קביעת משמורת במקרים של חיכוך מוגבר בין ההורים

 ע ו ב ד ו ת

1.         בהתאם להסכמה בין הצדדים מיום 9.12.2008 נתבקשתי להכריע בעניין משמורת  הקטינים בטרם הכרעתי בתובענה למזונות.

2.         ביום 19.7.06 הגישה האם תובענה למזונות הקטינים ומדור שקט.

3.         ביום 21.9.06 האב הגיש תובענה למשמורת הקטינים.

4.         הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בקפריסין. שני הצדדים יהודים. מכתבי טענותיהם עולה, שטרם סודר ג"פ. לצדדים שני קטינים כתוצאה מהקשר ביניהם: 

א.      ת.מ., ילידת ****;

ב.       ט.מ., יליד ****.

5.         הצדדים הגישו תובענות לפירוק שיתוף בדירת מגוריהם בתמ"ש 36222/06 ובתמ"ש 36223/06. על פי המדבקות שעל גבי התיקים, שתי התובענות נפתחו ביום 9.4.08.

6.         מיום הגשת התובענה למזונות ביום 19.7.2006 המשיכו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת. אולם לפני 10 חודשים, הצדדים נפרדו והאם רכשה חלקו של האב בדירת המגורים ב******, הידועה כגוש ***, בחלקה ***. 

7.         האב עותר למשמורת משותפת והאם מתנגדת וטוענת, שיש לקבוע משמורת לידיה וסדרי ראייה לאב, על אף העובדה כי לא הגישה תביעה למשמורת הקטינים לידיה. 

            בתסקיר פקידת הסעד מטעם הגב' *** מיום 17.9.2007 ציינה באשר למשמורת המשותפת, כלהלן:

"בשל העדר תקשורת בין ההורים והפערים בגישותיהם בנושאי חינוך הילדים והטיפול בהם, אין מקום, להערכתנו, להמליץ על משמורת משותפת."

            עם זאת, בתסקיר נוסף של הגב' *** מיום 25.1.2008 (כ-4 חודשים בלבד לאחר התסקיר הראשון מטעמה) היא כתבה, כי:

"להערכתנו המקצועית הנתמכת גם על ידי אנשי המקצוע המעורבים, משמורת משותפת, לא רק שלא תערער את תחושת היציבות והבטחון של הילדים, אלא יש בה כדי לחזקם.

                        ........

            מצפייתנו בהתנהלות ההורים, התרשמנו כי למרות הבדלי הסגנון והשוני הקיים לעיתים בגישותיהם, נודעת חשיבות רבה לכל אחת מהם בגיבוש משותף של מענים שיתאימו לצרכי הילדים ולקשייהם. האם הביעה חשש מתקשורת לא תקינה בהקשר למשמורת המשותפת.

            .........

לאור יכולתם ההורית הטובה של שני ההורים, העובדה כי ילדיהם חשים בטחון מלא עם כל אחד מהם, ורואים בכל אחד מבתי ההורים כביתם שלהם, ולאחר התייעצות עם אנשי המקצוע מעורבים, אנו מעריכים כי טובת הילדים הינה משמורת משותפת.

להערכתנו המקצועית, מסר אודות הורות משותפת ומכבדת של שני ההורים הינו חשובה ומשמעותית, הן להרגעת הילדים שחוו מצוקה רגשית קשה בשנים האחרונות והן לחיזוק תובנות ההורים לגבי אחריותם המשותפת והמשלימה זו את זו - כלפי ילדיהם".

            מאידך, חוות הדעת (אשר הוגשה ברשות) מטעם ד"ר ***, אשר הוגשה לתיק ביום 2.3.2009 העלתה ספק באשר למשמורת של מי מההורים: