קאסאב נ' נסייר

החלטה

לפני בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ שנפתחו על ידי המשיב נגד המבקש, בטענה כי ניתנו על ידי המבקש, שהינו עורך דין במקצועו, שירותים משפטיים שונים שבעקבותיהם נערכה התחשבנות בין המבקש לבין המשיב שבמסגרתה הוסכם כי המשיב יקבל מהמבקש סכום של 40,000 ₪ שהופקדו על ידו בקופת בית המשפט ובתמורה וויתר המשיב על כל הזכויות המגיעות לו בתיקי ההוצאה לפועל שפתח נגד המבקש.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, מעיון בבקשה ונספחיה עולה, כי תיקי ההוצאה לפועל נפתחו על סמך המחאות שמסר המבקש למשיב. המבקש הגיש התנגדויות לביצוע השטרות וההתנגדויות נדחו, כך שמדובר בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד המבקש בגין חוב פסוק. בנסיבות אלו הדרך היחידה העומדת בפני המבקש לעיכוב הליכים היא בהגשת בקשה בטענת פרעתי לרשם ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, שבמסגרתה רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם השתכנע בדבר, להורות על עיכוב הליכים.

שנית, הנזק היחיד שייגרם למבקש אם לא יינתן צו עיכוב הביצוע הוא נזק כספי. הלכה פסוקה היא שאין מקום לעיכוב ביצוע פסק דין, אפילו מדובר בפסק דין שאינו חלוט, אלא אם יוכיח המבקש כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב הביצוע. נקבע עוד, כי פסק דין כספי הינו בדרך כלל פסק דין הפיך על דרך ההשבה (ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה פ"ד נח(2) 301, בעמ' 304-305 והאסמכתאות שהובאו שם). קל וחומר כאשר מדובר בפסק דין חלוט שלגביו אין כל אפשרות ערעור.

שלישית, על פי ההלכה הפסוקה, משחויב המשיב בפסק דין חלוט, בין אם מדובר בפסק דין הדוחה התנגדות לביצוע שטר לגופה או שלא לגופה, יוצר פסק הידן השתק פלוגתא החוסם את דרכו של הנתבע בהליך הראשון מלהגיש תביעה חדשה להשבת הכספים בהם הוא חויב באותו הליך או למתן פסק דין הצרתי הקובע שהוא אינו חייב לשלם את הכספים בהם חויב ( ראו רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נגד רלה ויינשטיין). עולה, אם כן, כי אין בפי התובע, לכאורה, עילת תביעה טובה הראויה להתברר. גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובת המשיב, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.