אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ' נ' עדוי ואח'

צ' נ' עדוי ואח'

תאריך פרסום : 26/11/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
6332-15
23/11/2017
בפני הרכב השופטים:
1. נ' הנדל
2. א' שהם
3. מ' מזוז


- נגד -
המערער:
מ.א.צ.
עו"ד פסח שטמלר
המשיבים:
1. מוסלח מטייר עדוי
2. סוהיל עטא אבו ג'באל

עו"ד צדיק נסאר
פסק דין
 

השופט נ' הנדל:

 

אדם נמצא מוטל פצוע בתחתית גרם מדרגות נטול מעקה, שבנייתו טרם הושלמה. הוא אינו זוכר כיצד ארעה הפציעה ואין עדים אחרים לאופן התרחשותה. הנתבע אף טוען כי "אין להשיב לאשמה" הנזיקית, וכי אין צורך בהצגת ראיות מצדו במקרה כזה. על מי מוטל הנטל להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה – הנתבע, השולט בגרם המדרגות, או התובע-הנפגע? זוהי השאלה המרכזית המתעוררת בערעור שלפנינו.

א. רקע, הליכים קודמים וטענות הצדדים

  1. ברקע – תביעת המערער נגד המשיבים לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו עקב תאונה. משיב 1 הוא קבלן שביצע בסמוך למועד התאונה עבודות שלד בבניין שהיה בהליכי בינוי (להלן: הקבלן), ואילו משיב 2 הוא בעליו של הבניין, שעבורו בוצעה העבודה (להלן: המזמין). המערער טען כי היה עובד של הקבלן, וכי במסגרת יחסי העבודה נפל ממרום גרם מדרגות בלתי מגודר המצוי בבניין. להשקפתו, הנפילה היא תוצאת התרשלותם של המשיבים, שלא דאגו לגידור גרם המדרגות כראוי או לנקיטת אמצעי זהירות אחרים. המשיבים הכחישו בכתבי ההגנה שהגישו את טענות המערער, מלבד הודאתם בכך שנמצא מוטל חבול בתחתית גרם המדרגות המדובר. כן נטען בכתבי ההגנה כי המערער היה בגדר מסיג גבול, שנכנס לבניין ללא רשות ונפצע באופן לא ידוע. להשלמת התמונה יצוין כי המזמין לא הגיש תצהירים ולא התייצב לדיונים בערכאה קמא, ומסיבה זו נמחק כתב ההגנה שהגיש.

 

  1. בית המשפט המחוזי בנצרת, ת"א 54204-11-12 (כב' השופט י' אברהם), דחה את התביעה, הגם שהמשיבים לא מצאו לנכון להגיש כל ראיה מטעמם ביחס לנסיבות התאונה. הבסיס להכרעה היה הנתון העובדתי המוסכם, לפיו איש לא ראה את המערער בעת נפילתו. המערער עצמו נחבל קשות בראשו בעת הנפילה, ובית המשפט המחוזי קיבל את טענתו כי הוא אינו זוכר דבר מן האירוע. בית המשפט היה נכון להניח כי טענת המערער בדבר יחסי עבודה בינו לבין הקבלן נכונה, אך קבע כי למרות זאת יש לדחות את התביעה, בהעדר כל ראיה המעידה על נסיבות התאונה או אחריות המשיבים לנזקי המערער. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בנסיבות אלה המערער לא הניח ולו תשתית כלשהי שהצריכה הצגת ראיות נגדיות, ואין בהימנעות המשיבים מהגשת ראיות כדי לחזק את גרסתו. יוער כי הראיה היחידה שהוגשה בהליך מטעם הקבלן היא עדות של חוקר פרטי, שמלמדת, לשיטתו, כי זכרונו של המערער לא נפגע כפי שנטען על ידו. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה עמדה זו.

 

          בפסק הדין נדחתה אף עמדת המערער כי יש להעביר את חובת הראיה אל כתפיהם של המשיבים. המערער התבסס על שני סעיפים לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה): סעיף 38 שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים"; וסעיף 41, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו". אשר לסעיף 38, בית המשפט קבע כי מדרגות אינן "דבר מסוכן" על פי מבחן השימוש הרגיל בהן. עוד נקבע כי לא הוכח שנפילת המערער מהמדרגות נגרמה בעקבות העדר מעקה. אשר לסעיף 41, בית המשפט קבע כי נפילה ממדרגות, כשלעצמה, אינה מתיישבת עם המסקנה שהמשיבים התרשלו יותר מאשר עם המסקנה שהם לא התרשלו, שכן ניתן ליפול ממדרגות גם בעקבות החלקה, אובדן של שיווי משקל או סיבה אחרת שאינה קשורה לרשלנות מצד המשיבים. מכאן הערעור שלפנינו.

 

  1.  המערער סבור כי חומר הראיות שהוצג בבית המשפט המחוזי תומך בקבלת תביעתו, אם באופן ישיר ואם באמצעות העברת נטל ההוכחה אל כתפי המשיבים – שלא השכילו להרימו. הדגש הושם על הראיות שהוצגו על ידו, כגון תמונות ועדויות הנוגעות לאירועים שאירעו לפני התאונה ולאחריה, ועל כך שהמשיבים לא הציגו כל ראיה. הקבלן סומך ידו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד מטעים הוא כי עדות החוקר הפרטי שהוצגה על ידו מלמדת כי המערער אינו תם לב, וכי זכרונו אינו נפגע כפי שהוא טוען. המזמין לא הגיש כתבי טענות ולא התייצב לדיון שנערך בפנינו.

ב. דיון והכרעה

  1. סבורני כי ההכרעה במקרה שלפנינו נעוצה בראש ובראשונה בראיות הישירות שהגישו – או לא הגישו – הצדדים בבית משפט קמא, ובקביעות העובדתיות הנובעות מהן. כידוע, הכלל הרגיל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בקביעות העובדתיות שקבעה הערכאה המבררת. בהתאם לכך, בפני המערער ניצבה משוכה דיונית משמעותית, שכן שורש טענותיו נוגע לקביעות העובדתיות העולות מן הראיות שהוצגו. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי היטב בחומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי יש מקום להתערב בהכרעתו. זאת בהתחשב בראיות שהציג המערער מחד גיסא, והעדר כל ראיה רלוונטית מצדם של המשיבים מנגד.

 

          ויודגש, ההתערבות אינה בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, הנשענים על התרשמותו מהעדויות שנשמעו בפניו. ההתערבות בענייננו מקורה במסקנה המשפטית הראויה בהתחשב בראיות שהוגשו ובשאלת העברת נטל השכנוע. באופן ממוקד יותר, היתד העובדתי נסוב סביב שאלה שבית המשפט המחוזי לא הכריע בה, כפי שיפורט להלן. במובן זה, ההתערבות הערעורית אינה בקביעה עובדתית שקבע בית משפט קמא, אלא בשאלה עובדתית שלא נענתה, כאשר לא היה כל דיון ברובד העובדתי בהליך קמא. על כן, אין לערכאה המבררת יתרון על פני ערכאת הערעור בסוגיה שתוצג עתה.

 

  1. המפתח להכרעה בערעור הוא הסוגיה הבאה: האם הוכח כי גרם המדרגות שבתחתיתו נמצא המערער החבול לא היה מגודר? בית המשפט המחוזי לא דן בשאלה זו במישרין, ולא בחן את ראיות הצדדים וטענותיהם בעניין זה. למרות זאת, מן הניתוח שערך ניתן ללמוד כי סבר, מבלי להיכנס לעובי הקורה, שטענת המערער בהקשר זה לא הוכחה במידה הדרושה. כך, במסגרת השאלה האם הנפילה מגרם המדרגות מתיישבת יותר עם התרשלות – אחד התנאים לשם תחולת סעיף 41 לפקודה – נקבע כי "לא הוכח קיומו של מפגע ספציפי... ולא הוכחו נסיבות אחרות המצביעות על כך שהשימוש במדרגות שאינן מגודרות, הואהגורם הסביר לנפילה" (עמוד 7 לפסק הדין).

 

          על מנת לבחון את סוגיית גידור גרם המדרגות, או נקיטת אמצעי זהירות אחרים למניעת נפילה ממנו, הגיש המערער בבית המשפט המחוזי, בין היתר, תעודת עובד ציבור, הכוללת את חומר החקירה שהתקבל מהמשטרה. לתעודה צורפו צילומים המתיימרים להיות צילומי הבניין והמדרגות שבהם נפגע המערער. בצילומים נראה בבירור גרם מדרגות שבנייתו טרם הושלמה, ללא כל מעקה או גידור אחר. בתמונה אף לא ניתן לראות אמצעי זהירות אחרים, כגון סרט המונע עלייה במדרגות או אפילו שילוט המזהיר מפני הסכנה. עוד ניתן לראות כתמים אדומים הנראים ככתמי דם בתחתית גרם המדרגות. תעודת עובד הציבור הוגשה במהלך דיון ההוכחות בבית המשפט המחוזי, ללא התנגדות (עמוד 13 לפרוטוקול), אף כי בשלבים שונים של ההליך טען בא כוחו של הקבלן כי לא ניתן לדעת מי צילם את התמונות וכי הוא מתנגד להגשתן. כך או אחרת, שני עדים נוספים מטעם המערער, שעבדו אף הם בבינוי המבנה, העידו כי בשלב שבו ארעה התאונה לא היה מעקה מסביב למדרגות ובנייתן לא הושלמה (עמודים 21-19 לפרוטוקול). עדים אלה, שידעו כיצד נראו הבניין וגרם המדרגות במועד התאונה, לא עומתו עם התמונות על ידי בא כוח הקבלן. בא כוחו של הקבלן אף לא שאל אותם כל שאלה כדי לבסס נקיטת אמצעי זהירות אחרים, כגון עריכת תדריך בטיחות או התקנת אמצעי אחר שאמור למנוע נפילה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ