קביעת מזונות זמניים ודמי מדור לקטינים

רקע

1.         בפני בקשה לקביעת מזונות זמניים ודמי מדור זמניים עבור המבקשת (להלן: "האם") ועבור שני ילדיהם הקטינים של הצדדים  (להלן:" הקטינים"), עד למתן פסק דין במזונות קבועים בתובענה למזונות. בשלב קביעת מזונות זמניים אין בית המשפט נדרש להיכנס לעובי הקורה ולקבוע עובדות.

2.         האם והמשיב (להלן: " האב") נישאו כדמו"י ביום  17.8.98. מנישואין אלה נולדו להם:

            ש. ה. ת.ז. ********* יליד *********, קטין.

            ש. ל. ת.ז. ********* ילידת **********, קטינה.

3.         בשלהי חודש אוקטובר 2006 פרץ סכסוך בין הצדדים בגין חשד האם, כי האב מנהל קשר מחוץ לנישואין. יצוין, שאין בעובדה זו כדי להשפיע על גובה המזונות.

4.         הבקשה למזונות זמניים לפי תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד  - 1984 (להלן:"התקנות"), לא הוגשה כבקשה נוספת נפרדת, אלא נטענה במסגרת תביעתה למזונות מיום 3.10.06.

5.         על פי כתבי התביעה וההגנה מדובר בגרסאות סותרות לגבי גובה השתכרות הנתבע, יכולתו הכלכלית, יכולת השתכרות האם וצרכיהם של הקטינים.

הדיון בטענת סילוק על הסף

6.         לטענת האב, את התובענה למזונות יש לסלק על הסף, מחמת חוסר עילה על פי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). את ראשית טענתו סומך האב על כך שלדבריו מפריש את מלוא הכנסותיו לחשבון המשותף של בני הזוג ועדיין מתגורר עם האם תחת קורת גג אחת. לטענתו, משום האחריות בה בחר לשאת, בכלכלת הבית וצורכי הקטינים, אזי אין עילה לפסוק מזונות מאחר והוא מקיים את המחויב.

7.         בספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית (תשס"ג - 2003), עמ' 136, צוין שניתן לסלק תובענה על הסף בחוסר עילה אם בין היתר:

כתב התביעה אינו מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את

העובדות הכלולות בו, לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו.

8.         בדיון בבקשה למזונות זמניים ברור שקיימת מחלוקת בין הצדדים על גובה ההפקדות בחשבון הבנק. אולם, בעניין דנן מתווסף לעילות הרגילות המבוססות על עובדות מרכיב נוסף: חוסר אמון בין הצדדים.

9.   מטענות הצדדים על ידי באי-כוחם, הן בכתב והן בעל-פה ומן הפניה למשיכות סכומי העתק מחשבון הבנק, ניתן להבין, כי שורר חוסר אמון בין הצדדים.

10.        בע"א 197/82 אביאני נ' אביאני, מיום 21.12.82 (טרם פורסם) (להלן: "פרשת אביאני") צוין, כי די שריב בין בעל ואישה פרץ בעקבות מעשי הבעל, כדי לתמוך במתן סעד, דהיינו בקביעת מזונות זמניים. לפיכך, תביעת המזונות צומחת בהיעדר אמון בין הצדדים בכנות הזולת לקיים את המוטל עליו. כוחה של התביעה עומד לה על אף טענת הבעל כי מקיים את חובתו במזונות.

11.        טענות האב בעניין הכנסותיו והפקדותיו טעונות הוכחה. לא זו אף זו, אלא שבהעדר אמון, זכותה של האם לבקש לכמת את חובת האב לזון את משפחתו, כדי להסיר מעליה את התלות בבן הזוג בו אין לה אמון.

12.        נאמר פעם שמלחמה היא ההמשך של דיפלומטיה בדרכים אחרות. כך ניתן לציין אף את הליכי גירושין המהווים למעשה את המשך הנישואין בדרכים אחרות.

            הקשר בין בני זוג מסוכסכים הופך להיות מעורער. כל מעשה וכל חילוקי הדעות ביניהם מעוררים חיכוך וגורמים לבית להפוך לשדה קרב בו כל צד נלחם את מלחמת ההישרדות הפרטית שלו.

13.        בעניין דנן האב מצהיר ומביע נכונות להמשיך לכלכל ולתקצב את צרכי הבית כמו בימים עברו. התנגדותה של האם מבוססת על טענתה, כי אין היא סומכת עליו לאור מעשיו מחוץ למערכת הנישואין.

            לעניות דעתי, בטענתו שהועלו עד כה יש כדי להקים עילה למזונות.