1. למערער מיוחסים חשדות לאחזקת סמים מסוכנים. המערער עצור לצורכי חקירה מאז 22/2/08. בבית הדין קמא התבקש אתמול המשך מעצרו לצורך השלמת בדיקה מעבדתית והגשת כתב האישום. בית הדין קמא נעתר לבקשה והורה על המשך המעצר עד יום 4/3/08. מכאן הערעור.
2. זאת תמצית העובדות הצריכות לעניין: המערער הגיע לביקור של אסיר בכלא הדרים של שירות בתי הסוהר. בבדיקה שלפני הביקור נבדקה חבילה שהייתה ברשותו. בין תפריה של מגבת שהייתה בחבילה, נתפס חומר החשוד כסם. בבדיקה המעבדתית הסתבר כי המדובר בקנאביס במשקל של 0.71 גרם. בשלב מאוחר יותר הסתבר כי שוטרי משטרת ישראל שאליהם הועבר המוצג, הבחינו גם באבקה לבנה. אז התבקשה המעבדה לבדוק היש בחומר גם הרואין. בדיקה זו עתידה להיות מושלמת בתוך תקופת המעצר שהתבקשה.
המערער, מיד עם מעצרו, מסר כי הגיע לבקר את דודו הכלוא בכלא הדרים. הדוד ביקש קודם לכן כי ייצור קשר עם אדם אחר אשר ימסור לו חפצים המיועדים לחברו של הדוד לכלא. המערער עשה כן וקיבל חבילת בגדים. המערער מסר כי לא הייתה לו כל ידיעה על כך כי בחפצים, שבהם עשה בדיקה שטחית, מצויים סמים. יתר המעורבים נחקרו ואישרו כי למערער אין כל קשר לסמים. חברו לכלא של הדוד מסר כי הכין את החבילה והכניס את הסם למגבת לפני כמה חודשים, בטרם נכלא.
3. בית הדין קמא סבור היה כי עצם החזקתו של המערער בסם מקימה חזקה עובדתית שלפיה הוא היה מודע להימצאות הסם ברשותו. להשקפת השופטת הנכבדה קמא ישנן פרכות רבות בגרסאות המעורבים, ובנוסף ישנו קושי בסיסי בגרסת המערער, שלפיה התבקש על ידי אדם לא מוכר להעביר לכלוא שאינו מכיר ציוד שלא בדק. בית הדין קמא סבור היה כי את גרסת המערער יש לבדוק לגופה ולעומקה במשפט העיקרי ובשלב זה אין בה כדי לכרסם בתשתית הראייתית באופן המשפיע על עניין המעצר. התשתית הראייתית מקימה, להשקפת בית הדין קמא, עילת מעצר.
4. באת כוחו של המערער, סגן עמוס, סבורה כי אין כאן תשתית ראייתית כדי לבסס את היסוד הנפשי שבעבירת ההחזקה. להשקפתה החזקה שעמדה לחובת המערער נסתרה נוכח גרסאות המעורבים האחרים, וגרסתו שלו. משאין תשתית ראייתית, ממילא אין עילה להחזקתו במעצר, ועל כן מבקשת היא לשחררו מן המעצר.
5. אכן, משנתפס הסם ברשותו של המערער קמה לחובתו חזקה שבעובדה כי ההחזקה הייתה מודעת. חזקה זו ניתנת לסתירה (ראו למשל ע"פ 7362/01
סעד נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 241 (2002); ע"מ/45/02
טור' שנהב נ' התובע הצבאי הראשי (2002)). התביעה הצבאית סבורה כי כאן לא עלה בידי המערער לסתור, ולו לכאורה, את החזקה האמורה. לגישת התביעה הדעת נותנת כי אדם לא יתנדב להכניס לבית כלא חבילה שנטל מאדם שאינו מכיר, עבור אדם אחר שגם אותו אינו מכיר, ואם עשה כן, לפחות עצם עיניו מראות כי ייתכן שבחבילה סמים.
6. לטעמי, ההסבר שהציג המערער, יחד עם מכלול הראיות האחרות, מעלה תזה מתקבלת על הדעת וסבירה, שלפיה מעשיו היו לכאורה תמימים וכי לא ידע על הימצאות הסם בחבילה שהעביר. אפרט.
7. המערער מסר את ההסבר האמור
מיד עם חקירתו הראשונה
ודבק בו. כל יתר המעורבים בהשתלשלות העניינים- הדוד, חברו הכלוא של הדוד, והאדם שמסר למערער את החבילה,
אימתו את גרסת המערער. בעל החבילה, נטל על עצמו את הבעלות על הסם, הסביר כי הכין את הדברים טרם כליאתו ואף הודיע על כך לגורמי החקירה, לאחר שנתפס הסם ברשות המערער. הוא אף ציין כי היה במגבת גם הרואין, סם שהחקירה לא התמקדה בו באותו שלב. יש להניח כי לאותו אדם, אסיר בבית הסוהר, ישנו אינטרס שלא ליטול אחריות לניסיון להבריח סם לכלא ולמרות זאת עשה כן. המדובר בסם שהמצאותו בחבילה
לא הייתה בולטת. הוא הוסתר באופן שאינו מעורר חשד אלא אצל מי שעיסוקו בהחבאת סמים או בתפיסתם. המערער מסר כי בדק ולא הבחין בדבר חשוד בחבילה. המערער הינו חייל ותיק, ששירותו תקין, אין לו כמעט עבירות משמעת משמעותיות ואין לו עבר פלילי ואין על כן להניח לחובתו כי הוא בקי בדרכי "הסלקת" סמים. אין מקום אפוא, בנסיבות אלה, לייחס לו, בשלב בחינת הראיות לכאורה, עצימת עיניים מראות כי ישנם סמים בחבילה. הסיטואציה המתוארת בעדויות המעורבים- שלפיה דודו של המערער ביקש מקרוביו להביא לחברו לכלא חפצים, לאחר שאותו חבר עזר לו בעניין אחר, אינה מופרכת, על פניה. הסברו של המערער, שלפיו נרשם כמבקרו של בעל החבילה ולא של דודו, כדי שיוכל למסור החבילה לבעליה, אף הוא הגיוני על פניו.
8. בהצבר הדברים, עלה, אפוא, בידי המערער, להשקפתי, להעלות ספק בדבר מודעותו להימצאות הסמים המסוכנים ברשותו, במידה כזו שכבר עתה אין ניתן לקבוע, ככל שהדברים נוגעים לשיקולי המעצר, כי ישנו סיכוי סביר להרשעה, לאחר שיוגש כתב האישום ויתנהל המשפט.
9. אני רואה אפוא, לקבל את הערעור ומורה כי המערער ישוחרר מן המעצר.
ניתנה והודעה היום, כ"ג באדר א' התשס"ח, 29 בפברואר 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.
__________________
דורון פיילס, אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל ע ר ע ו ר י ם
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור
רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________ ק' בית הדין