע- עזרו בתשלום חוב זה (עמ'70 ) ; איני רואה בכך משום סתירה כפי שמנסה הנתבע לטעון בסיכומיו (סעיף60);

העד י' מסר כי הוא ליווה את הסדר חובות שנעשה למושב ג' אצל המשקם (עמ'43ש30) . מעדותו עולה כי "בעל הנחלה" הוזמן לדיונים אצל המשקם, ולא בנים ממשיכים , אך יש בעלי נחלות שהביאו איתם ילדיהם-בנים ממשיכים (עמ'44ש5-8).פ' קיבלה הנחה ושילמה את החוב "(עמ'44ש10), לא זכור לו שהנתבע השתתף בדיונים (עמ'44ש11).

הנתבע מצדו מסתפק בהעלאת טענות ומענות בהקשר זה , והוא ממקד טענותיו בכך שאין חובה על בן ממשיך להשתתף בדיוני המשק או לשאת בחובות המשק , כל עוד הוריו בחיים. כן לטענתו, האם עצמה בקשה להסתיר את עובדת היותו בן ממשיך מהמשקם כדי שתוכל לזכות בהנחה כאלמנה. אך העיקר לא מצאתי בפי הנתבע טענה כי שילם חוב כזה או אחר או השתתף בתשלום החובות או בדיונים או הייתה לו מעורבות בפירעון חובות אלה או בטיפול בהם, דבר המחזק המסקנה כי הוא הרחיק את עצמו מכל הקשור למשק והטיפול בו.

 

72.תימוכין נוסף נמצא בעדותו של העד צ.פ.

צ.פ. יליד 1957, משמש כסגן יו"ר ועד בישוב , היה בן כיתה של א' והוא מכיר את המשפחה (עמ'95ש20); עד זה הותיר בי רושם אמין; מסר עדות פשוטה וברורה. איני מקבלת טענותיו הקשות של ב"כ הנתבע בסיכומיו כנגד עד זה שתיאר אותו כעד אינטרסנטי הזקוק לקולה של האמא בבחירות לתפקידו(סעיף41). זאת גם בשים לב לדברי צ. עצמו כי אף פעם לא ביקש ממנה תמיכתה בו (עמ'101ש9)

העד צ' מסר כי, הנתבע אינו חבר באגודה, לא השתתף באסיפה כללית , לא בחר למוסדות האגודה (עמ'96ש1-9), לא הגיע אליו למזכירות המושב, לגבי בעיה במשק (עמ'96ש19-24) הנתבע לא שילם מיסים ואו חובות(עמ'96ש26 ראה עמ'97ש11) ואין ברשותם מסמך לפיו הנתבע שילם אי פעם דמי חכירה למנהל עבור המשק(עמ'96ש29)

לדברי צ' , ב10 שנים אחרונות לא ראה את הנתבע במשוב , לפני כן אולי ,לעיתים רחוק

ות (עמ'100ש20) ועמ'102)

 

73.לא זו אף זו: הנתבע ובמשך עשרות שנים, לא דאג לבדוק ולוודא ולהשלים רישומו כבן ממשיך במשק .

הנתבע קם בשנת 2013 ודאג לרשום את הודעת מינויו כבן ממשיך אצל מנהל מקרקעי ישראל (ראה מכתב מתאריך 19/5/13 נספח א2 ומכתבמ30/6/13 נספח ד1). עיתוי זה של רישום הודעת המינוי , לאחר ו/או בסמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים , ובחלוף עשרות שנים מאז הודעת מינוי ב1984, מעיד כי הוא לא ראה בעצמו כבן ממשיך בפועל; הדברים נכונים ביתר שאת , משאין בפי הנתבע הסבר משכנע לאי רישום המינוי במשך כל השנים (עדותו עמ'161 ש1-13)

 

74.לפני סיום אעיר, כי הנתבע טען כי הוא עבר השתלמות של בנים ממשיכים במרכז לחקר התיישבות בתאריך 3/12/84 ולראיה מפנה לבקשה ליציאה מוקדמת מעבודתו ב- XXX לצורך כך (נספח א להגנה); אין בכך כדי לסייע לו; אפנה תשומת לב לכך שמדובר בבקשה ליציאה מוקדמת מעבודה ולא ראייה להשתתפות בפועל בהשתלמות זו; בכל מקרה, גם אם נניח שהנתבע השתתף בהשתלמות זו הרי מדובר באירוע נקודתי על ציר הזמן של מינוי בן ממשיך מאז שנת ב1984 ובמשך עשרות שנים עד היום , ואין באירוע זה , בהתחשב במכלול הנסיבות , כדי להוכיח כי הוא שימש בן ממשיך בפועל ,אשר עבד את המשק.

 

75.מסקנה- מעדותו של הנתבע , העדים והראיות מטעמו עולה לכל היותר, אם בכלל, תמונה לפיה הוא סייע להוריו במשק בעבר הרחוק בצורה מצומצמת, נקודתית . הנתבע לא הצליח להוכיח בראיות מוצקות ומספקות, כי הוא כן עבד והשקיע במשק באופן שוטף רצוף ועקבי, כפי שמצופה מבן ממשיך .הוא לא הוכיח זיקה מהותית ערכית ומעשית שלו למשק.

בבחינת מכלול הנסיבות והראיות במקרה דנן, מסתברת יותר גרסת התובעים לפיה הנתבע לא עיבד ולא השקיע במשק כבן ממשיך.

 

מערכת היחסים במשפחה- טיפול ותמיכה?

 

76.האם תיארה מערכת יחסים עם הנתבע כמערכת יחסים רחוקה מאופיינת בהעדר אכפתיות והעדר תמיכה שוטפת, היא תיארה את הנתבע כבן שלא עזר ולא שמר על קשר קבוע ורציף תוך צמצום ככל האפשר "מעורבותו" במשפחה, הוא היה מבקר אותה אם כי לא יום יום (עמ'14ש27) , הוא היה בא עם אשתו וחוזר ולא הייתה לו "דקה אחת לשבת אתה" (עמ'14 ש30) כאשר בשנה האחרונה היה אצלה פעם אחת בשבת, לפני כן היה אולי באזכרה של אביו (עמ'14ש21-27). כן לדבריה , בשנים קדומות , הוא היה לפעמים מבקר בחנוכה (עמ'18ש1-2);

האם העידה גם כי הבנות עשו תורנויות אצלה אך הנתבע לא היה בא אליה בשבתות מלבד פעם אחת, והיא מספרת בכאב על מקרה בו סירב א' לבקשתה לקנות לה חלב ולחם (עמ'7ש15-24), לא נתן כסף לקנות תרופות, דבר שפגע בה, (עמ'13ש21.) לא עזר בהוצאות המטפלת , פעם אחת שם 100 ₪ במעטפה (עמ'34 ש20-32, עמ'35ש1-21). הנתבע לא עזר גם בבניית הבית בו היא מתגוררת כיום (עמ'6ש16-17).

ובאשר לעזרה לאביו: , כשהאב חלה, הנתבע ביקר אותו בבית חולים, בא לבית מספר פעמים, אך לא עזר לאביו להתקלח ולא עזר לו בכלום , אלא היא והבנות עזרו לאב והוא היה מתבייש שהבנות מקלחות אותו (עמ'33ש1-5.

לפני שהאב נפטר, הנתבע היה לפעמים עוזר וקונה חלות , ירקות, אבל כשאב נפטר לא היה מביא כלום (עמ'36ש17-18)

כן מעדותה של האם , ניתן להתרשם כי היחסים בינה לבין אשתו של בנה הנתבע, היו קרים טעונים ורחוקים; כך מספרת כי אשתו לא רצתה לגור לידה (עמ'3ש10, עמ'4ש16) ;לא נותנת לה לראות הנכדים (עמ'4ש16;כי האם ישנה פעם אחת אצל בנה הנתבע ב- XX מאז שהתחתן וזאת בעטיה של אשתו (עמ'4ש19-20) ; וכן האם מספרת כי בקשה מאשתו של הנתבע לבוא לישון אצלה כי היא פחדה אחרי פטירת בעלה, אך זו סירבה , והאם בקשה משכנה לישון איתה כנגד תשלום, למשך 9 חודשים(עמ'6ש8-11, גם עמ'19ש27)

 

77.מול זאת, מעדותה של האם עולה כי היחסים בינה לבין בנותיה היא קרובה, אכפתית ותומכת; האם סיפרה כיצד הבנות עוזרות לה , הן מטפלות בה יום ולילה , כאשר ש' צמודה אליה, עושה לה קניות/תרופות (עמ'5ש18-25) ;הבנות עוזרות לה גם בהוצאות המטפלת (עמ'6ש27-28) וגם עזרו במשכנתא (עמ'6ש15), הן עזרו גם בחקלאות (עמ'9ש32).

האם מכחישה בתוקף טענה להפעלת לחץ בלתי הוגן עליה מצד הבנות וטענה כי הן עוזרות ומטפלות בה ולדבריה : "אם לא היו הבנות הכלבים היו מוציאים אותי החוצה"(עמ'5ש18-21) כאשר לדבריה "עשיתי הכל שווה בשווה לכולם, מה שיש , לבנים ולבנות.."(עמ'4ש21-26).

 

78.תימוכין לגרסת האם נמצא בעדויות בנותיה ש' ו- ל' ; במאמר מוסגר אציין כאן כי עדות האם והבנות ש' ו- ל' נגעו לעתים בהגזמה עת בקשו "לבטל" כל עזרה מצד הנתבע , אולם אין בכך כדי לשנות , כהוא זה, מגרעין עדותם, הנתבע לא דאג ולא טיפל באמו באופן שוטף כפי שמצופה מבן הרואה עצמו כבן ממשיך .

 

79.ש', פירטה בתצהירה ובחקירתה, בהרחבה את עזרתה ותמיכתה להוריה , הן בבית ובן במשק. כאמור ש'הותירה בי רושם אמין ועדותה מקובלת עליי (עמ'67 ש25, עמ'58 ועמ'60).

ש'מסרה כי היא והאחים, עזרו וטיפלו באב עת חלה במחלת סרטן, אולם הנתבע סרב לעזור ; בתקופה זו ש' ו- א' היו "מקלחות" אביהן והוא היה מתבייש בכך .

כשנפטר אביה, המשיכה ש'בעזרתה לאמא והפכה "ליד ימינה" (עמ'55 ש2) (עמ'72-73).

ש'מסרה כיצד כל האחים למעט הנתבע , טיפלו באם עת שעברה אירוע מוחי ב2009, אשר בעקבותו אושפזה בבית לוינשטיין למשך כ3 חודשים. בתוקפה זו עשו האחים תורניות אצל האם. בהמשך לאחר שחרור האם לבית, קיבלה במשך כחודש טיפול בקיבוץ מזרע והאחים עשו תורנויות להסעת האם לשם , אולם הנתבע לא השתתף בכך למעט ביקור אחד של כחצי שעה.

ש' הדגישה בעדותה כי הנתבע לא עזר בכלום ולא תמך בהוריו פיזית או כספית. היא והאחים עזרו כספית להורים בשל מצבם הקשה; כל אחד היה שם כסף מזומן לפי

יכולתו אולם הנתבע לא היה עוזר בכלום (סעיף32 לתצהיר; עמ68 ש21).

ש'אף מסרה כי כשהייתה פונה לנתבע להשתתף בעזרה משותפת של האחים להורים, נענתה בשלילה ולעתים בקללות ובטריקות טלפון. אולם לדבריה לאחר תחילת הסכסוך, א'הביא סכום מצטבר בסך כ520 ₪ עבור המטפלת של האם כדי להראות שהוא עוזר (עמ'69, סעיף41).(ראה גם עדות ל' עמ'75ש22).

 

80.ל' תיארה בעדותה את הנתבע כאיש שלא עזר בכלום לא נקף אצבע ולא תרם כלום למשפחה, לא רגשי ולא חומרי; ולדבריה אף הוא אדם : "מנותק מכל מה שקרה במשפחה הזאת ניתוק טוטאלי, מדובר באדם שהתעסק 24 בעצמו ומשפחתו וזה פשוט זועק אבל זאת המציאות" (עמ'74ש14-16) ובהמשך : "שום דבר שקשור לבית לא נתן מעולם, לא כלכלי לא טיפול וזה ממשיך עד עכשיו"(עמ'74ש25) ועמ'78ש30) בהמשך מסרה כי א' הגיע פעמים בודדות וספורות לשבתות וחגים (עמ'78ש23, עמ'75ש17)(עמ'74ש18-21) (עמ'82 ש13-16).

 

81.מול זאת, הנתבע לא הצליח להפריך גרסת התובעים , ולא הצליח להוכיח גרסתו הוא; אפרט:

לשיטת הנתבע, הוא עזר ותמך בהוריו בכל דבר לאורך שנים בהכל לרבות כלכלית (עמ'140ש8, עמ'149ש25, עמ'150ש32) עד לפרוץ הסכסוך, הוא היה הולך עם אמו לקניות (עמ'140ש13-14); הוא שילם תמיד עבור המטפלת (עמ'144ש27) ,הוא היה לוקח אמו לקופ"ח ברכב שלו, (עמ'147ש23); הוא השתתף בתורנות אצל האם, אולם מזה 4 שנים לא משתתף כי הם לא רוצים (עמ'147ש25-27 ראה גם עמ'160ש2); הוא ביקר אמו גם כשהייתה בבית וינשטיין (עמ'159ש21); הנתבע טיפל גם הוא באביו כשחלה (ראה פירוט עמ'149ש9-14;)הוא בקש לצאת מעבודתו לצורך כך (נספח ו לכתב הנגנה)

מצד שני הנתבע השיב בתשובות מיתממות כי לא נתבקש לשלם עבור הוצאות שונות של האם, אחרת היה משלם!!, כל למשל לעניין הוצאות מים (עמ'158ש32) ;חוב במינהלה (עמ146) וחובות משק (עמ169) כן כנשאל לגבי הבית הישן שעבר שיפוץ , מסר כי לא השתתף בעלויות כי לא נתבקש אך הוא כן עזר וצבע הבית (עמ'155ש17-32) (ראה גם עמ'159ש16 ועמ'156 ש13).

 

82.גרסת הנתבע כי עזר ותמך בהוריו בכל דבר וענין, לא זכתה לאמוני;

מבחינת התנהלות הנתבע לאורך עשרות שנים, מעדותו בפניי, לא התרשמתי כי מערכת היחסים בינו לבין הוריו ואמו לאחר מכן, הייתה קרובה ומאופיינת בדאגה ותמיכה של ממש.

מוכנה אני לקבל כי הנתבע תמך במידה מסוימת בהוריו , במיוחד בתקופה בה היה רווק והיה עדיין בבית, עד שהתחתן, כאשר בהמשך, -אם כי פחות-גם שמר על קשר וסייע להם גם בעת מחלתם ,וכך גם לאחר פטירת האב, ביקר את אמו ,אך לא שוכנעתי כי מדובר היה בקשר קבוע ורציף , בתמיכה ועזרה של ממש מתוך דאגה ואחריות.

 

מעדותו של הנתבע בפני אף התרשמתי כי הקשר בינו לבין אמו נע בין ריחוק ולחוסר אכפתיות , שלא כמו קשר טבעי ורגיל בין אם לבנה. כן ההתרשמות הכללית מהעדויות שהנתבע לא היה "מעורב" באמת בחיי הוריו ולא היה מתעניין בצרכיהם. כך למשל הנתבע השיב הרבה באינו יודע/אינו זוכר לגבי הרבה פרטים בחיי הוריו ( כך למשל בענין מחלת האב (עמ'144ש5-6) תרופות שלנטל (עמ'144ש14) , תאריכי עבודת האב ברמון (עמ'150ש22 )רופא מטפל ותרפות האם (עמ'144ש16-20)עלויות התרופות האם (עמ'145ש16-18), לא זוכר שם רואה חשבון של המשק (עמ'149ש) לא יודע סכום עלויות שיפוץ הבית של האם (עמ'155ש32) דמי חכירה וארנונה (עמ'158) }דבר שלא מתיישב עם מי שטוען שכן דאג טיפל בהם.

 

הנתבע לא הצליח לשכנעני בעדותו כי הוא אכן עזר וטיפל בהוריו בכל דבר וענין, הוא לא הצליח להצביע על אינדיקציות ממשיות בעניין זה. הדברים נכונים ביתר שאת, בהתחשב בנסיבות חייו של הנתבע כשהוא עובד במשרה קבועה מחוץ למשק, כשעליו לדאוג גם למשפחתו , אשתו ו4 ילידיו, הגרים ב- XXX , רחוק מבית הוריו .

מלבד זאת, לא מצאתי תימוכין ממשי אובייקטיבי ומהימן לגרסת הנתבע כאן, גם לא בעדים מטעמו.

 

83.מסקנות: מערכת היחסים בין האם לנתבע, הייתה רחוקה וקרה, ללא דאגה אמתית וללא עזרה של ממש; התנהלות הנתבע לאורך שנים מותירה אף רושם של חוסר אכפתיות ,חוסר התעניינות ואחריות כלפי הוריו הזקנים והחולים , ניכר מעדותה של האם , אכזבתה , כאבה וצערה מהתנהלות הנתבע כלפיה.

הנתבע לא הצליח להוכיח גרסתו כי טיפל בהוריו ודאג לצרכיהם במידה ובהיקף כפי שהיה מצופה מבן הרואה עצמו בן ממשיך. העזרה והתמיכה שהושיט הייתה מוגבלת ומצומצמת.

 

אינדיקציות נוספות לקיום התנאי המפסיק:

84.מעדויות האם והבנות ש' ו-ל' בעיקר , ניכר הרושם כי לאורך שנים , הנתבע לא "נתפס" כ"בן ממשיך" בעיני המשפחה ולא התייחסו אליו בתור כזה, כאשר ענין זה לא דובר בבית:

לדברי האם "אני לא ידעתי שיש בן ממשיך בעולם.." אלא מה, לפני שנתיים , בטקס אזכרה של בעלה המנוח , עלה ענין השתתפות הנתבע בהוצאות המטפלת של האם , והנתבע לא הסכים, אז הוא שלף "פתק" בדבר היותו בן ממשיך!!(עמ'27ש10-14); גרסת האם זכתה לאמוני. התרשמתי מכנות ואמינות דבריה כאן.. במאמר מוסגר אעיר ,כי האם בחקירתה המוקדמת לא דייקה בעניין "הבן ממשיך" (עמ'15ש22-31) אולם בהמשך מסרה בספונטאניות :"וגם אף פעם א'לא אמר לי שהוא בן ממשיך , זה היה נכנס לי לראש"(עמ'18ש18-20).

בכל מקרה, האם הדגישה באופן חד וחלק בעדותו פעם אחר פעם כי אינה רוצה שהנתבע יהיה בן ממשיך (עמ'8ש27-32, עמ'9ש1-3, (עמ'18ש11) כך גם בחקירתה השנייה (עמ'27ש5-6).

גם מעדות הבנות ש' ו- ל' , עולה כי העניין של "בן ממשיך" אף לא דובר בבית ולא עלה בשיחות בין בני משפחה.

לדברי ל', "..היו המון סיטואציות שהיה אפשר לדבר על בן ממשיך, זה מושג שלא דובר., אם היית שואל במושב אם למשפחת ד' יש בן ממשיך, כולם היו אומרים שלא".(עמ'79ש14).

גם ש'מסרה "אף פעם לא דובר על בן ממשיך בבית אצל הוריי"(עמ'63ש27);

 

85.עמדת האם בקשר למה ייעשה ברכושה, מלמדת גם על כך שלתפיסתה, אין בן ממשיך במשפחה בפועל.

האם העידה פעם אחר פעם כי היא רוצה לחלק הכל שווה בשווה בין כל ילדיה (עמ', 4,7,,8, 31 ) היא ערכה צוואה בכך(עמ'18 ע25); ראה גם עדות ל' עמ79ש30)

כן עולה מעדות האם כי עמדת האב המנוח הייתה גם דומה לזו של האם, הוא רצה לחלק הכל שווה בשווה בין כל הילדים; (עמ'16ש1, ועמ28ש26) כך גם לשיטת ל' ושולמית, (ראה עדות ל' עמ'81 ועדות ש'עמ'58 ו68).

מובהר בזאת כי, אין באמור לעיל קביעת עובדה או ממצא כי הזכויות במשק הינן חלק מהעיזבון או זכויות בנות הורשה , אך ההתייחסות היא לרצון ההורים ולא מעבר לכך.

רוצה לומר כי עמדת והתנהלות האם והמשפחה במשך שנים , שלא ראו בנתבע כבן ממשיך, יש בו לחזק את המסקנה כי הנתבע לא שימש בפועל כבן ממשיך.

 

מסקנה

86.בקבצנו את כל האמור לעיל, עדויות התובעים מול הנתבע ומכלל כל חומר הראיות , מתחייבת המסקנה לפיה: הנתבע לא בנה את ביתו במשק , לא סייע ולא עבד את המשק , בנה את חייו מחוץ למשק ולא התפרנס ממנו ,לא תמך בהוריו ולא דאג לצרכיהם , כפי שהיה מצופה מבן הרואה עצמו בן ממשיך במשק. קרי: התנאי המפסיק שעמד בבסיס מתנת מינוי הבן הממשיך , התקיים; ולאם- התובעת, זכות לבטל מתנה זו , כפי שהיא עותרת כאן. אשר על כן, ובנסיבות מקרה זה, אני מקבלת התביעה של האם לביטול מינוי הנתבע כבן ממשיך במשק .

 

87.שתי הערות לפני סיום-

א.לאור התוצאה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון במספר טענות הן של התובעים והן של הנתבע,טענות בשאלה אם מדובר במתנה שהושלמה אם לאו, אינן רלוונטיות עוד בשים לב למסקנה כי מדובר במתנה עם תנאי מפסיק .סעיף 5 לחוק המתנה גם אינו רלוונטי; וכך גם טענות מכוחו להתנהגות מחפירה, טענות הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של האם (ושאלת הסתמכות הנתבע על המינוי כבן ממשיך וכן שאלה חוזה למראית עין.

ב.לא מצאתי ממש בטענות הנתבע לעניין המניעים מאחורי התביעה. ניסיון הנתבע להראות כי הבנות ובמיוחד "ש'" הם מאחורי תביעה זו , כשהן מפעילות לחץ על האם המבוגרת , לא צלח; כאמור התרשמתי מהאם כאישה עצמאית , דעתנית , אינה נתונה בקלות להשפעה ומודעת היטב למעשיה. אמנם בין האם לבנותיה שררה מערכת יחסים קרובה וחמה אך אין ללמוד מכך כי בתוך זה הייתה מעין השפעה פסולה על האם. להפך התרשמותי הכוללת מעדויות הבנות הייתה שהן טיפלו ועזרו לאמא , מתוך אהבה , אכפתיות ודאגה אמתית, לה ולא מתוך מניעים זרים ואינטרסים כלכליים.

 

סוף דבר

 

88.לאור כל הנימוקים לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה על ביטול מינוי הנתבע מס'1 כבן ממשיך במשק נשוא תביעה, משק מס' 9 במושב ג'.

 

89.אני מורה על מחיקת רישום דבר מינוי הנתבע מס' 1 כבן ממשיך, ככל שנרשם, אצל הנתבעים 2, 3 ו-4.

 

90.אני מחייבת את הנתבע לשלם לידי התובעים, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

 

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

(ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים).

 

ניתן היום, א' תמוז תשע"ז, 25 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ