קאדרי(אסיר) נ' כלא שיטה

פסק דין

1.זוהי תביעה כספית על סך 181 ₪. התובע הוא אסיר בכלא שיטה, וטוען כי ביום 6.3.13 הועבר מכלא שיטה לכלא גלבוע, ובמעמד המעבר עשו חיפוש על כל הדברים שלו, ולקחו מנורת שולחן, אוזניות, ושתי כוסות לבדיקה, וקלקלו אותם וזרקו אותם ולא החזירו אותם אליו.

2.בכתב ההגנה לא הכחישה הנתבעת את העברתו של התובע מכלא שיטה לכלא גלבוע ביום 6.3.13, אך טוענת כי עפ"י פקודת בתי הסוהר, התשל"ו 1971, אסור להכניס, להוציא, להעביר או להחזיק בחפץ אסור.

רשימת החפצים המותרים להחזקה בבית הסוהר מפורטת בפקודת הנציבות 04.33.00 וחפץ אשר אינו מופיע בפקודה אסור להחזקה, מנהל בית הסוהר רשאי לחלטו לפי כללי פקודה 04.19.00.

הנתבעת עוד טענה כי בהתאם לסעיף 9 לפקודת הנציבות, 04.19.00, העוסקת בחילוט חפצים אסורים, רשאי מנהל בית הסוהר או סגנו להורות על השמדת חפצים שחולטו ואי אפשר להשתמש בהם לטובת האסירים, והם ללא ערך כספי או בעלי ערך כספי מועט ביותר.

3.לגופו של עניין טענה הנתבעת כי בהתאם לפקודת 04.19.00, ובמהלך החיפושים אשר נערכו לתובע בעת העברתו מכלא שיטה לכלא גלבוע, חולטו מנורת לילה ואוזניות אלחוטיות לצורך בדיקתם ע"י חשמלאי בכלא, ואף צירפה טופס חילוט עליו חתום התובע.

הנתבעת טענה כי ביום 4.4.13 התקבלה החלטה ע"י מפקד הכלא בהתאם לפקודה דלעיל על השמדת המוצרים דלעיל, מאחר ונמצאו ע"י החשמלאי בכלא כמהווים סכנה בטיחותית לחיי אדם.

לעניין שתי הכוסות, טענה הנתבעת כי חובת ההוכחה שהיו ברשות התובע כוסות אלו, ואשר נלקחו מימנו, מוטלת על התובע, והוא לא עמד בנטל זה להוכיח שהיו ברשותו כוסות אלו או שהוא רכש אותם בכלל בעת שהה בין כותלי הכלא. הנתבעת טענה כי התובע לא הציג כל קבלה או מסמך על רכישת הציוד, ומאידך טוענת היא כי קיימת הוכחה שברשותו של התובע כלל לא היו כוסות, וזאת לפי מערכת ממוחשבת אשר מציגה את כל הרכישות של התובע במרכז המכר (הקנטינה) החל משנת 2007, ואותו דו"ח גם צורף לכתב ההגנה.

הנתבעת עוד טענה כי כל אסיר רשאי לרכוש מוצרים אשר מותרים באחזקה עפ"י הרשימה המופיעה בפקודה 04.33.00, אשר קובעת רשימת המוצרים המותרים באחזקה וכיצד ניתן לרכוש אותם, ומנספח זה עולה כי כוסות ניתן לרכוש אך ורק דרך מרכז המכר בכלא, וכי לא נרשם בדו"ח הרכישות של התובע שהוא רכש את הכוסות הללו ממרכז המכר בכלא.

4.ביום 20.2.14 התקיים דיון בו שמעתי את עדותו של התובע, את עדותו של חשמלאי הכלא מר יאיר אלנהורן, וכן את עדותו של מנהל אגף בכלא שיטה, מר איציק מכלוף, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

5.מעדותו של התובע עולה כי הוא אסיר ביטחוני הנמצא באגף של אסירים ביטחוניים, וכי הקניות לכל האסירים מתבצעות באופן מרוכז על ידי דובר או אחראי תקציב שקונה לכל האסירים ביחד מהקנטינה החיצונית של הכלא, ומכניס לקנטינה הפנימית של האגף, ומשם התובע קנה את החפצים.

התובע מסר כי יחידת הימ"ז שביצעה את החיפוש בעת המעבר זרקה את שתי הכוסות לפח בפניו, תוך שהוא מסתכל עליהם, והסוהר פתח ופירק את המנורה בפני התובע כדי לחפש טלפונים ניידים לטענתו, וכך נשברה והתקלקלה המנורה.

באשר לטענה בדבר סכנת בטיחותית ממנורת השולחן והאוזניות האלחוטיות, מסר התובע כי זה התירוץ אותו מעלה הנתבעת תמיד.

6.החשמלאי העיד כי מביאים לו במרוכז את כל המכשירים החשמליים לצורך בדיקה, בעת עריכת חיפוש בתוך התאים, הוא עושה בדיקה על כל המכשירים החשמליים, ואם הוא מוצא כי בוצעו שינויים כלשהם בתוך המכשירים החשמליים לצרכים מסוימים של האסירים, הוא ממליץ על השמדתם, ומנהל האגף מחליט אם לחלטם ולהשמידם אם לאו.

החשמלאי מסר גם כי יחידת הימ"ז היא יחידה מחוזית לעריכת חיפושים, ויכולים גם הם לקחת מכשירים לבדיקה בעצמם, והוא לא יכול להתייחס לעובדות באותו יום.

7.מנהל האגף, מר איציק מכלוף, אישר כי הוא לא היה מנהל האגף של האסירים הביטחוניים, וכי הוא יצר קשר טלפוני עם מנהל האגף של האסירים הביטחוניים בתקופה הרלוונטית, מר זאהר פארס, אשר אישר בפניו כי אושרה קניה מרוכזת של כוסות לאסירים הביטחוניים, ולכן נקנתה כמות מרוכזת וחולקה בין האסירים. אותו עד מסר כי הבדיקה שלהם בוצעה אך ורק על המכשירים החשמליים של התובע, שהם מנורת שולחן ואוזניות אלחוטיות, וברגע שהצוות החליט בחוות דעתו שהמכשיר לא תקין, זה עובר למנהל האגף, אשר מתרשם שאכן נעשה שינוי במכשירים, ולכן הוחלט לא להחזיר את המכשירים לאסיר.

8.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי יש לדחות את התביעה לעניין מנורת השולחן והאוזניות האלחוטיות.

הוכח בפניי עפ"י דו"ח שצורף לכתב ההגנה כי אכן נבדקו מכשירים אלו על ידי אנשי מקצוע, החשמלאי יאיר אלנהורן ביום 4.4.13 ונמצאו מהווים סכנה בטיחותית לחיי אדם, והוחלט להשמידם, והתובע אף הוחתם על טופס לגבי ההחלטה להשמיד את המכשירים הללו.

9.לא שוכנעתי כי הנתבעת חרגה מסמכותה עפ"י פקודת נציבות 04.19.00, לפיכך, לא מצאתי לחייב את הנתבעת בכל אחריות בגיל נטילת, חילוט או השמדת מכשירים אלו.

10.באשר לשתי הכוסות שהיו לתובע, ומעדותו של מר מכלוף עולה כי אכן הותר לאסירים הביטחוניים לקבל כוסות, וכי קניה עבור האסירים הביטחוניים באגף של הכוסות הללו בוצעה באופן מרוכז, לפיכך, אני מעדיפה את עדותו של התובע שהוא החזיק בשתי כוסות עובר לאותו מעבר מכלא שיטה לכלא גלבוע, ולכן היה על הנתבעת לשמור על חפצים אלו עבור התובע, לפיכך, מחויבת היא באובדנם.